X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
סטודנטים ביום העימות באוניברסיטת הופסטרה, ארה"ב [צילום: AP]
יורדים אל העם
אוניברסיטת הופסטרה התאמצה מאוד כדי לארח את עימות המתמודדים לנשיאות בפעם השנייה ברציפות. הסטודנטים שמילאו את המסדרונות, הוויכוחים הערים ואלפי העיתונאים שבאו לסקר את האירוע, הוכיחו שהיה שווה להתאמץ
זירת קרב ראויה
הסטודנטים באים מכל שכבות האוכלוסיה - היספאנים, אסיאתים, שחורים ולבנים. וכמובן יהודים. מי שרוצה לדעת מה חושבים באמריקה, שיבוא לכאן. הסטודנטים המקומיים נלהבים, חדורי רוח קרב. הופסטרה מתאימה באותה מידה לתחרות אליפות העולם באגרוף במשקל כבד ולעימות נשיאותי פוליטי חשוב וגורלי. ובעצם, מה כבר ההבדל?

הופסטרה אינה הרווארד או קולומביה. היא אינה יוקרתית, בין בוגריה קשה למצוא אישים ידועי שם ומספר הסטודנטים בה אינו עולה על 12 אלף. אך הופסטרה היא אחת משתי האוניברסיטאות היחידות בארה"ב שנבחרו בפעם השנייה ברציפות למקום שבו יתנהל הקרב הגדול, העימות הנשיאותי בין המתמודדים על הבית הלבן. אולי זה בזכות הארגון המצוין וההשקעה הכספית הגדולה שהשקיעה האוניברסיטה בארגון העימות בין ברק אובמה לסנאטור מקיין ב-2008 (4.5 מיליון דולר) - אך סביר יותר להניח שהופסטרה נבחרה בזכות מה שהיא מייצגת עבור האמריקנים - תבנית נוף מולדתו של האמריקני הממוצע. היא שוכנת בלבה של המפסטד, עיירה של בני המעמד הבינוני במחוז נסאו בפתח לונג-איילנד.
הסטודנטים באים מכל שכבות האוכלוסיה - היספאנים, אסיאתים, שחורים ולבנים. וכמובן יהודים, והרבה. מי שרוצה לדעת מה חושבים באמריקה, שיבוא לכאן. הסטודנטים המקומיים נלהבים, חדורי רוח קרב. הופסטרה מתאימה באותה מידה לתחרות אליפות העולם באגרוף במשקל כבד ולעימות נשיאותי פוליטי חשוב וגורלי. ובעצם, מה כבר ההבדל? הקרב שהתפתח בערב אכן היה קרב אגרוף כבד שבו מנסה כל מתמודד לדחוק את יריבו לפינה ולהעניק לו מהלומת מחץ.
נוק-אאוט לא היה שם. אם יועציו של אובמה הכינו לו שורות מחץ שוברות שוויון כדי להכריע את הקרב סופית ולהכריז עליו מנצח - הנשיא לא השתמש בהן. אם היה ניצחון, היה זה בנקודות בלבד. אבל אובמה קיבל את מבוקשו. את חרפת דנוור הוא מחק מזיכרונו. עכשיו נותר לו לקוות שגם הזיכרון האמריקני הקולקטיבי ילך בעקבותיו ושביום שני, בפלורידה, לא תחזור קטסטרופה. רומני מצדו ידע שצפוי לו יום קשה ועשה כמיטב יכולתו שלא לסיימו בתבוסה. בזה הוא בעצם הצליח.

הקרנבל של הופסטרה
משחק של צבעים [צילום: AP]

יום גדול לארה"ב
הסטודנטים חשו שמדובר ביום גדול, גורלי להכרעה במערכת הבחירות העשויה לקבוע את דמותה של ארה"ב בארבע השנים הבאות. ברחבי הקמפוס התקיימו עצרות, אספות וויכוחים פומביים בנושאים המרכזיים העומדים במוקד ההתמודדות: "איך צריך הנשיא הבא לקדם זכויות אדם, לאזן את תקציבי הספריות הציבוריות ולנהל את הביטחון הלאומי?" או "כיצד צריך הנשיא הבא לנטרל את פצצת החוב הסטודנטיאלי?"

