X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
זהו זה, אנחנו אשכנזים ופה - בארץ - החליט מישהו שאשכנזים לא אוכלים קטניות בפסח רק לספרדים מותר למה? ככה!
▪  ▪  ▪
לאכול או לא לאכול [צילום: פלאש 90]

לא די בכך שכמעט ולא ניתן לשמור כשרות כהלכתה, בחוץ, בפסח, בתל אביב - ומי שלא נחת, במסעדת מלון כשרה לפסח או מוצא, בפוקס, מסעדה כשרה לפסח (לא מהדרין, רגילה. תשכחו מכשרות מהדרין בפסח בתל אביב), שאפשר לאכול בה ארוחה, במקום חטיף כשר לפסח ואז לסבול מבטן מקרקרת עד הומייה, למזון ממש - והנה קופץ עלינו, בשנים האחרונות, רוגזו של איסור קטניות בפסח.
איני יודע אם זו המציאות או שרואה אני צל הרים כהרים. בשנים האחרונות רואה אני, יותר ויותר תעודות בדבר כשרות המקום לפסח. מיד צדה העין וקולטת משפט מעצבן, בצבע מודגש: "ללא חשש קטניות". היד המושטת למזון מושבת אחור. סוג רתיעה, המודרך בחוש הפחד מלאכול חלילה, חמץ ממש, באמצע חול-המועד, משיב היד אחור. "רגע. רגע". דוחק בך השכל הישר, "אבל אצלנו בבית נהגו לאכול קטניות בפסח, אז מה הבעיה?", ממשיך ושואל ההיגיון הבריא. אז זהו זה. אנחנו אשכנזים ופה - בארץ - החליט מישהו שאשכנזים לא אוכלים קטניות בפסח. רק לספרדים מותר. למה? ככה!
בקנאה גדולה מביט אני על אחיי הספרדים האוכלים - בלי שום התלבטות - "מילקי" שיש בו קטניות, או, להבדיל, מטיבים ליבם בארוחת בשר דשנה עם רוטב היצוק על אורז מהביל. אני, לעומת זאת, שולח ידי קדימה ואחורה, קדימה ואחרונה ואיני מעז לגעת באורז. הטקס המטומטם והמיטמטם הזה, חוזר ושב אצלי, מדי שנה בשנה, בחולו של מועד. השנה החלטתי להפסיק אותו ופלא פלאים שרדתי.
עדיין נקרע אני בין התלבטות לפחד. בין מותר, לאולי אסור. בין מנהג שטות, שלא פשט ברוב קהילות ישראל - ובכללן במקום שממנו באו הוריי והורי הוריי - למנהג שפשט בקהילות ישראל והפך להלכה מחייבת, אולם לא במקומות שבהם גדלו ונתחנכו הוריי והוריהם. לבסוף גובר אצלי השכל הישר - על הפחד הקמאי, הפרימיטיבי משהו, שמא אפרוץ גדר וגם/או שמא אעלה בחומה - וגודש אני צלחתי באורז מהביל. מוסיף אני לו, כהנה וכהנה, מיני קטניות אחרים. חיוך של קורת-רוח פושט לו על פניי. קדימה פחמימות. קדימה אוכל של ממש. הלאה תחליפים ואוכל מוקפד ומסונן לאנשים אנורקסים.
אידיש עסיסית
כשעזב סבא הירש זצ"ל (צבי בשבילכם) מקום מושבו בפשמישל, שבגליציה המעטירה, יחד עם בנו בכורו ורעייתו, נוות-ביתו, סבתי המנוחה, להיטיב איכות חייו בהיידלברג המעטירה יותר, שבגרמניה, לא טרדו מוחו, ענייני קטניות. טרוד היה סבא בענייני קיום יומיומי ובפרנסת המשפחה, שהשבח לאל גדלה והכילה - לימים - אמי ודודתי (שנפטרו בינתיים לבית-עולמן). מצויד בשפה הפולנית ובאידיש עסיסית, פרנס משפחתו המורחבת בכבוד, הגם שלא ידע, כמעט, דיבור מלה וחצי מלה, בשפה הגרמנית.
פסחים הרבה עשה סבא צבי זצ"ל בהיידלברג - שהפכה, עם שנים, לביתו. שם שהה ונתגורר, עד שחילצה אמא, מנוחתה עדן, סבתי ואותו, מאימתם של הנאצים ימ"ש. בעזרת סרטיפקטים "שארגנה" היא להם - שהצליחה להשיג, בהיותה חלוצה שעשתה ימי הכשרתה כפועלת חקלאית בחווה באלזס-לורן, לקראת עלייתה ארצה - מילטה אותם, בעור שיניהם, מגרמניה והביאה אותם, ארץ-ישראל. מעולם לא ראיתי שהקפיד סבא, שלא לצרוך קטניות בשני חגי הפסח ובחולו של מועד שנפרש ביניהם.
היפוכם של דברים הוא הנכון. זוכר אני אימא גודשת צלחות המסובים לשולחן הסדר במיני בשרים שונים כשלצידם מוגש - בנדיבות רבה שאפיינה התנהלותה היומימית - אורז, תירס ועוד מיני קטניות אחרים. סבא לא מחה ולא מיחה בידה. גדש צלחתו במאכליה של אימא - שתפשה מקום סבתא זצ"ל, כבשלנית, בשל מחלה בה לקתה סבתא - ושיבח מעשי ידי אמא, שבחין שהגיעו עד כסא הכבוד. בטוחני ומובטחני שאם נאסרה על סבא זצ"ל אכילת קטניות בחגי פסח ובחולו של מועד, לא היה מתענג על מיני מעדני קטניות שהגישה לו אמא. על גובראין יהודאין שהקפידו, בקלה כחמורה - ובענייני כשרות וכשרות פסח בפסח - נמנה סבא, כל ימיו.
למה אם כן, עלי לנהוג, במדינת ישראל דווקא, מנהג שלא נהגו בו אבותיי ואבות אבותיי? בגלל שמישהו ברבנות הראשית החליט שאשכנזים לא אוכלים קטניות ותקע להם אזהרה זו בכל תעודת כשרות שמנפיקה הרבנות הראשית לתקופת פסח? למה מצליחים שלוחי ריבונו של עולם אלה, מטעם עצמם, לטעת בי רגשי אשם שלא לצורך? והרי שמעתי מאחורי הפרגוד וגם כמי שיצק מים בשיעורי משפט עברי למתקדמים אצל מורי ורבי, פרופ' מנחם אלון זצ"ל, כי מנהג שטות ומנהג שלא פשט ברובה דישראל, לאו הלכה הוא ואין "מנהג" זה מחליף ומבטל הלכה קיימת, תקפה ושרירה.
מנהג שטות
חולשתם של הממסד הדתי והרבני - שאין בו כיום, כמעט, מנהיגים בולטים בעלי סמכות הלכתיות ממשיות, כבדורות קודמים - גרמה לכך שבשנים האחרונות, מוטלות יותר ויותר הגבלות בענייני כשרות, בכלל ובענייני כשרות לפסח, בפרט. טירוף איסור אכילת קטניות בפסח גרם לכך, שיש האוסרים צריכת קינואה וליפתית בפסח. למה? ככה! רבנו ירוחם בן משולם, שחי בין השנים 1290-1350 לערך, היה רב ופוסק מגדולי הראשונים ומחבר "ספר מישרים" ו"תולדות אדם וחוה", כתב לעניין אי-אכילת קטניות בפסח, דברים אלה: "אותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושל בפסח - מנהג שטות הוא, זולתי אם הם עושין להחמיר על עצמן, ולא ידעתי למה". לא ידע הרי"ו זצ"ל, כי בדורנו אנו, יש רבנים ופוסקים, האוסרים גם צריכת דיאט קולה וטונה במים בפסח, המותרים רק לאוכלי קטניות. למה? ככה!

