X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
לפנינו כאן איש אשכולות במלוא מובן המילה - יוסף באו - וזהו גם סיפורן של שתי נשים, שתי אחיות - צלילה והדסה, בנותיו של יוסף באו שללא לאות זה שנים מנציחות דמותו, וממשיכות את מורשת דרכו של אביהן
▪  ▪  ▪
[צילום: רבקה-תפארת חקק]
[צילום: רבקה-תפארת חקק]

ביום 27.2.2013 נערכה השקה מחודשת לספרו של הסופר והאנימטור יוסף באו "לו טוב", השקה מחודשת לספר שאזל לאחר לכתו לעולמו. בנותיו צלילה והדסה באו משמרות את מוזיאון יוסף באו, שבו פעל הסטודיו הגראפי שלו וגם המקום שבו פעל קולנוע קטן והאולפן להפקת סרטי קולנוע, כרזות לסרטים ישראלים ותעודות מזויפות עבור "המוסד". רבקה-תפארת חקק כותבת על האיש והאגדה.
יוסף באו איש האשכולות ואיש הסוד
מאת רבקה-תפארת חקק
- על מי אוסקר שינדלר אמר: "אתה גדול אמני העולם"?
- מי חקר וכתב מילון עברי בלי לדעת עברית?
- מי היה הגרפיקאי של המוסד?
- מי היה האנימטור הראשון בארץ?
- מי היה האמן שציוריו נבחרו להיות מוצגים בבניין האו"ם בניו-יורק?
- מי הציל מאות אנשים בשואה תוך כדי סיכון חייו?
- מי צייר אלפי ציורים על השפה העברית בהומור?
- מי המציא גופן מיוחד שאף נקרא על שמו?
- מי עשה כותרות לסרטים כמו: "קזבלן", "סלאח שבתי", "שמונה בעקבות אחד", "הם היו עשרה", "כץ וקרסו" ועוד ועוד....
איש אשכולות וגם איש "המוסד" והמודיעין
פתחתי בחידות שהתשובה עליהן ידועה: יוסף באו (2002-1920) צייר, גרפיקאי, אנימטור, קריקטוריסט, מאייר, צלם, איש סוד (איש מוסד שזייף את תעודות המרגלים והיוצאים לפעילויות חשאיות- בין השאר זייף את הדרכון של אלי כהן שיצא לשליחות לסוריה). יוסף באו הוא סופר ומשורר שכתב והוציא לאור שנים עשר ספרים. הוא היה אמן הסיפור הקצר, ובכולם שזור חוט דק של הומור.
לפנינו כאן איש אשכולות במלוא מובן המילה - יוסף באו - וזהו גם סיפורן של שתי נשים, שתי אחיות - צלילה והדסה, בנותיו של יוסף באו שללא לאות זה שנים מנציחות דמותו, וממשיכות את מורשת דרכו של אביהן באותו בית קטן בעל שני חדרים קטנים שם פעל אביהן, יוסף באו, ברחוב ברדיצ'בסקי 9 בתל אביב, ממש סמוך לתיאטרון "הבימה".
האחיות מקיימות במוזיאון מופע בשם "רבקה ויוסף באו", שבו הן מספרות במופע סטנד-אפ על הוריהם רבקה טננבאום ויוסף באו, על המפגש בין ההורים במחנה פלאשוב בפולין ועל סיפור האהבה המופלא שהונצח בסרט "עסקת שינדלר" על אוסקר שינדלר, חסיד אומות העולם שהציל יהודים. לאחר פגישתם הראשונה של ההורים ולאחר הניתוק שנוצר, נפגשו ההורים שוב ורבקה אמרה ליוסף "זכרתי תמיד את העיניים הכחולות שלך, זה הדבר היפה ביותר מכל מה שיש כאן". יוסף שרד בגלל כשרונותיו הגרפיים, והנאצים בנו לו סטודיו לעבודות גרפיות למענם. בתום המלחמה חזר יוסף באו למחנה ומצא את שולחן העבודה שלו במחנה והעלה אותו לארץ לסטודיו שלו. הוא תמיד היה צמוד למזוודה עם תחתית כפולה של כל אוצרותיו: התמונות והמסמכים. לאחר שעזב את המחנה חיפש את המזוודה, ואוסקאר שינדלר מצא את המזוודה עם הכיתוב עליה: j.Bau.
הסיפורים הקצרים של יוסף באו
מתוך שנים עשר הספרים שהוציא יוסף באו לאור אני מתמקדת כאן בכמה מהם כמו קובץ הסיפורים הקצרים "לו טוב", שהופק מחדש לאחר שאזל מן השוק. הספר הוא ספר נעים לקריאה, והקורא בספר נסחף בשטף הקריאה ואינו יכול לעצור. הסיפורים ההומוריסטיים נעים בו בין אהבה לתקווה. גם מבט מפוכח וגם ייסורי כתיבה.
