X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
הוויכוח המדיני הגדול שקע ונעלם, אבל המפה הפוליטית ממשיכה להתחלק לגוש השמאל וגוש הימין. גם בתחום הכלכלי-חברתי אין ויכוח אמיתי בין שני הצדדים. המחלוקת שברקע הבחירות היא יותר שבטית מפוליטית
▪  ▪  ▪
אבסדזה, יחימוביץ' וחופרי [צילום: פלאש 90]

שום דבר לא מסעיר במערכת הבחירות הזו. לא רק שסופה כמעט ידוע מראש, אלא שלראשונה מזה 45 שנה אין במרכזה שום ויכוח משמעותי, לא מדיני ולא חברתי. השאלה המרכזית והמסעירה שהלהיטה פה את הרוחות בין ימין ושמאל לאורך כמעט שני דורות, התקררה במהלך הקדנציה האחרונה ונמוגה לתוך איזו שלולית של מי אפסיים. באופן פרדוקסלי ומבלבל הוויכוח המדיני הגדול הסתיים בהישג חד-משמעי של השמאל וגם בניצחון מוחץ של הימין. בתחום הזה המרחק בין נתניהו ובין יאיר לפיד או שלי יחימוביץ לא עולה על שני מילימטר. כולם מסכימים שצריך לסגת מכל השטח מלבד גושי ההתיישבות ולהקים מדינה פלשתינית פחות או יותר על-פי קווי יוסי ביילין. מצד שני, וזה הניצחון המוחץ של הימין, פתאום כולם מבינים שאין עם מי לעשות את העסקה הזו ושהפלשתינים לא מוכנים לוותר על הסכסוך ולא רוצים את המדינה שיוסי ביילין מציע להם. כך ששני הצדדים לא מרוצים אבל לא נשאר להם על מה להתווכח.
גם בשאלה הכלכלית-חברתית, להט הוויכוח נשמע מזויף ולא במקרה הוא לא מצליח לסחוף את ההמונים. לא תשכנעו אותי שאלי ישי שייך לימין הקפיטליסטי ויעקב פרי הוא שמאל חברתי. מלבד העבודה בראשות יחימוביץ כל יתר גוש השמאל, לפיד-מופז-לבני-אולמרט, שייך מבחינה זו לימין ולא לשמאל, ואין שום ויכוח בינו לבין הליכוד של נתניהו. ואותי אפילו שלי יחימוביץ לא מצליחה לשכנע שהיא מביאה איתה בשורה של שינוי עמוק לחברה או לכלכלה הישראלית. המשק הישראלי אכן קפיטליסטי, מופרט למדי, ובנוי על כלכלת שוק, אבל בשום אופן אי-אפשר לקרוא 'קפיטליזם חזירי' למשק שיש בו ביטוח בריאות חובה וביטוח פנסיה חובה, ושכר מינימום מעוגן בחוק, ורשת ביטחון של דמי אבטלה, וחינוך חינם עד סוף התיכון והשכלה גבוהה מסובסדת מאוד, והסתדרות חזקה. מעמד הביניים הישראלי אכן עובד קשה ולפעמים חורק שיניים במאמץ לגמור את החודש, אבל הוא גם אוכל ושותה ושמח, ויושב בבתי קפה, ונוסע במכונית חדשה ופה ושם יוצא לחופשות בחו"ל. הוא לא מתרושש ולא מידרדר לעוני. ממש לא. תמיד יש מה לתקן ולשפר, ותמיד אפשר גם לקלקל, אבל אפילו לו הייתה שלי יחימוביץ מועמדת ריאלית, הוויכוח בינה ובין מדיניות נתניהו-שטייניץ-סטנלי פישר הוא על פרטים ולא על הכלל.
וגם זירת הקרב הדתית-חילונית לא בוערת הפעם. לפיד הבן הוא לא לפיד האב, הוא הולך על פיוס ולא על ריב ומגייס דתיים לרשימה שלו. אפילו מחאת הפראיירים נשמעת כמו סיסמת בחירות ולא כמו זעקה מהלב. כולם יודעים ששאלת הגיוס וההשתלבות של החרדים לא תיפתר באבחת חרב ולא בהכרעת קלפי, אלא בתהליך ממושך, וראש הממשלה אולמרט או לבני לא יעשה בעניין הזה משהו מאוד שונה מראש הממשלה נתניהו.

