X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
קשישים רבים הזכאים למטפל/ת סיעודי במסגרת חוק סיעוד של הביטוח הלאומי לא תמיד מקבלים את מלא מכסת שעות הטיפול שאושרו להם הפיקוח על המטפלים הסיעודיים לא צמוד ורחוק מלהיות מספק ויש מטפלים המנצלים עובדה זו ומדווחים על שעות עבודה שלא ביצעו ומקבלים שכר מהמדינה ומכספי ציבור, עבור שעות עבודה רבות שלא ביצעו
▪  ▪  ▪
חוק חשוב, אבל דרוש פיקוח [צילום: פלאש 90]

חוק סיעוד הביטוח הלאומי הוא ללא ספק חוק חשוב וראוי. הוא בא לסייע ולהקל על קשישים ותושבים ישראלים מבוגרים המוגדרים כ"סיעודיים", המתקשים בתפקודם היום-יומי והתלויים בעזרת הזולת בפעולות היום-יום או נזקקים להשגחה. בין השאר, מקנה חוק זה לקשישים אלה אפשרות להיעזר בשירותים של מטפל או מטפלת סיעודית המגיעים אליהם הביתה במימון המדינה. מכסת השעות השבועיות של טיפול מטפל או מטפלת בבית הקשיש היא 20-10, ונקבעת בהתאם לניקוד ב"מבחן תלות" שהביטוח הלאומי עורך לקשיש, ובא לקבוע מידת תפקודו בחיי-יום היום בביתו ובתלותו בזולת בביצוע פעולות יום-יומיות.
תפקידי המטפל במסגרת גימלת סיעוד כפי שמוגדרים בחוק הסיעוד כוללים: עזרה לקשיש ברחצה והיגיינה, עזרה בהלבשה, האכלה, בישול וקניית מצרכי מזון, ליווי הקשיש לקופת חולים ולסידורים, ביצוע משימות ניקיון קלות בביתו של הקשיש כגון: שטיפת כלים, סידור מטבח ומצעים בחדר שינה ועוד.
זהו חוק סוציאלי צודק, נכון וראוי מאין כמוהו. מגיע להורינו וסבינו להזדקן בכבוד ולהקל עליהם, אך, ראוי לבחון מידת ישומו של חוק זה בשטח. האם הוא מיושם כהלכה? האם כל הקשישים מקבלים בפועל את מלא שעות הטיפול שהוקצבו להם? האם בודקים היטב את איכות המטפלים ותפקודם בבית הקשיש ובכלל מי מפקח שאכן החוק מבוצע כהלכה?
חוסר פיקוח שערורייתי
משיחות עם אנשים הקשורים לנושא וממעקב אחר קשישה שהיא קרובת משפחתי, הזכאית למטפלת, עולה, כי הפיקוח על הפעלת המטפלים לקשישים מצד הגופים האמורים לפקח לקוי מאוד ואף שערורייתי. הביטוח הלאומי, בשיתוף משרדים ממשלתיים ולשכות הרווחה ברשויות המקומיות, הוא שאחראי על הפעלת המטפלים הסיעודיים בבתיהם של הקשישים. הביטוח הלאומי הטיל את מלאכת הפעלת המטפלים הסיעודיים והפיקוח עליהם על חברות כוח אדם שזכו בזיכיון להפעלת החוק. הביטוח הלאומי והמדינה מעבירים לחברות כוח אדם הללו מיליוני שקלים מדי חודש לתשלום עבור שכר למטפלים והוצאות לגיוסם ופיקוח על עבודתם.
חברות כוח האדם הן סוג של מתווך בין המדינה למטפלים. אני לא אומר שהקשישים לא מעניינים אותם ואין אני טוען שהן לא אכפתיות כלפי הקשישים, אבל מדובר בחברות עסקיות לכל דבר שהצלחתן והישגיהן נמדדים גם בכסף. לא ברור אלו בדיקות או הכשרה עורכות חברות כוח אדם למטפלים הסיעודיים שהן מעסיקות. הנושא חשוב ושווה בדיקה, שכן במקרים רבים הקשישים, שהם חסרי אונים ולעיתים במצב פיזי ומנטאלי נמוך, נשארים בבית לבדם עם המטפלים. חברות כוח אדם שולחות נציגים מטעמן, כגון עובדים סוציאליים ואחרים, שבאים לבתי קשישים לבדוק את נוכחות המטפל/ת ותפקודם.
