לאור טענת מקורביו של שר החינוך
גדעון סער ולאור טענת העובדת בלשכתו, שהמכתב שנשלח כביכול על ידה והמאשים אותו בקיום קשרים רומנטיים עמה ועם נוספות - הוא מכתב מזוייף ותוכנו שקר וכזב, מתעוררת כמובן השאלה למה גדעון סער או העובדת אינם מתלוננים במשטרה.
מקורביו של סער טוענים שהוא נמנע מלהתלונן במשטרה, וזאת כדי לא לשחק לידיו של שולח המכתב, שמעוניין לנפח הסיפור בתקשורת ככל שרק ניתן.
ומכל מקום, גדעון סער - אדם לחלוטין לא טיפש - מבין היטב שאם המשטרה תחקור בדבר ותנסה להתחקות אחר שולח המכתב, יהיה עליה לחפש אחר חשודים שיש להם מניע לשלוח מכתב שכזה.
ולמי יש מניע שכזה?
הרושם הברור הוא, שאדם בעל מניע חזק - מניע שכנראה מתודלק גם על-ידי רגשי נקם - הוא גרושתו של גדעון סער.
שהרי גרושתו של סער, לבד מהסבל שמן הסתם נגרם לה מעצם הגירושין, נאלצת גם לצפות, יחד עם כולנו, בגילויי רומן האהבים המתוקשר שמלבלב ופורח בין סער לבין
גאולה אבן.
ולנוכח התמונה הזו, לא מן הנמנע שגרושתו של סער חשה כנראה גם השפלה שמן הסתם נגרמת לה עקב הרומן המתוקשר והפומבי הזה. שלא לדבר על הסבל האפשרי שכנראה נגרם גם לילדיו עקב כך.
יודגש: אין בדברים הללו לטעון שגרושתו של גדעון סער שלחה את המכתב. אבל, במבט מן הצד, לא ניתן להתכחש לקיומו האפשרי של מניע מצד גרושתו של סער לעשות כן.
ואם אכן קיים מניע שכזה - אין זה מן הנמנע שאם המשטרה תפתח בחקירה, היא תאלץ לזמן לחקירה, בין היתר, גם את גרושתו של סער כדי לשמוע מה בפיה.
וגדעון סער, כך סביר להניח, לא היה רוצה שחקירה מעין זו תתגלגל לעבר גרושתו - אם ילדיו.