יותר ספורט מפוליטיקה

אז מה בכל זאת יוצר את החלוקה הברורה והמקובלת בין גוש הימין וגוש השמאל? אם ההבדלים כל כך מטושטשים גם בתחום המדיני וגם בתחום הכלכלי, למה מצביעי יאיר לפיד צריכים את יאיר לפיד ולא בוחרים בליכוד? למה הפרשנים תולים כל כך הרבה תקוות ומשאלות לב (מופרכות) בנס שאולי יחולל למענם אריה דרעי, ויעביר את ש"ס לגוש השמאל? למה כל כך רע להם שהשלטון בידי נתניהו, למה כל כך מתוק להם החלום שהשלטון יעבור לצד השני שבתכלס הוא לא כל כך שני. אם זה כבר לא השלום ולא הסוציאליזם, מה עושה את השמאל לשמאל, מה עושה את הליכוד של נתניהו לימין? התשובה נמצאת כנראה במקום דומה יותר לספורט מאשר לפוליטיקה, סוג של חלוקה לאנחנו-ואתם קמאי, יותר שבטי מפוליטי. מה שנקרא אצלנו גוש השמאל הוא למעשה השבט הלבן. האשכנזים-חילונים-ותיקים שמתגעגעים לארץ ישראל הישנה והיפהפייה והנשכחת, שהיא כמו הושיטה את ידה כדי לתת להם את השלטון ולא לקחת, בימים היפים שבהם איש לא ערער על תחושת העליונות הנאורה שלהם.
אבל החלום המתוק לא יתגשם. הנה התוצאות הידועות פחות או יותר מראש: גוש הימין ינצח בהפרש לא גדול, נתניהו ירכיב ממשלה ויצרף לקואליציה את מפלגת לפיד מגוש השמאל, שימלא בממשלה הבאה את התפקיד שמילא אהוד ברק בממשלה היוצאת, כך שבסך הכול מה שהיה הוא שיהיה. כל היתר הוא משחק כסאות אישי שמעניין בעיקר את המתמודדים עצמם ואת בני משפחותיהם. השאלה המסקרנת היחידה היא לאן יילכו 28 המנדטים של קדימה השואפת לאפס. כבר היה לנו תקדים שינוי, שירדה בבת אחת מ-15 מנדטים לאפס, אבל אז בדיוק קמה קדימה כדי לקלוט אותם כמעט בשלמותם, וחוץ מזה הפעם מדובר במספר כמעט כפול. אני לא זוכר עוד דוגמה, אצלנו או בדמוקרטיה אחרת, שבה המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט מגיעה עד לגבולות אחוז החסימה או נעלמת לגמרי. אפשר לנחש שמצביעי קדימה יתחלקו בעיקר בין העבודה ויאיר לפיד, אבל לשאלה איך הם יתחלקו תהיה השפעה פוליטית מסויימת. כיוון שהקולות שיילכו לעבודה יהיו באופוזיציה ואילו מפלגת לפיד תהיה שותפה בממשלת נתניהו הבאה, הרי ככל שהיא תהיה גדולה יותר היא תגדיל את כושר התמרון של נתניהו, ותאפשר לו לוותר על מפלגת ימין אחת.

דיל הקבצנים

ואפרופו מפלגת ימין, כמה מילים לדניאל הרשקוביץ. הדיל שרקמת עם אורלב, אדוני הרב פרופסור, הוא לא רק מכוער אלא גם טיפשי. הוא מזכיר קצת את הבדיחה על שני הקבצנים מתחת לגשר לונדון שאחד מהם מכר לחברו את הגשר, שלא שייך לו, והלה שילם לו בצ'ק, שאין לו כיסוי. זבולון אורלב הוא איש מוכשר מאוד, פרלמנטר מצטיין ואוזן קשבת למצוקות רבות של הציבור הציוני דתי. אבל אתה יודע שמשהו בהתנהלותו מוריד את המפלגה שלו מדחי אל דחי. הוא סילק מדרכו את הרב יצחק לוי ושאול יהלום והמליך במקומם את אפי איתם כדי לזכות בשישה מנדטים ואז להעיף החוצה גם אותו... ולהביא אותך. מה קרה אחר כך לך ולמנהיגותך לא רק אתה יודע אלא גם רבים ממקורביך ששמעו מפיך את כל מרירותך ותסכולך. ועכשיו כשהתברר לך שאתה לא הולך לזכות במקום הראשון, אתה קורא להם לבחור באורלב תמורת הבטחה, שלא תקוים, לתת לך את הכיסא הבכיר בממשלה?
ההבטחה הזו לא תקוים, קודם כול כי קרוב לוודאי שגם בתמיכתך אורלב לא יזכה בראשות המפלגה. האנשים שתומכים בך היו מוכנים לעשות הרבה למען בחירתך, אבל הם לא חיילים שמקבלים ממך פקודות. ברגע שאתה לא ברשימת המתמודדים הסתיימה המחויבות שלהם כלפיך, והם יבחרו במי שנראה בעיניהם. אבל ההבטחה הזו לא תקוים גם לו יקרה נס ואורלב ינצח. אתה הרי מכיר אותו. למה לך כל הביזיון הזה? עוד לא מאוחר מדי להפסיד בכבוד, ולחזור לקהילה שלך ולאקדמיה.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  27/10/2012   |   עודכן:  28/10/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
בחירות בלי ויכוח
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
מאז שנחרב בית המקדש....
אהוד פרלסמן  |  29/10/12 03:58
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אריאל כהנא
נשיא בולגריה ושר החוץ ביקרו בישראל. מכיוון שטורקיה הפכה מאוהב לאויב, הדרך להרתיע אותה עוברת דרך המדינות המקיפות אותה. חוץ מזה, בולגריה מציעה מחירים זולים, נופים יפים ודילים נוחים לתייר הישראלי
זאב קם
למה פרש השר הרשקוביץ מהתמודדות על ראשות הבית היהודי למרות שאחוזי התמיכה בו היו גבוהים מאשר אורלב
יגאל עברי
מה הכשיל את שליחותי ומי המתיק את הגלולה
יוסי ברנע
תשובה למיכל לבטוב על מאמרה "זאת באמת לא השיטה": ירידת המתח האידיאולוגי אכן מאפשרת גדילת המרכז ובמידה רבה ניתן להחליף חברי כנסת בין קדימה, העבודה והליכוד ללא פגיעה "אידיאולוגית בהן". אולם מאידך יצירת שני גושים ימין ומרכז שמאל, עשויה לצמצם את מספר המפלגות הנדרשות לקואליציה, אם כי לא בהכרח לשפר דרמטית את המשילות
איתמר לוין
17 שנים אחרי רצח רבין, אפשר לומר בקול: נמאס לי. מההסתה נגד הציבור הדתי-לאומי, מהפולחן סביב "מורשת רבין", מהפוזיציה של משפחתו, מדיבורי התקשורת ומשתיקת ההיסטוריונים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il