X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
לאנשי משרד החוץ נמאס מהשחיקה המתמשכת בתנאיהם ומהכרסום בסמכויותיהם. הסגנון הדיפלומטי שלהם, שמצליח מאוד בעולם, לא ממש יעיל בעיצומים שלהם מול האוצר, אך יו"ר ועד העובדים מבטיח: סיימנו להיות הבחור הנחמד
▪  ▪  ▪
עובדי משרד החוץ. תסכולם קל להבנה [צילום: פלאש 90]
מבוכה גדולה
את נסיעותיו של ראש הממשלה נתניהו לפולין ולסין ארגן השב"כ, תוך עקיפת משרד החוץ. הדבר הביא למבוכה גדולה לפני כשבועיים, כשנתניהו גילה ברגע האחרון בוורשה שהוא עתיד לחתום על הצהרה משותפת בין המדינות בזכות הקמתה של מדינה פלשתינית, ונאלץ לבטל את ההודעה

שביתה בכל נציגויות ישראל בעולם
עידן יוסף
לא יונפקו ויזות ודרכונים ומסמכי נסיעה חד-פעמיים במקרה של אובדן דרכון * לא יינתנו אשרות עבודה בישראל לאזרחים זרים
לרשימה המלאה

בתחילת השבוע הגיע ארצה קצין המנהלה של שגרירות ישראל בברזיל שלא על-מנת לשוב לשם בתפקידו. הוא לא הודח ולא נחשד בעברה כלשהי. האיש, מהצעירים המבטיחים והמוכשרים של משרד החוץ, פשוט נשבר מול המצב הכלכלי שלא מאפשר לו, גם בתפקידו הרם והנחשק, להתקיים בכבוד. מה ששבר אותו הייתה העובדה שנאלץ לסרב לבקשת שלושת ילדיו להצטרף לטיול השנתי של בית ספרם. עלות הטיול גבוהה במיוחד - 2,500 דולר - ולקצין המנהלה הנמצא כבר שנתיים בתפקידו, פשוט אין כסף.
"אתה יודע מה עצוב בכל העסק?" שואל אותי שגרירנו בברזיל רפי אלדד, בשיחת טלפון מברזיליה. "שאיש לא רוצה להחליף אותו בתפקידו. ברזיל היא מדינה גדולה, יפה, מעניינת ואתגרית מכל הבחינות ובעבר היו לפחות 20 קופצים על התפקיד. אבל כששומעים את תנאי העבודה מול יוקר המחיה המאמיר של המדינה הזאת, איש לא מעוניין לבוא לכאן".
הסיפור השני הוא של קבוצת ילדים ומורתם התקועים בגרמניה בתום ביקור קצר לאחר ששניים מהם איבדו את דרכונם. השגרירות בברלין סירבה להנפיק להם מסמכי מעבר בשל העיצומים של עובדי משרד החוץ שהוחרפו בשבוע האחרון והחלו לכלול מתן שירותים קונסולריים.
קל להבין את התסכול של עובדי המשרד השובתים. שלא כמו מגזרים אחרים במשק, שביתתם לא משפיעה כהוא זה על האזרח הישראלי הממוצע. ספק רב אם בציבור כלל יודעים שיש עיצומים, והדברים נדחקים אי שם אל שולי החדשות. מי שחש אותם על בשרו הם אותם ישראלים התקועים בחו"ל, אורחים נכבדים האמורים לקבל אשרות, והבכירים - שרים וחברי כנסת ואפילו ראש הממשלה - שמהם נמנעים שירותי המשרד ולפתע הם מבינים עד כמה הם צריכים אותם. כך למשל נדחתה בקשתו של שר האוצר יאיר לפיד להנפיק לו ולרעייתו דרכונים דיפלומטיים לקראת נסיעתם לחופשה בחו"ל. את נסיעותיו של ראש הממשלה נתניהו לפולין ולסין ארגן השב"כ, תוך עקיפת משרד החוץ. הדבר הביא למבוכה גדולה לפני כשבועיים, כשנתניהו גילה ברגע האחרון בוורשה שהוא עתיד לחתום על הצהרה משותפת בין המדינות בזכות הקמתה של מדינה פלשתינית, ונאלץ לבטל את ההודעה. במשרד החוץ אמרו שאם ראש הממשלה לא היה עוקף את העיצומים, המבוכה הייתה נמנעת. "רק למשרד החוץ יש הידע, הניסיון והיכולות המקצועיות להבין את המורכבות ולדעת איך לתרגמה לשפה הדיפלומטית הנדרשת".