יש בספר סיפורים כתובים בסגנון רהוט, על הדמיון ועל המציאות. אבל מעל הכל הם כתובים בכישרון רב, ממש נחל איתן ולא אכזב.
אני רוצה להביא סיפור אחד מן הספר, סיפור קצרצר שמבטא את הקיום האנושי כולו. הסיפור נקרא "רמזור". וזה הסיפור (עמ' 16):
"...עמדתי ימים על גבי ימים, מוכן לזינוק נואש מול האור האדום של הרמזור, אשר עצר אותי באופן שרירותי, במצולי המדבר.
לא בלשתיי את הסיבות שהטביעו אותי באוקיאנוס החול האין-סופי. מה פתאום אני כאן? לא בררתי מדוע הזמן נצמד לפתע לחצות היום. ולא חקרתי זכותו וכוונותיו של הרמזור התמהוני, רק מצמצתי בשפתיי היבשות בתפילה מאולתרת לאור הירוק הלא ממהר למלא מקומו של האור האדום המסרב להתפטר.
השמים הרותחים התקרבו למרחק של יד שלופה. והשמש - לוע פעור של הכבשן - הקיאה קרניים מותכות עליי ועל האדמה הצלוי לחול. והצל הערירי בחיק הישימון הנ"ל היה רק צלי, אשר הצטמק מרוב החום, לחבל מתוח בין כפות רגליי.
עמדתי ימים על גבי ימים, מול העין האדומה של הרמזור, ובמשך אותן השנים, לא נתקל בי איש, המוסמך להבחין, האם הרמזור הפרובלמטי הזה, מסוגל בכלל להפעיל את האור הירוק.
והיום - ירדה מענן ורוד שוטרת טובה, שרקה במשרוקית והרמזור נדהם... מצמץ בפנס אדום וזינק לנסיגה חפוזה, עד שנדחף בקו האופק, בין השמים הרותחים והאדמה הצלויה לחול".
מה שעניין אותו: הקיום האנושי
כל מי שמכיר את הקיום האנושי על הדילמות שלו ועל הלבטים המוסריים שלו, רואה כאן בסיפור הקצר "רמזור" (שהבאתי כאן) את הסבך של האדם המחפש אור ירוק כדי לממש את שאיפותיו ואת האור האדום שאינו מאפשר לו לממש משאלותיו. לא ברור אם האדום שהוא רואה מול עיניו הוא קשיים פיזיים ומכשולים אמיתיים או שמא מדובר בעכבות פנימיות. רק בסוף הסיפור מגיע ענן ורוד ושוטרת טובה. האם זהו תהליך פנימי המאפשר לאדם לפרוץ דרך, להעז, לצאת נחוש ונמרץ לממש את משאלות חייו? יש בסיפור גם המתח הפרוידאני בין האני הרוצה לעשות ובין כוחות פנימיים שמעכבים בעדו. זה יכול להיות ה"אִיד", כלומר התת-מודע, אך זה יכול גם להיות ה"סופר אגו", המצפון.
הקיום האנושי מתואר כאן כאוקיאנוס חול אין-סופי והליכה בתוך מדבר. האדם מתואר כחי את חייו בסבל רב, הוא מתואר כ"צל ערירי בחיק הישימון". וככל שהוא הולך והשמש מכה בו, הצל מתואר כ"חבל מתוח בין כפות רגליי": כלומר: הצל מתגמד עד שהוא הופך לקו קטן מתוח בין רגליו, קו המתואר כחבל מתוח מעל תהום.
הסיפור הובא כטיפה מתוך ים סיפוריו. וכמו שהטיפה מן הים צופנת בתוכה את הצופן הכימי של הים כולו, כך הסיפור הזה מאפיין את התפיסה הקיומית של באו בסיפוריו.
ותמיד בכל סיפוריו יש הומור
יוסף באו מעבר לכול היה א ד ם (א מענטש). בכל דבר שעשה הטיף לחיים של פיכחון והומור. האדם בסיפוריו מצטייר כמי שנאבק על קיומו, כדי להגיע ליעד, שהוא נכסף לו כל חייו. ולפעמים יש לאדם תחושה במאבק הזה שהוא דמות ספרותית של סרוונטס. ואכן, כך הוא מסיים את אחד הסיפורים "אדם פלמוני":
" היי אתה שם, אולי אתה יודע איפה כאן גר אחד, שקוראים לו א'דון קישוט? לא מכיר? הדירה שלו ברחוב טחנות הרוח, אתה לא יודע איפה פה בסביבה רחוב טחנות הרוח...?" (עמ' 25).
