כולנו מכירים את החיסיון המוחלט שיש על המידע המעביר לקוח לעורך דינו, והדבר הזה עומד איתן אפילו למול החסיון השנוי במחלוקת של מקור מידע לעיתונאי.
עניין
שולה זקן מזכירתו עתירת השנים של אולמרט בתפקידים הכי בכירים במדינה, מעלה את סוגיית החיסיון על המידע שברשותה לנקודת ראות חדשה. האם מידע שצברה בזמן שהותה במחיצתו של נבחר ציבור בכיר ושברור וידוע כי כמעט כל מה שהוא יודע לבטח עבר גם דרכה – מעלה את שאלת הסיווג הביטחוני שלה ואת החיסיון על המידע שברשותה לרמה עקרונית ביטחונית מהמעלה הראשונה?
הלהיטות להרשעת רה"מ לשעבר כשאפילו השופט רוזן דרש בתוקף לקבל מידע מכל הפינות החשוכות האפשריות, חייבת לעמוד למול הצורך בהגנה על אינטרסים ביטחוניים של ישראל בדיוק כמו שכל מי שקשור לתחום זה חותם על סודיות וכד'.
העניין מתחדד בעיקר לנוכח הנסיבות המיוחדות שנקלענו אליהם במשפט הפלילי נגד
אהוד אולמרט, ומנגד העבריינית המורשעת שמנסה בכל דרך להעיד נגד הבוס שלה לשעבר ובכך להקל על עונשה האמור להיות קשה במיוחד.
משהו כאן מאוד מסריח כאשר מדובר כביכול ב"זמירות" של עבריין כלפי חברו "למקצוע" – ולא היא. ההבדל המהותי במקרה זה זועק לשמיים שהרי מדובר בראש ממשלה לשעבר שאפילו בשב"ס שוברים את הראש כיצד לשכן אותו מטעמי בטחון המדינה.
מי יתחום את הדברים שמותר לראש לשכת ראש הממשלה לספר לחברה? אם נצעד צעד ענק קדימה וננסה לדמיין מצב בו ראש לשכת ראש הממשלה חושבת שהבוס שלה עומד לבצע פשע – מי היא שתרוץ למשטרה ותשפוט בכיר כזה במונחים שאולי רחוקים מהכלים המוכרים לה והנהוגים במערכת?!
יש קווים שאסור לחצות, והעדויות שמנסה שולה זקן לספק לתביעה צמאת הדם לכל פרור אינפורמציה מפלילה – לבטח מתווסף להמון מידע שהיא "שופכת" ושומעים אותו לאו-דווקא כאלה שאמורים לשמוע והמסוגלים לשמרו לעצמם בלבד.
חייבים לתת על כך את הדעת, ואינני בטוח כלל וכלל שצריך לחוקק לשם כך חוק חדש ספציפי. אין כל ספק ששולה זקן עברה בדיקה ביטחונית לפני שמונתה לתפקידיה הבכירים בשרות אולמרט, ואפילו אינני מטיל ספק שגם חתמה על הצהרת סודיות. לבוא כעת ולספר לכל העולם (דלתות סגורת בביהמ"ש הם בדיחה לשמה) מה המידע שצברה בהקלטות במשך שנים – נראה לי חציית קווים אדומים רחבים מאוד.
יתרה מזאת: האין מישהו ששם לב לעבירה החמורה מאוד שעברה שולה זקן בעצם ההקלטות שביצעה במסגרת עבודתה במשך שנים בלשכת ראש הממשלה!?