מעניין לדעת מה קורה במקרה שבו חברת כוח האדם מגלה כי המטפל/ת נעדר/ת או מאחר/ת או יוצא/ת לפני הזמן, או שלא מבצע/ת את העבודה כראוי. האם החברה תדווח על כך לביטוח הלאומי או לרשות המקומית או שמא תעלים עין? ומי מקבל את שכר שעות העבודה שלא בוצעו בפועל? אלה שאלות שצריכות להישאל ולהתברר לעומק.
כל המעורבים בעניין יודעים לספר לי, שתדירות ביקורי נציגי חברות כוח האדם בבתי הקשישים נמוכה יחסית. לעיתים מדובר על ביקור פעם בחודש ולעיתים אף בתדירות נמוכה יותר. ייתכן שיש חברות כוח אדם שתדירות ביקור נציגיהן גבוהה יותר, אבל באופן כללי הפיקוח על המטפלים בבתי הקשישים רחוק מאוד מלהיות צמוד ואינו מספק.
שכר עבור שעות שלא נוצלו
העדר פיקוח זה גורם לכך שמטפלים לא מעטים מאחרים להגיע לבית הקשיש/ה או יוצאים הרבה לפני הזמן, כי הם אצים ממהרים לביתם או לבית של קשיש אחר בו הם מטפלים כדי להגדיל הכנסה. המטפלים לא מודאגים שלא יקבלו שכר עבור כל שעות העבודה שלא ביצעו בפועל, שכן בסוף השבוע או בסוף החודש יגשו לקשיש והוא, אם בשל אי מודעות, או מסיבה של אי נעימות או תלותיות, יחתום על טופס דוח שעות עבודה המועבר לביטוח הלאומי. יש מקרים של קשישים שהם במצב דמנציה וכדומה, החותמים למטפלים על טפסי אישור עבודה ולא מודעים, בשל מצבם, על מה הם חותמים וייתכן שיש מטפלים שמנצלים זאת לרעה, וכך יוצא שקשישים לא מעטים לא מקבלים מלוא מכסת שעות הטיפול להם הם זכאים. יתרה מכך: חש קשישים המקבלים פחות ממחצית מכסת שעות הטיפול המגיעה להם. אני לא טוען שזו נורמה, אבל זה קיים.
במלים אחרות: הדבר מאפשר למטפלים לקבל שכר מהמדינה תמורת שעות עבודה רבות שלא ביצעו. התופעה רווחת יותר בקשישים גלמודים ובעלי בעיות דמנציה ומצב מנטאלי נמוך, שמאחוריהם אין משפחה חזקה, מעורבת ואכפתית. יש לציין שקשישים רבים לא יודעים בדיוק לכמה שעות טיפול של מטפלים סיעודיים הם זכאים. לפעמים הוחלט להגדיל להם את מספר השעות השבועיות והם מקבלים על כך הודעה במכתב רגיל מהביטוח הלאומי.
למען ההגינות והדיוק יש לציין שהתופעות שציינתי לא מתייחסות לכל חברות כוח האדם ולכל המטפלים. אני מניח שרבים מהם עושים עבודתם נאמנה אבל התופעה, כך מתברר לי, מתוך שיחות עם אנשים ובדיקה יסודית, אינה שולית ואף ניתן להגדירה כרחבה למדי.
המצב ניתן לשיפור משמעותי, והנה כמה המלצות:
  • המטפלים יועסקו בצורה ישירה בידי המשרד לאזרחים ותיקים או גוף דומה. אין צורך בחברות כוח אדם שגורפות לכיסיהן מיליוני שקלים עבור תיווך, כאשר לא ברור עד כמה הן השקיעו ומשקיעות בהכשרת המטפלים או בפיקוח עליהם.
  • הכסף שייחסך מתשלום המיליונים לחברות כוח האדם יועבר לשיפור המשכורות הנמוכות המשולמות כיום למטפלים (שכר מינימום בדרך כלל) ולשיפור תנאי עבודתם. העלאת השכר עשויה להביא בעקיפין להעלאת רמת המטפלים והמוטיבציה וההתמדה שלהם לעסוק בתחום.
