הגיע הזמן שבתי המשפט, שעה שהם גוזרים את דינו של נאשם, יקלו עליו ויתחשבו במקרה שהמדובר בעבריין לא יוצלח.
כי אם יש ממש בעבירות הפליליות המיוחסות לעו"ד
רונאל פישר - הוא עונה באופן מובהק על ההגדרה של עבריין לא יוצלח.
כי אם רונאל פישר היה עבריין מתוחכם - הוא לא היה נוהג כמו אותו פורץ עייף שנרדם במהלך הפריצה וכך נתפס.
שכן רונאל פישר חייב היה להביא בחשבון, ש
אלון חסן, לשמע עסקת השוחד שעו"ד פישר הציע לו, יפנה לעורך דין נוסף ויבקש עצתו כיצד לנהוג כלפי ההצעה של פישר (ניחוש שלי: למרות שאין לי שמץ של ידיעה בעניין, אני מניח שאלון חסן הגיע למח"ש באמצעות עורך דין כלשהו).
ועוד משהו: הייתכן שעו"ד פישר לא הבחין, שחודשיים קודם העסקה שלו עם אלון חסן
פורסמה כאן ידיעה על עסקת שוחד דומה שהוא לכאורה הציע לחשוד אחר בפלילים? האם רונאל לא הבין את משמעות הדבר קודם שהחליט לקבל את מזוודת השוחד מאלון חסן חודשיים לאחר מכן? או שמא הוא סבר שהידיעה ההיא משדרגת את המוניטין שלו כמתווך בעסקות שוחד בין חשודים לשוטרים.
ואם אנחנו כבר כאן: כיצד קו ההגנה של פישר, שלפיו הוא השתמש בסיפור השוחד כאמתלה לגבות שכר טירחה מלקוח סרבן - כיצד קו ההגנה הזה עולה בקנה אחד עם הסיפור הדומה הנ"ל של הצעת השוחד ההיא מלפני חודשיים? האם גם במקרה ההוא היה מדובר בלקוח סרבן? והרי האדם ההוא כלל לא היה לקוחו של פישר.
הוא שאמרנו: ראוי לו לבית משפט נאור, שיתחשב לקולא בכך שעבריין נתפס בקלקלתו עקב היותו לא יוצלח או אפילו מפאת חוסר מזל זמני שפקד אותו.
