תייר שביקש אתמול להגיע לרחוב היכל התלמוד, שבדרום תל אביב, הופתע למצוא את עצמו מורד מהמונית בפתחו של...היכל התרבות, המרוחק למדי ממחוז-חפצו. מסתבר שנהג המונית היה משוכנע שהתייר שלו פשוט לא ידע להגות נכונה את שם היעד שאליו ביקש להגיע.
אלא שלא רק תייר עלול ליפול בפח המבלבל הזה. גם כותב שורות אלה, יליד הארץ והמתגורר בה, נפל בו, כאשר ביקש מנהג המונית שלו להגיע לרחוב פנקס ברמת-גן, בעוד הוא מוצא את עצמו ברחוב...פנחס, המרוחק ממנו כשני קילומטרים.
מעבר לעוגמת הנפש על אי ההגעה ליעד המבוקש, גם עולה שנהגי המוניות כלל אינם מודעים לקיומם של שני היעדים המבוקשים - לא של רחוב היכל התלמוד בתל אביב ולא של רחוב פנקס ברמת-גן. על חוסר הבקיאות בשמות הרחובות האלה מגיע להם, במפורש, ציון של "נכשל-במשימה". אחרי ככלות הכל מצופה מנהג-מונית, שהוא מוביל-ציבורי, לגלות בקיאות בשמותיהם של רחובות עירוניים, ולו גם אם ייאלץ לצורך העניין להציץ במפת-דרכים מעודכנת.
מכשול לעיוור אלא שאת קולר האשמה ל"פאשלה" הזאת יש לתלות לא רק על צווארו של נהג המונית. גם הרשויות המקומיות נושאות באחריות למחדל על שהן שמות מכשול בפני עיוור. בתל אביב, למשל, יש שלושה רחובות על-שם גורדון: יש רחוב א.ד. גורדון, על-שם מנהיג תנועת העבודה; יש רחוב י.ל. גורדון, על-שם המשורר העברי מתקופת ההשכלה; ויש רחוב ש.ל. גורדון. על-שם המחנך ופרשן התנ"ך.
חזקה על מי שאינו יודע בדיוק לאיזה מהשלושה עליו להגיע, שימצא את עצמו, בסופו של דבר, ביעד הבלתי-רצוי עבורו.
אותם דברים אמורים בשני רחובות שונים בנתניה, הנושאים משום מה שם משותף של רחוב שפירא: האחד קרוי על-שמו של השר לשעבר, משה-חיים שפירא, והשני על שם זקן השומרים, אברהם שפירא. רק רשות מק'ומית שמצפצפת על תושביה עשוייה לאשר כפילות שכזו לשם רחוב.
ואם לא די בכל המכשולים המוזרים האלה, הרי שבפתח-תקווה מצויים שני בתי-חולים הנושאים את השם האחיד: המרכז הרפואי רבין. האחד נקרא בעבר בילינסון והשני - שרון, מי שאינו מודע לשמם החדש עלול למצוא עצמו בבית-החולים שאליו כלל לא ביקש להגיע.
זה אפוא הזמן שהרשויות המקומיות יתפכחו, סוף סוף, מן השלומיאליות שלהן וישכילו להבדיל בין בית-חולים אחד למשנהו. אחרי ככלות הכל השערוריה המיותרת הזו פשוט זועקת לשמיים.