הקרנבל הגדול של הדמוקרטיה והפוליטיקה התחיל בהופסטרה בשעות הבוקר המוקדמות של יום העימות. משעולי הקמפוס נצבעו בצבעי הכחול הדמוקרטי והאדום הרפובליקני ("כדי שלא תתבלבל מי הכחולים ומי האדומים", מלמדת אותי כתבת CBS, "תחשוב על השמלה האדומה של אן רומני").
הסטודנטים חשו אף הם שמדובר ביום גדול, גורלי להכרעה במערכת הבחירות העשויה לקבוע את דמותה של ארה"ב בארבע השנים הבאות. ברחבי הקמפוס התקיימו עצרות, אספות וויכוחים פומביים בנושאים המרכזיים העומדים במוקד ההתמודדות: "איך צריך הנשיא הבא לקדם זכויות אדם, לאזן את תקציבי הספריות הציבוריות ולנהל את הביטחון הלאומי?" או "כיצד צריך הנשיא הבא לנטרל את פצצת החוב הסטודנטיאלי?" ועיקר העיקרים: "מהי שיטת ביטוח הבריאות הנכונה לאמריקה?" גם נושא מדיניות החוץ לא נעדר. ויכוח קולני ועתיר אמוציות בהשתתפות סטודנטים ומרצים התנהל בשאלת סיוע החוץ ו"מדיניות הנשיא להשבת מעמדה של ארה"ב בעולם".
הוויכוחים גלשו מאולמות האוניברסיטה אל רחבות מרכז הסטודנטים הגדול. קבוצות קבוצות עמדו, הניפו שלטים וצעקו "אובמה צריך ללכת!" לעומת "ארבע שנים נוספות!"
"אובמה קיבל מבוש מדינה 'על הפנים' וחייבים לאפשר לו עוד ארבע שנים כדי להשלים את מלאכת השיקום", מכריזה מישה אינה ג'וסף, סטודנטית שחורה בת 24. אבל היו לו 4 שנים לעשות זאת, אני מקשה. "נכון אבל רק בשנתיים האחרונות הקונגרס היה איתו. בקדנציה אחת אי-אפשר לתקן את כל מה שנהרס".
אז אולי, אני מציע, צריך לשנות את החוקה ולקבוע שקדנציה תהיה בת שמונה שנים? היא מצטחקת. "אולי, אבל אני לא בוטחת ברומני. הוא חושב שאת המדינה צריך לנהל כמו עסק. ומדינה היא לא עסק. הוא לא יכול להוציא מהעם האמריקני 47 אחוזים שלא חושבים כמוהו. כולנו אמריקנים", היא מתייחסת להדלפה מדברי רומני בפגישה הסגורה עם התורמים.
"חס וחלילה", נזעק צ'רלס מק-הון, בן 25 מניו-יורק. "ברק אובמה רק הבטיח ולא קיים. הייתה לו הזדמנות ארבע שנים. כעת שיזוז וייתן למישהו אחר לתקן". אני מבקש מצ'רלס לשים את האצבע על הבעיה האמיתית של המדינה. "ביטוח הבריאות, 'אובמה קייר'", הוא עונה. "זה עולה הרבה כסף. 65 אחוזים מהציבור מתנגדים לכך וזה לא חוקי. מנין ניקח כסף? נלווה מסין?! הדולר בשפל. אמריקה בביב השופכין". צ'רלס מבחין הבחנה ברורה בין האישים באשר למדיניות החוץ: "רומני עומד לצד הידידים האמיתיים שלנו, כמו ישראל, שאובמה מתכחש אליה ונוטש אותה. ההתנהגות שלו כלפי נתניהו היא מבישה".

"תהיה הצגה מצוינת"

הרב מאיר מידלמן, לשעבר רב האוניברסיטה, נדבק באווירה המחשמלת:
"לפני ארבע שנים הגיע לכאן אובמה, עורר תקוות גדולות וסחף את כולם. עכשיו הוא עדיין זוכה לאהדה אבל ההתלהבות פחתה. הבעיה היא שגם רומני לא מצליח לעורר טירוף חושים, ובכל זאת, יש הרבה קולות רפובליקניים בקמפוס