"אנחנו נאבקים לשקם את מעמדו של משרד החוץ כך שיוכל לבצע את משימותיו", אומר יאיר פרומר, יו"ר ועד עובדי המשרד. אני זוקף גבה: משרד החוץ זקוק לשיקום מעמד?! הרי אין עוד משרה נחשקת יותר מאשר שירות החוץ הישראלי. 3,000 צעירות וצעירים מתדפקים מדי שנה על דלתות קורס הצוערים בעיניים בורקות מתקווה, ורק אחוז אחד זוכה להתקבל. מי לא חולם לגעת בזוהר של הדיפלומטיה עתירת מסיבות הקוקטייל, האירועים הנוצצים והשירות במדינות אקזוטיות יפות ומסקרנות.
מתברר שיש פער גדול בין ההילה לבין המציאות הקשה. התקוות הגדולות של הצעירים המתחילים את שירות החוץ מתנפצות אל מול השכר הזעום ותנאי העבודה הקשים. "הגענו למצב שבו אחד מכל שלושה אנשים בשירות החוץ הישראלי עוזב את השירות אחרי פחות מעשר שנים. חלק גדול מהנשירה מתבצע כבר בשלב תיאום הציפיות, כשלאנשים מתברר גודל החלום ושברו. זה יוצר בעיה קשה כי במשרד מתקשים, עד כמה שזה יישמע מוזר, לאייש תפקידים רבים", אומר פרומר. פרומר הוא איש מחלקת המחקר המתמחה באירופה, וכבר הספיק לשרת שתי תקופות כהונה דיפלומטיות בניגריה ובזאגרב.
על מה בעצם אתם שובתים, על משכורת?
"הבעיה שלנו היא שאנחנו יודעים להילחם את מלחמתה של ישראל בחוץ, אבל הסגנון הדיפלומטי שלנו - שפועל היטב בעולם - לא עושה את העבודה כאן, מול האוצר. יותר משישים שנה לא היה סכסוך עבודה במשרד החוץ וזה פוגע ביכולת שלנו למקסם את הפוטנציאל מבחינת השגת משאבים, ובסופו של דבר גם ביכולתנו לבצע את המשימות. לא ידענו להגן על עצמנו והגענו למצב שבו שכרנו נשחק ב-20 עד 25 אחוזים. השחיקה האדירה בתנאי השירות שלנו יוצרת את הפער הגדול בין התדמית למציאות".
כשאני מזכיר לו את הקוקטיילים והדולצ'ה ויטה הוא כמעט מתרגז: "אצלנו זה דווקא נתפס כנטל בלתי נסבל וכעבודה קשה. לא קל לעבור בין כל אנשי הקשר, לבלות את רוב הערבים מחוץ לבית, לנהל אורח חיים תובעני של חיי נדודים. המחיר האישי והמשפחתי שמשלמים כבד. כשמודיעים לי שאני צריך לצאת לטשקנט או ליאונדה הדבר אומר לארוז את המיטלטלין, למכור את הרכב, להוציא את הילדים מבית הספר ולנתק אותם מהחברים ומהמשפחה בפעם המי יודע כמה. בני הזוג צריכים לעזוב את מקום העבודה ולהתחיל חיים חדשים, בדרך כלל בסביבה לא נוחה וברמת חיים נמוכה בהרבה ממה שקיים בישראל".
מישהו מכריח אתכם לקחת על עצמכם את כל הסבל הזה?
