זו ההגדרה של פרופסור ריצ'ארד פוזנר מאוניברסיטת שיקגו ושופט בית המשפט העליון לערעורים בארצות הברית. יש המייחסים אותה לתנועת '
שלום עכשיו' ולקרן החדשה לישראל ולשלוחתם המשפטית המכונה בג"צ.
השופט המחוזי בדימוס
אורי שטרוזמן, קובע כי בבג"צ ובפרקליטות המדינה קיים דין שונה למחבל ולמתנחל. כלומר, מחבל ערבי זוכה להגנת התנועות הנ"ל והמוסדות השיפוטיים הנ"ל, ולשמירה קנאית על זכויות האדם שלו, אבל כל אלה מתעלמים מזכויות האדם של יהודים
מתנחלים שרכשו
בתום לב בתים ובנו אותם ברחבי ארץ ישראל התנ"כית. כל זאת, עשו המתנחלים, תוך כדי אזרחות למופת, תשלום מיסים, ושירות מלא ומסור במשך שנים ארוכות ביחידות החוד של צה"ל.
עורכי הדין ד"ר
יעקב וינרוט וד"ר הראל ארנון, פרופסור
שלום לרנר, מבכירי המשפטנים בארץ, קובעים משפטית ומוסרית, כי קיים בחוק אשר חל ביהודה ושומרון, מענה חוקי ומוסרי שימנע הרס יישובים, אשר נבנו בתום לב על קרקעות, שנטען על-ידי תנועות ואישים עוינים לציונות ולמדינה, שהן פרטיות.
ההבדל בין מחבל למתנחל במערכת המשפט בישראל
השופט אורי שטרוזמן מתאר את המציאות האכזרית של שונאי ישראל אשר לפיה אין הורסים ביתו של אדם, אפילו הוא מחבל שרצח אדם, בלי שנותנים לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, אלא אם כן הוא מתנחל.
איש מהדיירים במקומות בהן רכשו והתיישבו בתום לב, בעידוד וסיוע המדינה, לא זומן כלל לדיונים בבג"ץ. לפי השופט שטרוזמן על המדינה, שנטלה על עצמה שלא כדין את הזכות להסכים להריסת בתיהם, להודיע לבג"ץ על טעותה במתן הסכמה להריסת רכוש שלא שלה, ולממן את הפעילות המשפטית של פרקליטיהם. על האגודה לזכויות האזרח להתייצב לצידם בהגנה על זכותם להציג עמדתם בבית המשפט, בטרם ייחרץ דינם.
שופטי בג"ץ נקראים לפסוק דין צדק, ולא דין מעוות. עליהם לבטל פסיקתם ולצרף את כל בעלי הדירות לדיון בעתירות הטוענים לבעלות על הקרקעות, כפי שפסקו בעתירה למימוש צווי ההריסה במזרח ירושלים, אפילו שמדובר במחבל שרצח אדם.
כי אין ולא יכול להיות דין שונה למתנחל ואין ולא יכול להיות עדיפות למחבל שרצח יהודים בדם קר.
כשל שוק בשוק חופשי מסיבות לאומניות
כולנו מבינים שסחר נדל"ן בקרקעות הוא שוק חופשי בכל מקום מתוקן. חוץ מסחר כזה בין ערבים בעלי קרקעות לבין יהודים באשר הם ברחבי הארץ כולה. זאת כיוון שהרשות הפלשתינית ושאר ארגוני הטרור הערבי הוציאו פסק דין מוות לכל ערבי שימכור קרקע ליהודי. זאת אומרת, שהערבים מבצעים כשל שוק בשוק חופשי מסיבות לאומניות תוך מלחמה נגד יהודים. בכל מקום בארץ ובעולם, כאשר יש התנהלות כזו, הרגולטור, קרי הממשלה, מתערבת בכשל השוק, ומבטלת אותו, לטובת האינטרס הלאומי.
התערבות הממשלה בשוק החופשי, תוך ביטול כשלי שוק, מעוגנת בחוק המקרקעין, והיא נעשית כשגרה של עשייה ומדיניות, בכל מקום בארץ ובעולם. ואין סיבה שהתערבות זו לא תיעשה גם ביהודה ושומרון ובכל מקום בו יד הערבים המוסתים מתחזקת כנגד מדינת היהודים. למעשה, זהו אחד מהפתרונות החוקיים כנגד מלחמת הערבים ובני בריתם כ"שלום עכשיו' ושאר ארגונים כמו 'בצלם' ויש דין' כנגדנו היהודים.
כלל היישובים בארץ, מאז ומתמיד, קמו בניגוד ולמרות ההתנגדות הערבית הרצחנית והערמומית ככל שהייתה. כך קמה מדינת היהודים, למרות התנגדות הערבים להחלטת האומות המאוחדות. כך הוחזרו השטחים המשוחררים לידי מדינת היהודים, לאחר שהערבים רצו לרצוח אותנו במלחמת ששת הימים ויום הכיפורים ובמלחמות האינתיפאדה. מדינת היהודים הוציאה צווי תפיסה לשטחים אסטרטגיים, בכל מקום בו הם נצרכו להגנת מדינת היהודים. כך נבנתה הארץ וכך נבנתה יהודה ושומרון היהודית ליהודים.