לסיום, מי שמגיע היום למוזיאון בית יוסף באו מרגיש כי יצירתו של באו חיה ונושמת והרבה בזכות בנותיו: צלילה והדסה באו. הן מספרות שאביהן הגדיר את ספריו: ספרי עזר לבעלי חוש הומור... הוא הורה להן שעליהן לצחוק כל עשר דקות, וגם אמר להן: "לא מספיק שאני מאושר, אני רוצה שכל העולם יהיה מאושר". בראש השנה הנפיק לאנשים סביבו "תעודת אושר" ואיחל להם שנה טובה. האחיות הדפיסו את תעודת האושר וחילקו למשתתפי הערב המיוחד, שהוגדר כ"חגיגה משולשת": קודם כל, הושקה מהדורה מחודשת של הספר "לו טוב" שאזל מן השוק. כן נערכה השקה של גוֹפן (פונט) "יוסף באו" בלוח הגוֹפנים העבריים. וכן האחיות חגגו את הסטודיו של הקולנוע העברי של יוסף באו, כאחד מחלוצי הקולנוע העברי.
פתח את הערב הרצל חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים, שדיבר על התדר העברי של יצירת באו, והראה את דרכו של יוסף באו בחקר מילים בעברית בספרו "ברית מלה". בלפור חקק שוחח על הספר "לו טוב", שהושק בערב זה ובחן את סגולות הסיפור הקצר בספר זה. מנחם פאלק, כממלא-מקום יו"ר גנזים, הצביע על הדמיון בין מוזיאון טשרניחובסקי ומוזיאון יוסף באו כשני מוזיאונים קטנים בעיר תל אביב, שמנציחים דמויות של אמנים ואנשי רוח. דודו שליטא, האנימטור ואוצר פסטיבל האנימציה "אנימיקס" הרצה על יוסף באו כחלוץ האנימציה העברית. האחיות באו חתמו במופע שלהן על דמותו וסיימו בשיר וריקוד שחיבר אביהן למופע שלהן עוד בחייו: be happy now.
כל מי שהשתתף בערב זה נוכח לדעת שגם כיום יצירתו של יוסף באו חיה ונושמת ומדברת אלינו.

תאריך:  03/03/2013   |   עודכן:  03/03/2013
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 בלפור חקק
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
יוסף באו איש האשכולות ואיש הסוד
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
והבנות שמחות
יוסף כהן אלרן  |  3/03/13 14:15
 
- אשרי האב שאלו בנותיו,ושלהן באב ל"ת
יהודה דרורי  |  4/03/13 13:42
2
אדם יקר ונפלא היה באו ז"ל
רוזנבלום ש.  |  4/03/13 16:21
3
העיקר לשמר את בית באו
אדית  |  23/03/13 19:35
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ראובן לייב
אין כמעט יום שבו לא יורד היומון האמריקני היוקרתי על ישראל בכרוניקה, בפובליציסטיקה ובמכתבים שלו. הדברים הגיעו לידי כך שבקונסוליה הישראלית בניו-יורק חוגגים כל אימת שאין היא מוזכרת בו
יורם מרקוס
טרגדיה משפחתית נפרשת בסיפור שהותיר אחריו אדם שנסיבות מותו נמצאו לא ברורות, אותו הורתה המשטרה - בצעד חסר תקדים - לפרסם. נדגיש שכל העלילה הזו בדויה, מומצאת. ואולם עובדותיה הרפואיות אמיתיות ואיתן היא נשזרת צעד אחר צעד עד הסוף המפתיע. מצוקתו של רופא ומצוקתה של משפחה שסועה כשברקע התסמונת הרפואית הקשורה ל-Water Intoxication ('הרעלת מים')
משה דן
רמת הגולן היא יעד המתקפה הבא    עדיף מבחינת אויבינו לצאת במתקפה דיפלומטית נגד ישראל סביב הגולן, במקום לפתוח בעימות צבאי
נחמן פביאן
טהרן בדרך לפצצה ואילו המערב ממשיך ללכת בין הטיפות    בעקבות כשלון השיחות עם אירן אשתקד, הגיעו ראשי מדינות המערב למסקנה כי יש להפעיל נגד אירן אמצעים חמורים
עמנואל נבון
כל האינתיפדות פועלות בדיוק לפי אותו מתכון, והוא תמיד עובד    אם זה עובד, למה להפסיק? זוהי הסיבה לכך שהאינתיפדה השישית קרוב לוודאי תפרוץ לקראת ביקורו של נשיא ארה"ב ברק אובמה בישראל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il