אלה הם ימים של גיוס והתגייסות. פעולת הגיוס האינטנסיבית, ואם תרצו - החיזור, נעשית בכמה חזיתות, וליתר דיוק - מפלגות. מנהיגי מפלגות נפגשים בסתר עם ידוענים מתחומים שונים, גנרלים, עיתונאים, אמנים וכיו"ב, מנסים לדבר על לבם: בואו, הצטרפו אלי, תקבלו מקום טוב באמצע. רק תגידו "כן" ומיד נכנס מסיבת עיתונאים שבה נציג אתכם, נהלל אתכם בפומבי, נספר עליכם ניסים ונפלאות. מכרזי סוף העונה הללו, לקראת פתיחת עונת הבחירות, מגיעים לידי אבסורדים בלתי רגילים. פתאום יש עתיד לאחת קארין אלהרר ולחברתה עדי קול. גם אם על-פי הסקרים מפלגתו של לפיד תקבל 12-10 מנדטים "בלבד" - השתיים כנראה בפנים. בקרוב הן חברות כנסת. על אחת כמה וכמה אם לפיד, כתחזיתו האישית ה"חתומה", יקבל 22 מנדטים. באופן אישי אינני מאמין, שלפיד יקבל מספר מנדטים דו-ספרתי. הסיבות לכך הן לא רק המצע המעורפל והדברים הקצת-מבולבלים שהעיתונאי לשעבר, פוליטיקאי הבוסר, מציג לציבור, אלא גם בגלל שיטת גיוס המועמדים שהנהיג. האם שני השמות שזה עתה הזכרתי, בצירוף השם ה"ביטחוני" יעקב פרי - ישאו פרי ל"יש עתיד"? האם עד כדי כך הציבור הרחב מסונוור מהשמות הללו כדי שיצביע למפלגה שזה עתה הפציעה בשמי הפוליטיקה הישראלית? "צפוני" מובהק אין לזלזל ביאיר לפיד. הוא מוכשר, הוא "מדליק", אבל הוא "צפוני" מובהק, וככזה מרכיב את רשימתו מ"צפונים" כמוהו. בלי דמוקרטיה, בלי בחירות פנימיות, בלי לפחות איזו מראית-עין של ועדה מסדרת. זאת מפלגה זאת? האם הידוען יאיר לפיד ושאר הידוענים שהוא מצרף אליו, יספחו אליו בסופו של דבר המוני מצביעים מעבר לבועה התל אביבית? מה אומרות לציבור הרחב ה"ידועניות" עדי וקארין? מה עושה אותן למועמדות ראויות באופן אובייקטיבי לשבת בכנסת ישראל? יעקב פרי בוודאי יותר מוכר. יש לו זכויות רבות של תרומה לביטחון ישראל - בהיותו ראש השב"כ. אך מה מעבר לכך? מה למתעשר הזה ולאנשי מעמד הביניים ה"מקופחים", שוכני אוהלי רוטשילד, שאליהם פוזל לפיד? יחימוביץ' וה"ידוענים" ציבור חכם, לא טיפש, נבון ושקול - ספק אם יתפתה להצביע ללפיד בגלל ה"שמות" שהוא צד לייפות בהם את רשימתו. מאותה סיבה בדיוק, כך גם ספק אם בגלל סיבה דומה ציבור חכם יצביע לשלי יחימוביץ' ו"העבודה" שלה. הן הגברת יחימוביץ' יכולה להתגדר בכך שיש לה ולמפלגתה עקרונות, מורשת, מסורת תנועתית וכולי - יותר ממרבית מפלגות ישראל, בעיקר אלה הצצות ערב מערכת בחירות, אלה הנלחמות על ה"מרכז" ויאיר לפיד בראשן. אם כן, מדוע גם היא מחפשת נואשות "ידוענים" מאותו מאגר שלפיד מפשפש בו? שמות כמו מיקי רוזנטל או מירב מיכאלי. אני מכיר באופן אישי את אלוף (במיל.) אורי שגיא - איש ראוי לכל הדעות. אבל דעותיו הן שמאלה מהעבודה, עברו הביטחוני כבר הרחק מאחוריו. האם הוא זה שיביא עוד קולות, עוד מנדטים לעבודה של שלי? התקשורת ולבני ועוד