"אנחנו רוצים לשרת את המדינה ומוכנים לשלם מחיר אבל המחיר הולך ונהיה כבד. לפני 50 שנה הוקמה ועדה בין-משרדית לקביעת תנאי השכר בכל מדינה ואף לתת פתרונות רוחביים. אלא שהפתרונות הללו לא עודכנו עשרות שנים. למשל, הנורמה החברתית בישראל הייתה שרק בן זוג אחד עובד. היום זה לא קיים. הוועדה בעצם הפסיקה לתפקד שכן היא הפכה לוועדה של פקידי אוצר שאינם מכירים את תנאי השירות בחו"ל ואינם מבינים את האתגרים".

בקושי מחזיקים רכב

ברזיל היא דוגמה טובה לתהליכים שעוברים על אנשי משרד החוץ. שכרם של העובדים בשגרירות שם נקוב בדולרים אך הוא משולם במטבע מקומי. העלייה המסחררת של יוקר המחיה, אינפלציה של 6 אחוזים בשנה ואי עידכון של השכר גרמו לכך ששכרו של השגריר רפי אלדד ירד במונחים ריאליים בכ-30 אחוזים בשתי שנות כהונתו בברזיליה. "מצבי עוד טוב יחסית, אין לי ילדים קטנים והוצאות על חינוך ויש לי ותק של 35 שנה בשירות החוץ, אבל לעומתי איש מן השליחים כאן לא מסיים קדנציה מלאה", הוא מספר. "כולם מבקשים לעבור לשגרירות אחרת או לחזור ארצה. משרד האוצר פשוט יורק לנו בפרצוף. לאחרונה נטפלו באוצר לתשלומי ארוחת הבוקר במסגרת האש"ל שאנו מקבלים ושלא עודכנו כבר עשר שנים, והורידו אותם. לא רק שלא מתייחסים ברצינות אלא מתעסקים בשטויות".
במה שונה ברזיל ממדינות אחרות?
"ברזיל אמורה להיות מקום אטרקטיבי מאוד אבל אנשים לא מוכנים להגיע לכאן ולרעוב. המחירים פה מטורפים לגמרי. זו מדינה גדולה, הטיסות ממקום למקום עולות אלפי דולרים. לקראת משחקי המונדיאל בשנה הבאה המחירים בבתי המלון מגיעים כבר כעת לסכומים דמיוניים. מחירי המזון מאמירים. כולם הרי רואים בטלוויזיה את המהומות וההפגנות הקשות - הכול על-רקע יוקר המחיה. אז מה אנו עושים? יושבים בברזיליה הבירה המשמימה, לא מטיילים, לא חיים ברמה גבוהה, אי-אפשר לצאת לבילוי ובקושי אפשר להחזיק מכונית".
שכרו של דיפלומט מתחיל עומד על קצת יותר מ-5,000 שקל. אחרי חמש שנים השכר יורד אך הוא זכאי לתוספות המעלות את שכרו לכ-6,000 ואולי 7,000 שקלים. בדרגה זו הוא נשאר כעשר שנים. "אלה סכומים הנמוכים מכל מקבילה אקדמאית אחרת במשרדי הממשלה השונים", מבהיר פרומר. טבלת השכר נקבעה בעקבות שביתת עובדי המשרד לפני כשלוש שנים, שבסיומה זכו לתוספות שכר.
במשרד האוצר מצביעים על הסכם השכר הקיבוצי שנחתם עם ההסתדרות לפני כשנתיים, שבמסגרתו קיבלו עובדי משרד החוץ תוספת שכר חריגה - "תוספת שירות החוץ" - שיכולה להגיע עד לכ-15 אחוזים משכרם, ובנוסף קיבלו "מענק הצטיינות" של בין שניים לשלושה אחוזים משכרם. באוצר טוענים גם שהשכר במשרד החוץ עולה עם הוותק ושהממוצע עומד על כ-17 אלף שקלים, מהגבוהים במגזר הציבורי.