כידוע, אין חגיגה בלי תקשורת. כ-3,000 עיתונאים נרשמו לסקר את העימות. רשת MSNBC הציבה ניידת בלב הקמפוס ושידרה בשידור חי את תוכניתה Stand Up עם פיט דומיניק. גם רשת FOX NEWS הקימה אולפן רדיו עבור השדרן הפופולרי הרלדו ריברה, ששידר במשך 3 שעות רצופות את תוכנית האירוח שלו, ומדי פעם בפעם הצטלם עם סטודנטיות נרגשות מההתחככות ב"סלב" שהפציע אל חייהן.
"הילדים", כך קורא להם ריברה, "נרגשים מאוד. מעניין מאוד לשמוע את הפילוסופיות השונות שבפיהם". אתה חושב שאובמה מגיע למגרש ביתי כאן בהופסטרה, אני שואל אותו. "נסאו היא דווקא רפובליקנית. ביל אוריילי בא מכאן. אבל המפסטד היא דמוקרטית. ללא ספק, תהיה לנו הצגה מצוינת בערב". ניבא ולא ידע מה ניבא.
האווירה המחשמלת הדביקה גם את הרב מאיר מידלמן, לשעבר רב האוניברסיטה (כן, יש בהופסטרה תפקיד כזה). "לפני ארבע שנים הגיע לכאן אובמה, עורר תקוות גדולות וסחף את כולם. עכשיו הוא עדיין זוכה לאהדה אבל ההתלהבות פחתה. הבעיה היא שגם רומני לא מצליח לעורר טירוף חושים, ובכל זאת, יש הרבה קולות רפובליקניים בקמפוס".

אובמה כאנדרדוג

בשעות שלפני העימות נשלחים בכירים בשתי המפלגות אל התקשורת למשימות ריכוך. מי שכבר היה בסרט הזה, ניסה לזכות במועמדות המפלגה הדמוקרטית ב-2004 אך פרש מהמרוץ, הוא מושל ורמונט הווארד דין. "ללא ספק אובמה הוא האנדרדוג הערב", הוא אומר לנו. "אני אישית חשבתי שהוא לא הובס בעימות הקודם ושלמעשה הוא יצא בתיקו, אבל מתברר שרוב העם האמריקני לא חושב כמוני... הפעם הוא מגיע קשוח יותר, לאחר העידוד ששאב מעימות סגני הנשיא בשבוע שעבר".
דין משוכנע שהעימות השני יוביל למהפך נוסף. "ידעתי שהמגמה תשתנה עוד כשאובמה הוביל בבטחה בשיעור ניכר. ידעתי שהתקשורת לא תנוח ולא תשקוט ושהמצב יתהפך ואכן כך קרה. אני יודע שכעת זה יקרה שוב ואובמה יחזור להוביל וינצח בבחירות".
ג'ורג' פטאקי, מושל ניו-יורק לשעבר, אומר לנו כי בין שני האישים יש הבדל תהומי באשר למדיניותם כלפי ישראל. "רומני תומך ללא סייג בעם בישראל וסבור שישראל היא ידידת אמת של ארה"ב, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. לעומתו, הנשיא אובמה הרחיק עצמו מהעמדה המסורתית הזו של ארה"ב. זו לא אכזבה רק לישראל אלא לעם האמריקני כולו".
האם יש לרומני תוכנית לקדם את השיחות בין ישראל לפלשתינים בדרך כלשהי, אני שואל אותו. פטאקי לא מתבלבל: "אחד התנאים לקדם שלום הוא חוזקה של אמריקה ולא חולשתה", הוא עונה. "המדיניות צריכה להיות ביטחון בערכים שישראל חולקת אתנו ולא התנצלויות בלתי פוסקות על תפקידה של אמריקה בעולם".

הנימוסים נשארו בדנוור
אובמה. חידד שיניים [צילום: AP]