שם, שהתקשורת מפמפמת אותו חזור ופמפם - ציפי לבני. לעולם לא הבנתי ואיני מבין מה סוד קסמה, פרט לכך שהקצינה שמאלה את עמדותיה, וכמוה כאהוד אולמרט - שניהם ילדי "המשפחה הלוחמת" - מוכנה למסירת כל שטחי המולדת ביו"ש, כפי שפטרונם אריאל שרון עשה בעזה. והתוצאות ההרסניות של מהלך ההינתקות זועקות לשמיים בוודאי בשבוע זה. אבל בתקשורת כמו בתקשורת: "ברשימת הליכוד לכנסת אין כוכבים, אין כוכבים חדשים" - מצייצים פרשנים פוליטיים. הנימה היא של זלזול, ביקורת, במפלגת השלטון. ואכן, נכון לעכשיו, שום אלוף (במיל.) חדש לא הצטרף למרוץ, אף לא "ידוען" כזה או אחר, ולא בעל טור כזה או אחר. להפך, מנפחים את נושא פרישתו של משה כחלון. "איזו אבידה", "איזו הבעת חוסר אמון במנהיגותו של נתניהו", "איזו ראיית הנולד של המנהיג החברתי הפורש"... כאילו על אדם אחד - יהיה מוצלח ופעיל ככל שהיה, וכחלון לבטח היה כזה - יקום ויפול מחנה פוליטי שלם, יעבור משלטון לאופוזיציה. צפוף בליכוד מה לעשות, ובליכוד אכן צפוף מאוד מרוב מועמדים, בין מכהנים ובין חדשים, בין טובים יותר ובין טובים פחות. לי למשל, כבעל זכות בחירה בבחירות המוקדמות, יהיה קשה מאוד לסמן רק 12 שמות ולדלג על כמה שמות טובים אחרים, שארצה לראותם ברשימת הליכוד המוגדלת. מנגד, מטבע הדברים, יהיה גם קל לפסוח על כמה שמות, גם בין המכהנים כיום, שאיכזבו, שלא הוכיחו עצמם, שאינם ראויים להמשיך ולייצג אותי. יהיה קל מאוד לפסוח על רוב המועמדים החדשים, שרצים בלי שהביאו איתם איזה רקורד של עשייה ציבורית-חברתית-פוליטית קודמת, ושאישיותם העלומה אינה מצדיקה כניסתם לכנסת - מלבד אגו אישי מנופח. לעתים, מועמדים מטעם עצמם - בכל המפלגות - אינם רואים מה שרואים אלה שאחרי קולם ותמיכתם הם מחזרים נואשות: אלה הם מועמדים מגוחכים, שחבל על הכסף שהם שופכים, שרחמנות על חוסר הכבוד העצמי שהם מפגינים. הלקח יילמד? כמו לקראת כל בחירות, צצו גם עתה מפלגות חדשות, בעיקר במה שמכונה תחום המרכז. הציבור הישראלי אינו לומד את הלקח. כמעט בכל מערכת בחירות מתייצבת מפלגת מרכז תורנית, במקום קודמתה שהתפוגגה. ואולם דומה, שאין תקדים לכך שמפלגת מרכז זכתה להיות המפלגה הראשונה במספר המנדטים, ותוך קדנציה אחת נעלמה, התפוגגה. כוונתי כמובן למקרה קדימה. התמיהה כולה היא על הציבור שהתפתה להעניק למפלגת-הכלום הזאת 28 מנדטים בכנסת היוצאת, ואת ראשות ה... אופוזיציה. האם לקח קדימה יילמד בבחירות בעוד שלושה חודשים? האם הציבור לא יבין שגם למפלגת "יש עתיד" צפוי עתיד של קדנציה אחת? האם ציבור הבוחרים ישוב ויבין, שהמאבק בגדול הוא על עקרונות, בין ימין לשמאל, ולא על מצבי-רוח ועל שמות "גדולים"? האם לא נכון הוא, שההכרעה צריכה להיות - ותהיה - בין שתי המפלגות הגדולות, המסורתיות, היציבות, העבודה שבמרכז ושמאלה והליכוד שבמרכז וימינה?