"השכר שלהם גבוה והם קיבלו רק לפני שנתיים תוספת חריגה, גדולה פי שניים ויותר מהתוספת של 7.25% שקיבלו רוב עובדי המגזר הציבורי בהסכם השכר עם ההסתדרות", אמר גורם באוצר. "הדרישות שהם מעלים עכשיו - הגדלת השכר, סיוע מהמדינה ברישום ילדיהם לבתי ספר פרטיים ולקייטנות, פיצוי על יציאה לשליחות - לא הגיוניות ומצביעות על כך שהם מנותקים מהמציאות הכלכלית במדינה. אנחנו נמצאים בתקופה קשה, בגירעון עצום, וכל המגזר הציבורי סופג קיצוצים".
"אני יודע שתופתע", אומר פרומר, "אבל תקציב משרד החוץ קטן פי 40 מתקציב הביטחון. הפער היחסי הזה גדול יותר מבכל מדינה מערבית אחרת. זה מעיד על סדרי עדיפויות ועל חוסר הבנה עד כמה ענייני החוץ הם חלק ממערך הביטחון הלאומי".

אין נציג באזכרה
זאב אלקין [צילום: פלאש 90]

סגן השר אלקין:
"כשראש ממשלת גאורגיה ביקר כאן הייתי אני זה שעבד במקום משרד החוץ. בסופו של דבר הוא הרגיש מטופל ומטופח ויצא מרוצה מאוד. הוא אמר שבפעם הבאה יבוא רק בעת שביתה"

מי שמנסה לפשר ולגשר הוא סגן שר החוץ זאב אלקין, שבהעדר שר חוץ הוא האישיות הבכירה במשרד. ביום ראשון בשבוע החולף נאלץ אלקין להפסיק את הקמפיין שלו לראשות מזכירות הליכוד ממש ביום ההצבעה, ולכנס את העובדים לישיבת חירום עם ההכרזה על ההחרפה בעיצומים. לאחר שהודיע מעל דוכן הכנסת שהוא נוטל על עצמו את תפקיד המתווך בין האוצר לעובדים, החל במלאכה בשבוע האחרון. זה לא פשוט. לעובדי משרד החוץ יש למעשה שלושה ועדים: ועד מדיני, ועד מנהלי חוץ למשרתים בחו"ל וועד מנהלי לעובדים הישראלים. הפערים בין העובדים גדולים ולא אחת נוצר מצב שבו אנשים בתפקידים זהים מקבלים משכורות שהפער ביניהן מגיע לאלפי שקלים.
"רוב הדרישות מוצדקות", אומר אלקין. "התנאים הורעו במרוצת השנים והמשכורת המשולמת כיום לא תואמת את עלות השהייה בחו"ל. היום נוצר מצב שבו צעירים רבים בשירות החוץ צריכים להביא כסף מהבית או מההורים כדי להתקיים. בשבוע שעבר ביקרתי בשגרירות במוסקבה. פעם זו הייתה עיר שטוב לחיות בה אך היום יוקר המחיה עלה דרסטית ואיש אינו רוצה לשרת שם. בעיה נוספת היא עזיבתם של אנשי השירות לעולם הפרטי. אדם שעבד כמה שנים, צבר ידע, קשרים ושפות הופך לדמות מבוקשת בעולם העסקים. לעולם לא נוכל להתחרות בעולם העסקים אבל אם לא ישפרו את התנאים הנשירה תלך ותגדל".
ובכל זאת 3,000 איש רוצים מדי שנה להתקבל.
"כן אבל אחרי שנכנסים ומתחילים להבין מה הולך הם עוזבים. הבעיה היא שעובדי משרד החוץ מתעקשים שלא לפתוח את השורות לאנשים טובים מבחוץ. הם עומדים על כך שבמשרד יעבוד רק מי שעבר את קורס הצוערים. אני לא יכול לקחת דוקטור ליחסים בינלאומיים באמצע הקריירה, מישהו שעסק בקשרי חוץ בכל מיני ארגונים, מוכשר ויודע שפות, ולומר לו לעבור קודם קורס צוערים ולהתחיל ממשכורת אפס. בגלל התנגדות העובדים גם שגריר שיצא במינוי פוליטי לא יכול לחזור אחרי כהונתו ולשרת במשרד. זה ממש מגוחך ואין לזה תקדים במדינות מתוקנות".