  • מטפלים בקשישים סיעודיים במסגרת חוק הסיעוד יחויבו, כתנאי לקבלתם לעבודה, לעבור בדיקת עבר פלילי ומבחני אישיות וגרפולוגיה. הדבר יביא להעלאת רמת המטפלים וניפוי אנשים שלא מתאימים לעבוד עם קשישים.
  • המטפלים יעברו באופן שוטף קורסים והשתלמויות בנושאים הקשורים לטיפול בקשישים מטעם המדינה ועל חשבונה, במטרה לשפר את מיומנותם והידע שלהם בתחום.
  • הפיקוח על הקשישים הסיעודיים בביתם יהיה צמוד. מתנדבים שיופעלו במסגרת הביטוח הלאומי וגופים התנדבותיים נוספים יבקרו מספר פעמים בשבוע אצל קשישים סיעודיים, ישאלו לשלומם ויבדקו נוכחות המטפל/ת ותפקודם. הסיכוי במצב כזה שמטפל "יבריז" קטן יותר משמעותית מאשר כיום. מטפל שייעדר מעבודתו ללא אישור, יפוטר מעבודתו.

תאריך:  28/10/2012   |   עודכן:  28/10/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מי מפקח על המטפלים בקשישים סיעודיים?
תגובות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  כתוב תגובה 
1
אכן חשוב מאין כמוהו !
רחובותית  |  29/10/12 14:24
2
למה לא יפוקחו ע"י בטוח לאומי
שהסעוד במסגרתו?  |  30/10/12 13:24
3
טיפול זה אינו מספק
בעניינים  |  31/10/12 07:31
4
הלוואי, בתקווה וזה ישתנה
ארז ג  |  1/11/12 10:53
5
הרעיונות רחוקים מלהיות פרקטיים
לורי שם טוב  |  23/11/12 19:36
6
אי קבלת מכסת שעות מטפל/ת
אוריאן 10  |  5/10/16 22:49
7
פוליגרף למטפלים בקשישים
AS פוליגרף  |  31/01/23 10:15
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ניצן הורוביץ
זה לא רק עניין "אסטרטגי". עם מי הולכים. זה קודם כל השאלה במה אנחנו מאמינים, מה אנחנו רוצים שיהיה כאן. מול החזירות הכלכלית של ביברמן אנחנו מאמינים בצדק חברתי. הוכחנו זאת. מרצ מדורגת כסיעה החברתית המצטיינת בכנסת. אבל זה לא הכל. זה דגל אחד. יש עוד שניים ובלעדיהם אין צדק חברתי, ואין צדק בכלל: פתרון מדיני והפרדת דת ממדינה
ראובן לייב
הדבק בין הליכוד לישראל ביתנו לא אמור להחזיק מים לאורך ימים משום שהוא מנוגד בתכלית לרוח תומכיהם השרופים של שתי המפלגות בנפרד, ומשנה באורח מהותי את תדמיתן    בתור שכזה הוא דווקא עשוי להחליש את כוחן עוד לפני הבחירות ולגרום לפילוג כבר מיד אחריהן
הרב אליהו קאופמן
אני דווקא בעד חוק שיחסום את העבריינים מלהיבחר. אבל התנאי שלי הוא אחד: חוק כללי וללא שום משוא פנים. חוק שלא ייעצר בפרלמנט אלא יחול גם על תפקידי הנבחרים ברשויות המונציפליות
דן אלון
עם הקרדום הגזעני המפורסם המשמש אותו כדי לחפור לעצמו משרות של דירקטור מטעם הניכור, עם קריירה כלכלית מפוארת בשירות אדוני הארץ וטייקוניה, ועם משרה בכירה ב"אקסלנס", שאחראית לזרע הפורענות של אופנת התספורות, ולאחר שהבאנו אילנות גבוהים בשם אומרם, נסכם עם תרומתו של שלמה מעוז לספר הציטטות העולמי. זה האיש שכינה את הדור הצעיר: "טפילים"
עו"ד מגי הלפרין
לאור גילם הצעיר של הזוג הרי שייתכן כי משך התקופה בה חיו כזוג תהיה תקופה קצרה אך אין זה אמור למנוע את ההכרה בהם כידועים בציבור - ומכאן זכות הירושה של הידועה בציבור על-פי חוק הירושה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il