|
זינגר, יליד צ'רנוביץ שבאוקראינה, מסביר שכשהוא מדבר על מאות אלפי יהודים הוא מתכוון לבני נוער וילדים שנחשבים "זכאי חוק השבות". בתשובה לשאלה כמה מבין זכאים אלה הם יהודים לפי ההלכה, עונה זינגר כי הוא מעריך שבין 40 ל-50 אחוזים.
המשוכה העיקרית המונעת מרשתות החינוך להרחיב את פעילותן היא, כמובן, בעיית התקציב.
דיוויד ביניש, מנהל בתי הספר של World Ort ברחבי ברית המועצות לשעבר, מדווח שהמימון העיקרי להפעלת בתי הספר מגיע מהממשלות המקומיות, המממנות את אחזקת המבנים ואת הלימודים הכלליים. "משרד החינוך המקומי לא יממן אצלנו את מה שהוא אינו מממן בבתי ספר ממלכתיים אחרים, למשל חינוך מקצועי-טכנולוגי מתקדם. אין להם תקציב למטרה חריגה כזו. אנחנו רואים חשיבות רבה מאוד בתוספת זו ללימודים הכלליים. כך אנחנו מסייעים לתלמידים להתכונן לחיים של עבודה ומקצוע - בין אם הם יעלו ארצה, כפי שאנחנו מקווים, ובין אם לא. התוספת הזו גם גורמת לבית הספר שלנו להיות אטרקטיבי יותר, וכך אנחנו מסוגלים לשכנע הורים לרשום את ילדיהם לבתי הספר שלנו.
"בנוסף, אם ברצוננו לתת לתלמידים את כל תחומי החינוך החשובים לנו ולהם - לימודים כלליים, לימודי עברית ויהדות וכן חינוך מקצועי - עלינו לקיים יום לימודים ארוך, ולשם כך יש לספק להם ארוחת צהרים מזינה ומשביעה. ועוד - אם אנחנו מחזיקים בית ספר אחד בעיר, המרחקים הם גדולים למדי. בעוד התלמיד הרוסי או האוקראיני צועד לבית הספר הקרוב לביתו, אנחנו צריכים לספק לתלמידים הסעה יומיומית מביתם לבית הספר וחזרה".
תפקידו של מי, אם כן, לממן את תוכנית החירום שזינגר מדבר עליה? לו עצמו התשובה ברורה. לדבריו, ממשלת ישראל נטלה על עצמה אחריות לחינוך היהודי בברית המועצות כבר בשנת 1991, ובשנים האחרונות היא צמצמה את השתתפותה בהוצאות. "ממשלת ישראל צריכה לחזור ולקבל אחריות מלאה לא רק למסגרות הקיימות, אלא להרחבתן באופן משמעותי מאוד", אומר זינגר ומציין שלפני חודשים אחדים ביקר שר החוץ אביגדור ליברמן בשני בתי ספר של הרשת בקישינב שבמולדובה, חבל הולדתו, התרשם מאוד מרמת החינוך והבין את הצורך להרחיב את מסגרות החינוך יהודי.
עם שובו ארצה הקים ליברמן, העומד בראש ועדת השרים לעלייה, ועדה פנימית במשרדו שתפקידה לדון במצב החינוך היהודי בברית המועצות לשעבר. הוועדה, אומרים במשרד, "עומדת להגיש את המלצותיה בקרוב".
|
|
|
אדלשטיין. לא זכה לחינוך יהודי [לע"מ]
|
|
|
|
|
|
שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין:
|
|
|
|
|
| "ברור שבהקמת בתי ספר יהודיים נוספים יש משום עשיית צדק היסטורי. בכך אנחנו מחזירים את מה שגזלו מאיתנו. לכן, יש לפעול ולעשות כל שאפשר. עם זאת, גם אם נצליח לגייס עכשיו מיליארד דולר למטרה זו, ונקים בתי ספר חדשים רבים, אינני בטוח שהם יתמלאו בתוך יומיים בתלמידים יהודים" | |
|
|
|
שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין, אף הוא יליד צ'רנוביץ, לא זכה בילדותו לחינוך יהודי כלשהו בשל המגבלות החמורות שהטיל השלטון הסובייטי. "ברור שבהקמת בתי ספר יהודיים נוספים יש משום עשיית צדק היסטורי", אומר אדלשטיין בראיון. "בכך אנחנו מחזירים את מה שגזלו מאיתנו. לכן, יש לפעול ולעשות כל שאפשר. עם זאת, גם אם נצליח לגייס עכשיו מיליארד דולר למטרה זו, ונקים בתי ספר חדשים רבים, אינני בטוח שהם יתמלאו בתוך יומיים בתלמידים יהודים". לדעתו יש לפעול בשילוב - השגת תקציבים מצד אחד והשקעתם בדרך נכונה מצד שני. בד-בבד עם הקמת בתי ספר ברמה גבוהה, יש צורך בפעילות השפעה והסברה כדי לקרב את המשפחות לחינוך היהודי. רק דרך זו עשויה לדעתו לגרום להורים להחליט להוציא את ילדיהם מבתי הספר הממלכתיים והנוצריים ולשלוח אותם לחינוך היהודי.