יאיר פרומר מתרץ שדיפלומטיה היא מקצוע שדורש סטנדרטים מיוחדים והתאמה. "לכן אנשים עוברים סינון ותהליך הכשרה ארוך מאד. לא כל מי שיודע לדבר יפה הוא דיפלומט. צריך להיות גם עמיד ללחצים, לנדודים, לחיים בתוך בועה מנותקת".
לפני חודשיים נראה היה שהצדדים עומדים להגיע להסכם. אלקין הבטיח להם, בגיבוי ראש הממשלה, לתקן מידית את העיוות בדרישות המיסוי הכפול המוטלות על העובדים בחו"ל, ומדובר במאות דולרים בחודש. הטענה מקובלת גם על האוצר ושרי האוצר הקודמים ניסו כבר לתקנה אך לא עלה בידם מסיבות שונות (הירשזון נשלח לכלא ושטייניץ לא הספיק בטרם הוכרז על בחירות). העובדים מצדם כמעט הסכימו לחדול מהעיצומים. העניין נפל כשהם סירבו בתוקף לאפשר לראש הממשלה להשלים את סבב המינויים, ביניהם החלפת השגרירים בוושינגטון ובמוסקבה.
"שאלתי אותם איך הם מצפים שראש הממשלה יריב עבורם עם האוצר כשהם מצדם כובלים את ידיו. הם לא הסכימו, האווירה נעכרה, הם ביטלו את המפגש עם ממשלת פולין. בתחילה הם עוד הסכימו לטפל בראש הממשלה, בהיותו שר החוץ בפועל, אבל בנסיעה לסין הוא כבר השתמש בשב"כ והיחסים הידרדרו. כעת ביקשה השגרירות בבולגריה לשלוח נציג ממשלתי לטקס בבורגאס במלאת שנה לפיגוע שם, השר אהרונוביץ הודיע שהוא מוכן לצאת אך הם מסרבים לטפל בביקור, לא יהיה נציג בטקס.
"כשראש ממשלת גאורגיה ביקר כאן הייתי אני זה שעבד במקום משרד החוץ. רבתי עם שלטונות נמל התעופה, ארגנתי את השיירה, הקהילה עזרה לשכור חדרים במלון ואני זה שקיבלתי את פניו בשדה. בסופו של דבר הוא הרגיש מטופל ומטופח ויצא מרוצה מאוד. הוא אמר שבפעם הבאה יבוא רק בעת שביתה, כי כך ליווה אותו אישית כל הזמן סגן השר בכבודו ובעצמו ולא איזה סמנכ"ל".

העובדים מונעים תיאום

תחושתם הקשה של העובדים אינה נובעת רק מתנאי השכר. לדבריהם, מעמדם נפגע קשות גם בשל מה שהם מגדירים פגיעה בסמכויותיהם וכרסום בהן. זה החל כאשר תפקידים, סמכויות ותקציבים שהיו נתונים למשרד החוץ החלו לפתע לזלוג למשרדים חדשים שצצו בהתאם להסכמים הקואליציוניים וללחצים הפנים-מפלגתיים בממשלה. תקציב ההסברה למשל נדד ממשרד החוץ למשרד ההסברה ומשם למשרדו של השר נפתלי בנט, כנ"ל לגבי תקציב התפוצות; לדברי העובדים עתה הוגדשה הסאה, עם מינויו של השר יובל שטייניץ לתפקיד "שר ליחסים בינלאומיים". פרומר מתפוצץ: "אין לזה אח ורע בעולם, הרי מהו משרד החוץ אם לא המשרד שבסמכותו לנהל את היחסים הבינלאומיים של ישראל? הממשלה פשוט פוגעת במעמד המשרד וביכולת תפקודו.
