לפני שבוע וקצת, ביקרה בישראל חברה טובה מארה"ב, שיושבת בוועד המנהל של כמה וכמה מהארגונים היהודיים המשפיעים שם. היא הגיעה לארץ לכנס חשוב בירושלים וניצלנו את הבין לבין על-מנת לשבת בעין כרם ולהחליף דעות.
"אני חייבת לשתף אותך בהתלבטות", היא פתחה והמשיכה. ההתלבטות בין רומני לאובמה. מצד אחד, רומני שמרן בדעותיו והכי גרוע נגד הפלות, מצד שני אובמה רע לישראל.
שאלתי אותה, אם באמת היא תצביע למועמד רק בגלל שהוא טוב לישראל. מה אתכם שם, מה עם הבעיות הכלכליות שלכם, ביטוח בריאות וכדומה. היא ביטלה את דבריי במחי יד, ואמרה שזה חשוב, אבל אנחנו היהודים צריכים קודם כל לעזור אחד לשני. בכלל עם אירן זה נראה כאילו אנחנו בישראל נמצאים תחת איום קיומי, כמהים לכל עזרה.
חברתי ביססה את דבריה על הנאום של ראש הממשלה באו"ם ועל התמונות העגומות מישראל שמשתקפות בערוצי החדשות בארה"ב.
"ראיתי שמחלקים לכם מסיכות מגן", היא אמרה מזועזעת. ניסיתי להסביר לחברתי שאכן האיום קיים ואסור להמעיט בערכו, אבל אנחנו חיים בסדר, לא נותנים לאיומים לנהל את חיינו. מסע ההפחדה שעורך ראש הממשלה חדשות לבקרים נועד למטרות פרקטיות אבל גם למטרות פוליטיות. נוח לראש הממשלה שהאזרחים נמצאים תמידית בחרדה והפחדה. זה מאפשר לו להתעלם ולהפנות את הזרקור והטיפול מבעיות אחרות איתם מתמודדת ישראל. בעיות שדווקא כן נמצאות בשליטתו של ראש הממשלה, אבל בגלל סיכומים קואליציוניים כאלה ואחרים הוא שבוי ומנוון בכיסאו שלו. אז במקום זה, מצאו בעיה, הפכו אותה לקיומית ומיידית והתחילו לפמפם אותה השכם וערב. לשנן, לקדש ולהפוך אותה לאידיאולוגיה של ממש. מצע בחירות.
אמרתי לחברתי שהיא צריכה להצביע עם הלב, ישראל היא שיקול פטריוטי וראוי לכל הערכה, אבל ישראל אינה השיקול היחיד בבחירות שמתקיימות מעבר לים.
אי-אפשר בלי שס
כאשר יצאנו מהמסעדה השעה הייתה חמש לפנות ערב (בקירוב) . חברתי התפלאה שכבר חשוך בחוץ ואנחנו לא מנצלים בחכמה את השעות הרבות של אור. "הרי כל העולם עובר לשעון חורף ב-1 בנובמבר, למה אתם מקדימים?". שאלתי את חברתי אם היא שמעה על שס ועל ועדת קהת שמינה שר הפנים. היא הנידה את ראשה לשלילה.
הסברתי לה בפשטות שישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה, שהמיעוט הוא זה שמכתיב לרוב. ציבור שלם הולך אחרי רב ישיש אחד, שיכול להציב במפלגה גנבים מורשעים, אנסים ומעמידי פנים אחרים, ועדיין הציבור המסורתי של נאמני המפלגה ימשיך לעשות כדברו של הרב ולהצביע למפלגה. להגדיל את כוחה.
ככה זה כשציבור עיוור לא שואל שאלות ולא מטיל ספק, מקבל הכל כמו שזה. גזירה.