הרכב הקהל היה 80 אזרחים מניו-יורק, שהצהירו שטרם החליטו עבור מי להצביע אך נרשמו להצבעה, ו-20 סטודנטים שבחר מכון הסקרים 'גאלופ'. הפעם נציגי הקהל הם אלה ששאלו את השאלות, ולא המנחה. לראשונה נבחרה אישה להנחות את העימות הנשיאותי, קנדי קרולי, מנחה ותיקה ב-CNN. קרולי ניהלה את הדיון בקפדנות ולא אפשרה למועמדים לחרוג משמעותית מהזמן שהוקצב להם.
כבר בתחילת הערב ניכר היה שאובמה משתלב היטב בתפקיד ה'אנדרדוג' שייעד לו הווארד דין. לא היה זה כבשׂ הנימוסין וההליכות מהסיבוב הקודם. הפעם היה זה זאב מחודד שיניים שלא היסס לנסות לנעוץ אותן בצוואר יריבו. הוא היה חריף, ממוקד, לעתים גם בוטה. הרי לדבר אל קהל אובמה יודע. כל אחד מהמתמודדים ביקש להשתלט על מרכז הבמה, להפגין שליטה וכוח, לנסות לכפות על השני להשיב לשאלות שלו.
אובמה פנה לג'רמי, הסטודנט שנבחר לשאול את השאלה הראשונה, הישיר מבט וענה. כשסיים, הוא ניגש לשולחן הקטן שלו, התיישב, הניח רגל על רגל וניסה לנעוץ מבט משועשע ביריבו. לא משנה מה הנושא, אובמה יתקוף את רומני על אי אמירת אמת, על זגזוג או על הטעיית הציבור והסתרת תוכניותיו האמיתיות. הדבר חוזר על עצמו כמעט בכל נושא: מדיניות המיסוי כלפי העשירון העליון, מצוקת מעמד הביניים, מדיניות האנרגיה, האבטלה שאינה יורדת מרף שמונת האחוזים, ההיתר לשאת אקדחים, קיפוח שכר הנשים ומה לא. רק בהתחממות כדור הארץ לא האשים אובמה את רומני.
רומני התקשה לעבור ממגננה למתקפה אבל הוכיח שגם הוא אינו עשוי מאבקת ביצים. "אני יודע איך לנהל כלכלה גם במשבר. אני יודע כיצד למסות את האזרחים, אני יודע איך להשתית את המשק כולו על נפט שלנו, אני יודע איך לסחור עם סין". כשהנשיא לעג לו על הצהרותיו בדבר הקשחת המדיניות כלפי סין, רומני התעקש: "אדוני הנשיא, האם בדקת לאחרונה את נתוני הפנסיה שלך?" אובמה התחמק אך רומני לא הרפה. הוא התקרב לנשיא ושלח לעברו את אצבעו: "האם בדקת את נתוני הפנסיה שלך?" אובמה לא נשאר חייב: "היא קטנה מזו שלך". הקהל צחק. הונו של רומני ושיעורי המס שהוא משלם יעמדו במרכז התקפותיו של אובמה עוד כמה פעמים במשך הערב. "אז דע", מסכם רומני, "שגם כספי הפנסיה שלך מושקעים בסין".

ההחמצה של רומני
רומני. תקף והאשים [צילום: AP]

הרגע הדרמטי ביותר נרשם כאשר עלתה לדיון סוגיית רצח השגריר האמריקני וארבעת הדיפלומטים בבנגזי שבלוב. רומני תקף את הנשיא והאשים אותו שביום הרצח נסע ללאס-וגאס, שהתעלם מדרישת הדיפלומטים להגביר את ביטחונם ושנדרשו לו שבועיים להכיר שמדובר בהתקפת טרור.
אובמה שוב לא נשאר חייב: "אני אחראי למה שקרה. אלו לא רק נציגים של ארצות הברית. הם הנציגים שלי, אני שלחתי אותם לשם. ברגע שגילינו שבנגזי הותקפה העברתי הנחיות להגביר את האבטחה, לא רק בלוב אלא בכל השגרירויות, לחקור מה קרה ולגלות מי עשה זאת. לרומני הייתה תגובה אחרת לגמרי. כשעדיין התמודדנו עם האיום יצא רומני בהודעה לתקשורת וניסה להרוויח נקודות פוליטיות. כך לא עושה מפקד עליון! יום לאחר ההתקפה בלוב עמדתי בגן הוורדים של הבית הלבן והצהרתי שמדובר בהתקפת טרור".
רומני קם בדרמטיות, הישיר אצבע מול פרצופו של הנשיא ונעץ בו מבט נזפני: "אתה הצהרת שמדובר בהתקפת טרור?! אדוני הנשיא, אתה אמרת בגן הוורדים שזו הייתה התקפת טרור? זה מה שאמרת?"
אובמה סירב להשתתף במשחק: "בבקשה תמשיך, אדוני המושל". הקהל נדהם. מי שנחלצה לעזרת אובמה הייתה קנדי קרולי, שאישרה את דברי הנשיא אך מיד הבחינה בשגיאתה וגמגמה משהו על כך שבאמת עברו 14 יום.
זה היה שקר קטן ובלתי חשוב, אבל שקר. האמריקנים לא אוהבים שמשקרים להם, אפילו שקר קטן לבן. משום מה לא ניצל רומני את הסיטואציה הדרמטית הזו כדי לחתום בניצחון גדול. הרגע החשוב הזה התמסמס והלך לאיבוד כאשר הדיון חזר למסלולו והשואל הבא התבקש להציג את שאלתו. מן הסתם יושבים עכשיו יועצי רומני מול הקלטת ומורטים את שערות ראשם.
רומני המשיך לתקוף את מדיניות ממשלת אובמה המתרחקת מישראל ומתקשָה להבין אל נכון את המתרחש במדינות כאירן, סוריה או לוב. אובמה לא טרח לענות. תחת זאת ביקש מהמנחה לעבור הלאה, ורמז לעבר הקהל הממתין לתורו לשאול שאלה.