"זו ממש שערורייה. מנכ"ל המשרד של שטייניץ, יוסי קופרווסר, נפגש עם אנשי הקשר של משרד החוץ, ראשי ארגונים יהודיים הנמצאים איתנו בקשר כבר שנים, ומציג עצמו כנציג הממשלה. הם לא מבינים שבכך הם גורמים בלבול רב ופוגעים ביוקרה של המדינה. הצד השני לא תמיד יודע מי ניצב מולו ומפסיק להקשיב לנו. הדברים צריכים להיעשות בתיאום ותחת המטרייה של משרד החוץ שהוא, בסופו של דבר, נושא באחריות. הרי אם תקרה תקלה יבואו אלינו וישאלו מדוע לא מנענו אותה".
"הבעיה היא שהעיצומים שהעובדים נוקטים מונעים כל תיאום עם משרדו של שטייניץ", אומר לנו גורם ממשלתי בכיר. "הוא דווקא היה מעוניין לעבוד בתיאום עם משרד החוץ".
פרומר מתנגד: "למשרד החוץ יש הכלים לנהל את היחסים הבינלאומיים של ישראל. עם אלף עובדים ו-103 נציגויות, מטה גדול ומשמעותי ובעל יכולות מוכחות, חדר מצב ואגפים פונקציונליים ואסטרטגיים, מרכז מחקר מדיני העובד בתיאום עם אמ"ן ועם גופי המחקר של זרועות הביטחון - למי יש היכולות, לנו או לשישה-שבעה אנשים במשרדו של שטייניץ שכלל לא הגדירו את סמכויותיהם? העולם, שאינו מכיר את המערכת הישראלית, עלול לטעות ולחשוב שמדובר במשרד חוץ נוסף".
היו כבר בעבר משרדים כמו המשרד לעניינים אסטרטגיים של בוגי יעלון או לענייני מודיעין של דן מרידור, למה דווקא המשרד של שטייניץ מפריע לכם?
"כי זו טעות מקצועית. אנחנו עובדים מול גופים שבעמל רב בנינו איתם יחסי עבודה, והמצב הנוכחי רק גורם נזק. רק משרד החוץ יכול להיות בקשר אמיתי עם התפוצות באמצעות נציגויותיו, ולא משרדו של בנט. הוא זה שצריך להביא את התוצאות ולשאת באחריות".
"ממתי עובדי משרד החוץ קובעים את סמכויות המשרדים?" תוהה גורם ממשלתי המקורב למשרד החדש ליחסים בינלאומיים. "מישהו נקט עיצומים כשהוציאו את תחום הגנת העורף ממשרד הביטחון והעבירו אותו לשרים אחרים? מישהו התלונן כשמשרד החינוך נאלץ לוותר על התרבות והספורט? מי שמחליט על כך הוא הממשלה באישור הכנסת ואין לעובדים אמירה בעניין".
אותו גורם מודה שסמכויות המשרד ליחסים בינלאומיים לא הוגדרו מעולם ואיש אינו יכול לדעת במה הן נבדלות מאלה של משרד החוץ. לדבריו, המשרד יעסוק בעיקר במודיעין ובאסטרטגיה. חלם זה כאן, אומרים במשרד החוץ.
עד כה גרמו עיצומי העובדים לביטולם של אירועים רבים, בהם ביקורים של כעשרה שרי חוץ וסגני שרים ממדינות שונות. ביקורו של שר החוץ ההונגרי בוטל כבר וגם ביקורים של שר החוץ היפני ושל נשיא עצרת האו"ם עומדים לפני ביטול. לפני שלוש שנים גרמו העיצומים לביטול ביקורו של נשיא רוסיה מדבדב, "והוא זוכר לנו את זה עד היום", אומר אלקין. סגן השר דוחה על הסף את הדיבורים על כך שחלק מעילת העיצומים היא העובדה שבמשרד אין שר קבוע. "אלה שטויות", הוא אומר. "מה שכן, העובדים גם יוצאים נגד בניין משרד החוץ שהוא המשרד המפואר בארץ, בשל העובדה שאי-אפשר לפתוח בו את החלונות בגלל מערכת מיזוג האוויר. העובדים רוצים אוויר צח", מחייך אלקין.
