תחושתם הקשה של העובדים אינה נובעת רק מתנאי השכר. לדבריהם, מעמדם נפגע קשות גם בשל מה שהם מגדירים פגיעה בסמכויותיהם וכרסום בהן. זה החל כאשר תפקידים, סמכויות ותקציבים שהיו נתונים למשרד החוץ החלו לפתע לזלוג למשרדים חדשים שצצו בהתאם להסכמים הקואליציוניים וללחצים הפנים-מפלגתיים ב
ממשלה. תקציב ההסברה למשל נדד ממשרד החוץ למשרד ההסברה ומשם למשרדו של השר
נפתלי בנט, כנ"ל לגבי תקציב התפוצות; לדברי העובדים עתה הוגדשה הסאה, עם מינויו של השר
יובל שטייניץ לתפקיד "שר ליחסים בינלאומיים". פרומר מתפוצץ: "אין לזה אח ורע בעולם, הרי מהו משרד החוץ אם לא המשרד שבסמכותו לנהל את היחסים הבינלאומיים של ישראל? הממשלה פשוט פוגעת במעמד המשרד וביכולת תפקודו.
"זו ממש שערורייה. מנכ"ל המשרד של שטייניץ, יוסי קופרווסר, נפגש עם אנשי הקשר של משרד החוץ, ראשי ארגונים יהודיים הנמצאים איתנו בקשר כבר שנים, ומציג עצמו כנציג הממשלה. הם לא מבינים שבכך הם גורמים בלבול רב ופוגעים ביוקרה של המדינה. הצד השני לא תמיד יודע מי ניצב מולו ומפסיק להקשיב לנו. הדברים צריכים להיעשות בתיאום ותחת המטרייה של משרד החוץ שהוא, בסופו של דבר, נושא באחריות. הרי אם תקרה תקלה יבואו אלינו וישאלו מדוע לא מנענו אותה".
"הבעיה היא שהעיצומים שהעובדים נוקטים מונעים כל תיאום עם משרדו של שטייניץ", אומר לנו גורם ממשלתי בכיר. "הוא דווקא היה מעוניין לעבוד בתיאום עם משרד החוץ".
פרומר מתנגד: "למשרד החוץ יש הכלים לנהל את היחסים הבינלאומיים של ישראל. עם אלף עובדים ו-103 נציגויות, מטה גדול ומשמעותי ובעל יכולות מוכחות, חדר מצב ואגפים פונקציונליים ואסטרטגיים, מרכז מחקר מדיני העובד בתיאום עם אמ"ן ועם גופי המחקר של זרועות הביטחון - למי יש היכולות, לנו או לשישה-שבעה אנשים במשרדו של שטייניץ שכלל לא הגדירו את סמכויותיהם? העולם, שאינו מכיר את המערכת הישראלית, עלול לטעות ולחשוב שמדובר במשרד חוץ נוסף".
היו כבר בעבר משרדים כמו המשרד לעניינים אסטרטגיים של בוגי יעלון או לענייני מודיעין של דן מרידור, למה דווקא המשרד של שטייניץ מפריע לכם? "כי זו טעות מקצועית. אנחנו עובדים מול גופים שבעמל רב בנינו איתם יחסי עבודה, והמצב הנוכחי רק גורם נזק. רק משרד החוץ יכול להיות בקשר אמיתי עם התפוצות באמצעות נציגויותיו, ולא משרדו של בנט. הוא זה שצריך להביא את התוצאות ולשאת באחריות".
"ממתי עובדי משרד החוץ קובעים את סמכויות המשרדים?" תוהה גורם ממשלתי המקורב למשרד החדש ליחסים בינלאומיים. "מישהו נקט עיצומים כשהוציאו את תחום הגנת העורף ממשרד הביטחון והעבירו אותו לשרים אחרים? מישהו התלונן כשמשרד החינוך נאלץ לוותר על התרבות והספורט? מי שמחליט על כך הוא הממשלה באישור הכנסת ואין לעובדים אמירה בעניין".
אותו גורם מודה שסמכויות המשרד ליחסים בינלאומיים לא הוגדרו מעולם ואיש אינו יכול לדעת במה הן נבדלות מאלה של משרד החוץ. לדבריו, המשרד יעסוק בעיקר במודיעין ובאסטרטגיה. חלם זה כאן, אומרים במשרד החוץ.
עד כה גרמו עיצומי העובדים לביטולם של אירועים רבים, בהם ביקורים של כעשרה שרי חוץ וסגני שרים ממדינות שונות. ביקורו של שר החוץ ההונגרי בוטל כבר וגם ביקורים של שר החוץ היפני ושל נשיא עצרת האו"ם עומדים לפני ביטול. לפני שלוש שנים גרמו העיצומים לביטול ביקורו של נשיא רוסיה מדבדב, "והוא זוכר לנו את זה עד היום", אומר אלקין. סגן השר דוחה על הסף את הדיבורים על כך שחלק מעילת העיצומים היא העובדה שבמשרד אין שר קבוע. "אלה שטויות", הוא אומר. "מה שכן, העובדים גם יוצאים נגד בניין משרד החוץ שהוא המשרד המפואר בארץ, בשל העובדה שאי-אפשר לפתוח בו את החלונות בגלל מערכת מיזוג האוויר. העובדים רוצים אוויר צח", מחייך אלקין.
"אם לא תהיה התקדמות נחריף את העיצומים", אומר יו"ר הוועד פרומר. "עד כה היינו הוגנים. נתנו מרחב נשימה לממשלה ולאוצר. גם הכנסת לא הצליחה לכפות על האוצר להיכנס למשא-ומתן. נציג האוצר אמר בכנסת שהוא סבור שאין מה להיכנס אתנו למו"מ כלל. אין לנו ברירה".
פרומר מזכיר שחרף העיצומים הנציגויות מתפקדות באופן מלא חוץ מהשירותים הקונסולריים, שבהם העובדים מתפשרים רק במקרים הקשורים לבטחון המדינה או בפיקוח נפש. עדיין מקדמים קשרי מדע, תרבות וסחר, אך גם אלה עומדים בסכנת השבתה אם לא יושג הסכם.
"סיימנו את תפקיד ה'נייס גאיי'", הוא מכריז. "אנחנו רוצים שהשליחים בחו"ל יוכלו לתכנן את חייהם, לדעת אם הילדים שלהם יוכלו ללכת לחוגים שהם רוצים, אם יש עתיד לבת הזוג המנועה בדרך כלל מלעבוד בעבודה נוספת ומקבלת שכר זעום אחרי שכבר ויתרה על קריירה ופנסיה, אם המשפחה תוכל להתקיים מהשכר ששירות החוץ מעניק להם. אנחנו רוצים להגיע להסכם קיבוצי כי בעוד ארבע או חמש שנים המצב יהיה חמור שבעתיים".