עשיית צדק מעוות בישראל
בית הדין האירופי לזכויות אדם, פסק באפריל 2010, בעניין תושבי קפריסין הצפונית (טורקיה), שברחו דרומה לקפריסין היוונית, שהם יקבלו פיצויים כספיים על נכסיהם בצפון, מהוועדה המיוחדת שהוקמה בצפון קפריסין. האם הצדק האירופי אינו המינימום ההכרחי המהווה תשתית חוקית בינלאומית ראויה ביותר לבג"ץ שלנו? אין צדק בבג"ץ ובפרקליטות? או שזהו צדק מעוות ומוטה לטובת הערבים שונאי מדינת היהודים?
בכדי למנוע את הפגיעה החמורה בזכויות הקניין של יהודים וערבים כאחד, המעוניינים לסחור זה עם זה, חייבת המדינה, הפרקליטות, והבג"ץ, למנוע מיהודים וערבים קיצונים לחבל בשוק החופשי המאפשר קיום הדדי וחיים משותפים בשכנות טובה. יותר מזאת, על מערכת המשפט והאכיפה להעניש ארגונים ועמותות המחבלים בשוק החופשי ובכך נותנים פרס לטרור הערבי והמוסלמי החפץ בהשמדת מדינת היהודים. אם לא ייעשה כן, הרי מדיניות חוק ההסרה נוגדת את עקרונות דיני הקניין החלים בישראל, וגם את הדינים המקבילים ביהודה ושומרון. כל עוד קיימת מדיניות ההסרה, נעשים בני בגין וסיעתו, הפרקליטות והבג"ץ, 'שלום עכשיו' וארגון 'בצלם' לשותפים למדיניות אירן והחמאס ואויבי ישראל.
כמה מילים לבני בגין: אני ממליץ לו ללמוד את אגדות החורבן מהתלמוד הבבלי, ולזהות את עצמו בדמותו של זכריה בן אבקולס, שעליו אמרו חכמינו שענוותנותו החריבה את בית המקדש ואת הריבונות היהודית. אני ממליץ לו ללמוד מחדש את דמותו הנלעגת של צ'מברלין בזמן מלחמת העולם השנייה, ולצרף אותה למדיניות סטלין ומולוטוב שחתמו הסכם עם השטן בכבודו ובעצמו, מתוך גלגול עיניים לשמים.
כמה מילים לזאב חבר, המכונה זמביש, מנכ"ל תנועת 'אמנה': אתה מנהל משא-ומתן על התיישבות יהודית חלוצית בארץ ישראל התנ"כית, מזה עשרות בשנים. זכויותיך מרובות מאוד. למעשה, אתה הפכת לטוב שבמנהיגים. הפכת למעין בן-גוריון עם כיפה. אני ממליץ לך ללמוד את הסוגיה במשנה ובתלמוד העוסקת ב"טוב שברופאים'. אני מזכיר לך ללמוד מחדש את דמותם הנלעגת של ה'חאפערים' בזמן גזירות הקאנטוניסטים, שנשכרו על-ידי ראשי הקהילות בכדי לעמוד במכסות של מסירת יהודים לידי השלטונות. כל זאת מתוך גלגול עיניים לשמים.
לבני בגין וסיעתו, לזאב חבר וסיעתו, אני מזכיר את גטו לודז'. בראש היודנראט של הגטו עמד חיים מרדכי רומקובסקי. רומקובסקי הסביר בנאומו המפורסם לפני הגירוש שעליו "לקטוע את האיבר כדי להציל את כל הגוף", וביקש מהורי הגטו שיתנו לו את ילדיהם.
רומקובסקי הצהיר בשלב מסוים על הפיכת הגטו למדינה עצמאית, הקים פרלמנט בן 21 חברים, עמדה לרשותו משטרה שמנתה יותר מ-1,000 שוטרים ודרש שיפנו אליו בתואר "הקיסר" או "המלך חיים".
וכך נאם רומקובסקי: "הועמדה השאלה: האם היה עלינו לקבל את הדבר ולעשות זאת בעצמנו, או להשאיר זאת לאחרים? אך כיוון שלא היינו מודרכים על-ידי המחשבה 'כמה יאבדו' אלא כמה ניתן להציל? הגענו אנחנו, כלומר אני והמקורבים ביותר אלי בעבודה, למסקנה שיהיה הדבר קשה ככל שיהיה, אנו מוכרחים לקבל את ביצוע הגזירה לידינו. אני מוכרח לבצע את הניתוח הקשה השותת דם, אני מוכרח לקטוע איברים, בכדי להציל את הגוף!".
זו העת להפסיק לעשות עסקים עם אויבי הריבונות היהודית בארץ היהודים. זו העת לתבוע צדק מוסרי, חוקי, אנושי ויהודי. זו העת למדיניות ההסדרה. זו העת למדיניות ציונית ויהודית צודקת ונחושה. זו העת לקרוא לאחדות השורות בקרב העם היהודי כנגד אויביו הפנימיים והחיצוניים כאחד. דין מגרון כדין כפר סבא. דין גבעת האולפנא כדין חיפה. דין גבעת אסף כדין תל אביב. זו העת להחיל את החוק הישראלי בכל מרחבי ארץ התנ"ך. התנ"ך הוא הקושאן. התנ"ך הוא מקור הסמכות. התנ"ך הוא אנחנו. כולנו יחד הננו העם היהודי הקם לתחייה בארץ היהודים במדינת היהודים.