"אם לא תהיה התקדמות נחריף את העיצומים", אומר יו"ר הוועד פרומר. "עד כה היינו הוגנים. נתנו מרחב נשימה לממשלה ולאוצר. גם הכנסת לא הצליחה לכפות על האוצר להיכנס למשא-ומתן. נציג האוצר אמר בכנסת שהוא סבור שאין מה להיכנס אתנו למו"מ כלל. אין לנו ברירה".
פרומר מזכיר שחרף העיצומים הנציגויות מתפקדות באופן מלא חוץ מהשירותים הקונסולריים, שבהם העובדים מתפשרים רק במקרים הקשורים לבטחון המדינה או בפיקוח נפש. עדיין מקדמים קשרי מדע, תרבות וסחר, אך גם אלה עומדים בסכנת השבתה אם לא יושג הסכם.
"סיימנו את תפקיד ה'נייס גאיי'", הוא מכריז. "אנחנו רוצים שהשליחים בחו"ל יוכלו לתכנן את חייהם, לדעת אם הילדים שלהם יוכלו ללכת לחוגים שהם רוצים, אם יש עתיד לבת הזוג המנועה בדרך כלל מלעבוד בעבודה נוספת ומקבלת שכר זעום אחרי שכבר ויתרה על קריירה ופנסיה, אם המשפחה תוכל להתקיים מהשכר ששירות החוץ מעניק להם. אנחנו רוצים להגיע להסכם קיבוצי כי בעוד ארבע או חמש שנים המצב יהיה חמור שבעתיים".

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  09/07/2013   |   עודכן:  09/07/2013
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
משבר דיפלומטי
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
עובדים מזיקים למדינה
לפטר אותם  |  9/07/13 17:55
 
- משרד המורכב מאנשים מנופחים
נזק  |  9/07/13 22:34
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלי אלון
בשנות ה-70 וה-80 כתב כמה שירים ידועים, ביניהם "גבריאל" שביצעה עופרה חזה ו"אין לי איש מלבדי" שמבצע צביקה פיק. למרות הצלחות השירים, נותר למעשה קרול אלמוני כמעט לחלוטין ואין כל פרט ביוגרפי עליו. ייתכן שהסיבה לכך היא היותו בן למשפחה חרדית מיוחסת
צילה שיר-אל
להזכירכם, השאיפה הטבעית של כוכב אוראנוס הוא להיות עצמאי, לפעול לפי אידיאלים, לא להיות חייב או מושפע מאף אחד ובנוסף, קיים רצון חזק לשמור על הטריטוריה הפרטית שתהיה כמעט בלתי חדירה לזולת, ולפחות לא עד שיעמדו בתקופת המבחן הנדרשת ליצירת אמון
עליס בליטנטל
שני סיפורים קצרים של צ'כוב וביניהם חתול משעשע ומצחיק - הם הצגה משעשעת ביותר, הודות לכשרונו של צ'כוב (ברור), ולבימויה של ג'יטה מונטה. הבימאית עשתה מהמחזה ממש מעדן. המשחק מלאכת המחשבת שהיא הוציאה משחקני החאן המשובחים - הוא למעלה מכל מה שניתן לשער
ראובן לייב
ככה זה כשמשורר אחד מאציל מרוחו על משורר אחר, שאותו לא הכיר בחייו. בפרפרזה על גלגול-נשמות, משמשות שתי שורות משירו של יעקב שבתאי המנוח, "עם רדת יום", כמוטו לשיר "שנה וקצת" של טובי סופר
דניאל כהן, אביב רוטברט
בדומה לווירוסים מעולם הביולוגיה, גם קוד זדוני יכול לעבור תהליך שינוי, שיהפוך אותו לחסין מפני תוכנות האנטי-וירוס. קוד זה יכונה להלן כ-"קוד מוטציה". ייחודו של קוד מוטציה, הוא שלמרות היותו בעל מאפיינים פונקציונליים דומים לקוד האב שממנו הוא נוצר, ההבדל בין קוד האב ל"קוד מוטציה" הוא סינטַקטי בלבד ולא סמנטי, במטרה לחמוק מהרדאר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il