גם שר החינוך גדעון סער ביקר לא מזמן בבתי הספר היהודיים בברית המועצות לשעבר. סער אמר שם ש"חינוך יהודי בתפוצות הוא המפתח להישרדותו של העם היהודי", והביע תמיכה בהגדלת הסיוע הממשלתי לחינוך היהודי המקומי. זינגר מספר באכזבה שלאחר חזרתו ארצה הצליח סער להביא לתוספת של מיליון שקל בלבד לתקצוב בתי הספר.
"בעבר", אומר דיוויד ביניש, "ממשלת ישראל והסוכנות היהודית מימנו חלק גדול מההוצאות. החל משנת הלימודים 2009 יצאה הסוכנות כמעט כליל מתקצוב ההוצאות וההפעלה של בתי הספר, בגלל הקיצוצים הנרחבים בהכנסותיה. מאז החל תהליך איטי של שקיעה ולפעמים קריסה של בתי הספר". לאחר שהופסקו מימון ההסעות וארוחות הצהריים, עזבו את בתי הספר כ-15 עד 20 אחוז מהתלמידים.
"כיום", ממשיך ביניש, "ממשלת ישראל מממנת בעיקר את השליחים - המורים מהארץ, שתפקידם העיקרי הוא ללמד שיעורים בתחום החינוך היהודי, הכולל לימודי מסורת, עברית, היסטוריה של עם ישראל ועוד".
איזה חלק מתוכנית הלימודים תופסים התכנים האלה?
"האמת היא שבגלל מגבלות תקציביות וגם בגלל הגבלה על אורכו האפשרי של יום הלימודים, ברשת שלנו מתקיימים חמישה שיעורים בשבוע של לימודי יהדות, מתוכם שלושה של לימוד השפה העברית. אני מודע לכך שזה מעט. אין אצלנו תפילות בבית הספר, משום שהדבר אסור לפי חוקי הממשלה. אני מבין שהרשתות האחרות מצאו דרכים להתגבר על מגבלה זו. לנו גם אין פנימיות כפי שיש לחלק מבתי הספר ברשתות היהודיות האחרות".
ומחנות קיץ?
"אין לנו תקציב לפרויקט יקר כזה".
|
|
|
|
|
|
|
| "אני גדלתי באוזבקיסטן, והיה לי סבא שלקח אותי לבית הכנסת. ברוסיה ובאוקראינה לא היו בדורות האחרונים סבים כאלה. אם נצליח להרחיב את המסגרת ולקלוט עוד 20 או 30 אלף תלמידים, יש סיכוי שהם ייקחו את הסבא שלהם לבית הכנסת. וחשוב לא פחות - יש סיכוי שכך נוסיף עוד 20 או 30 אלף משפחות שיעלו ארצה וישמרו על חיים יהודיים בצורה זו או אחרת" | |
|
|
|
להערכת ביניש, בכל ברית המועצות לשעבר חיים כיום כמיליון יהודים זכאי חוק השבות, וכ-20 אחוז מהם - כ-200 אלף - בגילי בית ספר. עם זאת, ביניש מסתפק בשלב ראשון בשאיפה להגדיל את קיבולת בתי הספר היהודיים כדי שיוכלו לקלוט 20 עד 30 אלף תלמידים חדשים. אם ממשלת ישראל תקציב לכך 100 מיליון שקל, הוא סבור, אפשר יהיה לעמוד ביעד זה.
רוברט זינגר, הבוס של ביניש, לא מסתפק בכך. לדבריו, ממשלת ישראל והעם היהודי צריכים לגשת לנושא מתוך גישה של מהפכה רוחנית וחינוכית, ולהביא לכך שהעם היהודי ומדינת ישראל לא יפסידו בשנים הקרובות חלק גדול מהעם היהודי השוהה עדיין בברית המועצות לשעבר, ואשר סכנת ההתבוללות שלו כיום גדולה יותר משהייתה אי פעם בהיסטוריה הארוכה של היהודים באזור זה.
בסיכום שיחתו איתנו אומר ביניש: "אני גדלתי באוזבקיסטן, והיה לי סבא שלקח אותי לבית הכנסת. ברוסיה ובאוקראינה לא היו בדורות האחרונים סבים כאלה. אם נצליח להרחיב את המסגרת ולקלוט כאמור בשלב ראשון עוד 20 או 30 אלף תלמידים, יש סיכוי שהם ייקחו את הסבא שלהם לבית הכנסת. וחשוב לא פחות - יש סיכוי שכך נוסיף עוד 20 או 30 אלף משפחות שיעלו ארצה וישמרו על חיים יהודיים בדרך זו או אחרת".
|
|
