שאלו פעם שחקן בורסה "תותח" מהו המפתח להצלחה בבורסה, והוא עונה ללא היסוס "לקנות בזול ולמכור ביוקר" זה כל הסיפור. כך עונה בפועל היועץ המשפטי לבתי המשפט כאשר נדרש לשאלה האם בטל את צו איסור הפרסום הזמני שהוטל על החומר שנמסר לאל"מ וינר.
עמדתו החד-משמעית של היועץ היא שצריך לאזן בין
חופש הביטוי לבין שאר האינטרסים. מזל שיש לנו יועץ משפטי לממשלה, אם לא היה מלמד אותנו כיצד לקבל החלטות, היינו אולי מקבלים החלטות שגויות.
היועץ אינו פקיד משפטי
והנה שוב רואים אנו פער עצום בין תפיסתנו את תפקיד היועץ ובין מילוי התפקיד בפועל, בייחוד כאשר הצדדים מיוצגים באמצעות עורכי דין מטעמם, וכל מה שנותר ליועץ זה לייצג את עמדת המדינה, ובאין לו מחויבות לאף צד, חייב הוא לייצג את אינטרס הציבור ורק את אינטרס הציבור, בכפוף לחוק.
היועץ המשפטי איננו פקיד משפטי, המצטט סעיפי חוק, ומנחה את בית המשפט שיחליט לבד. לשם כך אפשר לשים בלשכה עורך דין צעיר ונמרץ, היועץ המשפטי חייב במקרה דנן למנף את סעיפי החוק תוך שהוא מייצג את אינטרס הכלל.
והחוק אותו מצטט כבוד היועץ בתשובת לבית המשפט אומר בין השאר "בית משפט רשאי שלא לפרסם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או כל פרט אחר מהחקירה...."
איזה אינטרס ציבורי מתחבא מאחר סעיף חוק זה? מהי תכלית הסעיף? לפחות לי נראה שבית המשפט רשאי למנוע פרסום חומרי חקירה, במקרים בהם הפרסום עלול לשבש את החקירה.
ומיהו אות צד אשר אמור לבחון את הסיכון שבשיבוש החקירה, ברור, שלטון החוק, התביעה הכללית היא זו שאמורה להיות האינטרסנט בשם כלל הציבור בניסיונותיו למנוע שיבוש של חקירות.
לא קראנו את החומר
ומכאן ניתן להסיק אחת מן השתיים, או שהיועץ סבור שאין חקירה אין חשודים וגם לא יהיו כאלה, וכיצד יכול הוא להסיק כך כאשר מי שבאמת יחליט אם תהיה חקירה אם לאו יהיה לא אחר מאשר בית המשפט, וכל עוד לא החליט בית המשפט אחרת, כל המעורבים הם בחזקת חשודים, בייחוד הצ'ופצ'יק של הקומקום של המעורבים. או לחלופין שהיועץ לא פועל בנחרצות על-מנת לעבור על חומרי אותה חקירה במטרה לבחון אם יש בפרסומם כדי לשבש את החקירה.
והרי ברור שמבקר אשר כן קרא את החומר, ודאי שאפילו את חלקו כתב, משוכנע שיש מה לחקור, ומשוכנע שהפרסום עלול להזיק לחקירה, אחר לא היה מבקש צו איסור פרסום..
למה הדבר דומה? "אדוני פרקליט המדינה, אנא פרוס את עמדת המדינה בנוגע למידת חבותו של הנאשם בשוד מזוין של 7 בנקים ושני סניפי דואר", ומשיבה המדינה "כבוד בית המשפט, SORRY לא קראנו את החומר, אין לנו עמדה, אנא יאזנו כבוד בין זכות הציבור לחיים, זכות הנשדדים לכספם, וזכות השודדים לחופש תנועה, כבוד בית המשפט, לא קראנו את החומר, אנו, לנו אין לנו כל דעה בעניין......".