הכותב הוא השותף-המייסד של חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.
תאריך:  20/04/2014   |   עודכן:  20/04/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 מנחם אלון
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שחררו אותנו מאיסור הקטניות
תגובות  [ 6 ] מוצגות  [ 6 ]  כתוב תגובה 
1
תאכל קטניות מי מפריע לך?
אבוט וקוסטלו  |  20/04/14 17:21
 
- אוי שויטר של רבוינו של עוילם ל"ת
רבי עקיבא גאסה  |  20/04/14 21:06
2
אשכנזי בכיין
ים תיכוני  |  21/04/14 03:05
 
- תשבתי שמרוקאי גאה יש רק באגדות ל"ת
אשכנזי חצי בכיין   |  21/04/14 15:55
3
כל מילה בסלע
עטרה שגב קלימי   |  22/04/14 07:48
 
- חפשי עליו מידע
למי מותר לדבר  |  23/04/14 12:02
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות חגים ומועדים
מחלקה ראשונה
מהו עומר - מידת נפח או אלומה?    כמה ילדים נקראו בשם הזה בישראל בשנה אחת?    49 עובדות על ספירת העומר
יובל ברנדשטטר
יש להתבונן קצת על הבעל החמוד הזה והאשרה המתוקה שאת כוהניהן הרג אליהו לפי חרב
צבי גיל
השנור פושה בקרבנו, הן בקרב הציבור והחברה והן בקרב מוסדות השלטון    "השנור" לסוגיו הוא, לפחות חלקית, תולדה מן המציאות שבה אנו חיים: הישראלים, כעם, הם קמוצי יד
אברהם הללי
כל שעלינו להביט על סך הכל, על עמנו שעומד איתן מול כל מכשול    בחכמה ובדעת ובתושיה יוצר יש מאין למחיה ורבים בעולם מביטים בתהיה איך הוא מפריח ארץ ציה
מאת זאב בן-יוסף
הכתוב בהגדה מוכיח שהניסיון ההיסטורי של השואה לא היה יחידי בתולדות העם היהודי ולכן עלינו ללמוד מאויבינו כיצד למנוע את הכוונה המתמשכת להשמידנו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il