גסות מיותרת
מישל בוורוד [צילום: AP]

הבוטות של אובמה תאמה את ציפיותיהם של תומכיו, שנהנו לראות אותו החלטי ותקיף. "השאלה היא מה יאמר האזרח הבלתי משוחד, זה שעדיין לא החליט", אומר פרופ' ריצ'רד הימלפרב, מומחה למדיניות אמריקנית במחלקה לפוליטיקה באוניברסיטת הופסטרה. "רבים מהם מן הסתם לא אהבו לראות את אובמה קוטע את יריבו, מעיר למנחה ומתנהג באגרסיביות. הוא היה תקיף במידה רבה מהדרוש וזה עלול להיות לו דווקא לרועץ בקרב הנשים. גם רומני התנהג בגסות מיותרת".
יש בכך אירוניה, מכיוון ששני המועמדים הבטיחו במשך דקות ארוכות לשפר את שכר הנשים ולהעמידו על בסיס שוויוני יותר. הם עשו זאת תוך שימוש באמצעי סחיטה רגשית אמריקני מקובל. השניים הזכירו זה את סבתו הזקנה וזה את אמו שעבדו קשה וקופחו בשכרן.
העימות התקרב לסיומו, והנה החלה במרכז העיתונות תכונה שהזכירה במידה רבה את מגרשי הכדורגל אצלנו. המשחק טרם הסתיים והקהל החל לעזוב את המגרש. התברר כי למרכז העיתונות נכנסו אנשי הקמפיין של הדמוקרטים והרפובליקנים, סנאטורים, מושלים וחברי קונגרס שהחלו מיד בניתוחים ופרשנויות אל תוך הלילה, וכל אחד מהם ניסה להוכיח כי הצד שלו הוא שניצח.
אובמה ורומני, שלא היו מודעים למתרחש במרכז העיתונות, לחצו בינתיים ידיים בנימוס ופרשו אל משפחותיהם ואל נשיהם, מישל ואן (שאגב, לבשו שמלות בצבע זהה לחלוטין. איש לא בודק שם מה קורה בצד השני?).
בטלוויזיה המשיכו לדון כל הלילה מי ניצח. האחוזים נוטים לאובמה. נראה לי שאפשר להתפשר על תיקו. האם הדבר יחולל מהפך בסקרי הבחירות? ספק רב. רומני לא הובס. אובמה חזר למגרש. ממילא ההפרשים קטנים. ביום שני בפלורידה היה העימות האחרון, ובעוד שלושה שבועות - המון זמן במונחים של שברי אחוזים - הבחירות.

וגם אן... [צילום: AP]
פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  23/10/2012   |   עודכן:  23/10/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 ברק אובמה / Barack Obama
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלעזר לוין
נפתלי בנט מציע "מגרש לווילה בחינם לכל חייל משוחרר"    העובדות: המינהל הציע מאות מגרשים בכמעט-חינם לכל אזרח - וכמעט שאין קונים    הבעיה היא הוצאות הפיתוח והבנייה, ולא מחיר המגרש    מסתמך על מי שהיה תקופה קצרה שר שיכון, לפני 13 שנים...
פזית רבינא
במלאת שנה לחזרת גלעד שליט מהשבי ועם שידור העונה השנייה של סדרת הטלוויזיה 'חטופים', שבויים ישראלים מתארים כיצד סבלו דווקא כששבו למולדת, עת אולצו לעבור חקירות וטיפולים במתקן צבאי בזיכרון-יעקב ובמבנה בנתניה    "הכניסו אלינו סוכנים שתולים שהתחזו לפדויי שבי", "הזריקו לנו סמים שהציפו את הטראומה וריסקו את נפשנו", "עשו לנו הכול חוץ ממכות"    כך טיפלה מדינת ישראל בחייליה ששבו מהגיהינום
אורית פרלוב, גדי דקל
מצרים: תוכנית 100 הימים ו-'מורסי-מטר'    בתום 100 ימי החסד הראשונים של הנשיא התברר, כי רק חמישה מתוך 64 היעדים הושגו במלואם
יואב יצחק
בן כספית ממליץ לשופטת אלשיך לאשר מכירת מעריב דווקא לאלי עזור    הוא מציגו כמו"ל נאור שלוחם למען חופש הביטוי - דבר מופרך הנוגד את האמת
איתמר לוין
השופט יגאל נמרודי מגיע מוכן היטב לדיון בתביעות קטנות, מציע פשרות הגיוניות ולוחץ על הצדדים לקבל אותן - תוך התייחסות בהבנה ובכבוד גם לסכומים קטנים ולטענות בלתי סבירות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il