בפרשת בשלח, שמות פרק ט"ו פסוק א', נאמר בשירת הים:
"אז ישיר משה ובני ישראל
את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמור:
אשירה לה' כי גאה גאה
סוס ורוכבו רמה בים".
הפסוק נאמר בתפילת שחרית מדי יום, ושגור בפי כל. המילה "רמה (בים)" היא מן השורש: רום, ועיקר משמעות רמה היא - התרוממות, עליונות. לכאורה, לא ברור מה עניין כאן ל"רמה בים". מן השורש הזה נוצרה גם המילה החדשה - הרימון הצה"לי, שכדי להפעילו זורקים אותו כלפי מעלה, ופעולה זו משתלבת עם המשמעות העיקרית של השורש רום. בנוסף, הררנ"ט שהוא "רומה רימונים נגד טנקים"; יש בכינויו שימוש בפועל רומה [בניין קל, כאמור: שורש רום], ובשם העצם החדש - רימון.
שמא הרימון מכונה כך על שום דמיונו לפרי עץ הרימון?
נראה לי כי הבסיס לשמו של הרימון הצה"לי הוא דווקא הפועל רומה, ולא פרי העץ.
בעיון במילון עברי-עברי כלשהו, נמצא כי פירוש המילה רמה הוא גם: זרק, השליך, ירה (חץ), ובענייננו - רמה = השליך (את הסוס ואת רוכבו לים). כך מפרשים רש"י, סעדיה גאון ורבים אחרים.
המילה רמה מצויה בתנ"ך במשמעותה השכיחה:
"פן יאמרו ידנו רמה" [דברים ל"ב כ"ז - שירת האזינו]
"עלץ לבי בה' רמה קרני בה'" [שמואל א' ב' א' - תפילת חנה]
"ה' רמה ידך בל יחזיון" [ישעיהו כ"ו י"א]
ובמשמעותה הנוספת (השליך, זרק):
"מקול פרש ורומה קשת בורחת כל העיר" [ירמיהו ד' כ"ט]
"בני אפרים נושקי רומי קשת" [תהילים ע"ח ט'].
כבר בפסוק ד' של אותו פרק ואותה שירה, אנו מוצאים עוד מילה בעלת אותה משמעות כמו רמה:
"מרכבות פרעה וחילו ירה בים
ומבחר שלישיו טובעו בים סוף".
ירה, כמו: רמה, הן פעולות של זריקה, בדרך כלל זריקה כלפי מעלה, כיריית חץ מקשת וכהטלת כידון או רימון, אך גם:
מטה, למעמקי הים.