X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
במשך שנים רבות ייחסו בקרבנו אפיונים שליליים דומים לכל המוסלמים בארצותיהם וגם באירופה, ללא אבחנה בין קבוצות מתונות וקיצוניות מפת דרכים לארגונים איסלאמיים קיצוניים ולמדינות מוסלמיות מתונות
▪  ▪  ▪
חמאס. כיצד נולד הארגון? [צילום: AP]

רבים בישראל, כולל ראש הממשלה ושריו, רואים את הארגונים השונים של האיסלאם הפוליטיים כמקשה אחת, ואינם מבחינים בין האחים המוסלמים\חמאס, חיזבאללה, סלפים, ג'האדיסטים, ארגוני אל-קאעידה כגון דאעש, חזית התמיכה ובוקו חראם (למשל, נתניהו: "חמאס הוא דאעש ודאעש הוא חמאס", הארץ 21.8.14). כל הארגונים הללו נתפסים כמוסלמים-פנאטים, אנטי-ישראלים, אנטישמים, אנטי-מערביים ואנטי-דמוקרטים, ולא היא!
בדומה לכך, במשך שנים רבות ייחסו בקרבנו אפיונים שליליים דומים לכל המוסלמים בארצותיהם וגם באירופה, ללא אבחנה בין קבוצות מתונות וקיצוניות. אולם לנוכח מבצע צוק איתן "התברר" לנו כי יש מדינות ערביות-מוסלמיות מתונות, כגון מצרים, סעודיה וירדן, שאיתן ניתן לעצב "ברית אסטרטגית" נגד חמאס וארגון הגג שלו - האחים המוסלמים.
ולפני שנדון בפירוט מה בארגוני האיסלאם הפוליטי - במשותף ובנבדל ביניהם - נציין בקווים כלליים את המגמות הפוליטיות במדינות האיסלאם ויחסן לישראל.
בעולם חיים כמיליארד וחצי מוסלמים ב-57 מדינות, המאוגדות ב"ארגון הוועידה האיסלאמית"; מתוכן 22 מדינות הן ערביות, המאכלסות כ-400 מיליון תושבים (רובם מוסלמיים). כ-15% מבין המוסלמים בעולם הם שיעים (פלג איסלאמי חשוב שפרש במאה ה-7, בראשית האיסלאם). הם מתגוררים בעיקר באירן (70% מכלל האוכלוסייה), בעירק (60%), בלבנון (40%), בחריין (70%), כווית (30%), אזרביג'אן (80%), וכן במספרים קטנים יותר באפגניסטן, הודו, פקיסטן, סעודיה, סוריה ותימן.
רוב מדינות האיסלאם הן בעלות משטרים אוטוריטאריים, אולם כתריסר מדינות אימצו בעשורים האחרונים את המודל הדמוקרטי, עם אפיונים מקומיים ופגמים שונים - בהשוואה לדמוקרטיות המערביות. למשל, משטרים דמוקרטיים הוקמו באינדונזיה (המדינה המוסלמית הגדולה בעולם עם 220 מיליון תושבים), בנגלדש, מלזיה, פקיסטן, סנגל, לבנון, אלבניה, קוסובו ובוסניה (חלקן בעלות צביון חילוני). לאחרונה הצטרפו גם כורדיסתאן העירקית ותוניסיה למועדון עם צביון דמוקרטי זה. בנוסף על כך, מיליוני מוסלמים חיים ומשולבים במשטרים דמוקרטיים כגון בהודו, בארצות מערב אירופה ובישראל.
רוב המשטרים במדינות האיסלאם אינם אנטי-מערביים או אנטי-ישראלים / אנטישמיים, פרט לאירן, סודן ולאחרונה גם ממשלת טורקיה (בגלל הבעיה הפלשתינית). רוב המשטרים המוסלמיים הם פרגמאטיים או מתונים ביחסם למערב ולישראל. דוגמה בולטת לכך היא יוזמת השלום הסעודית-ערבית מ-2002, אשר אושרה על-ידי כל מדינות ערב והאיסלאם (כולל אירן בהנהגת הנשיא הפרגמאטי מוחמד חתאמי). יוזמה זו אושרה מחדש פעמים אחדות, ואפילו בשינויים לטובת ישראל; ולאחרונה גם במאמר ב-הארץ (7.7.2014) על-ידי הנסיך טורקי בן פייצל אל-סעוד, ממשפחת המלוכה, שהיה בעבר ראש המודיעין של סעודיה ושגריר בבריטניה ובארה"ב.

עמדות שיעיות כלפי יהודים וישראל

בקרב המוסלמים השיעיים הייתה קיימת בדרך כלל עוינות כלפי ישראל והיהודים על-רקע דתי-תיאולוגי, ופוליטי. הבולטים מבין אלה הם החhזבאללה והמשטר המהפכני באירן ב-1979 (לפני כן, בתקופת משטר השאה, התפתחו יחסים טובים בין אירן וישראל, וגם היום אירנים רבים אוהדים את המערב ואת ישראל). אכן, המשטר האירני וארגון חיזבאללה הם אנטי ישראלים קיצוניים, אך מנסים להבדיל בין יהודים וציונים; בפרלמנט האירני יש נציג יהודי, וחיזבאללה סייע לפני שנים להקמת בית כנסת בבירות. תנועת אמל, המייצגת לפחות מחצית האוכלוסייה השיעית בלבנון, ניהלה דיאלוג פוליטי חשאי עם ישראל במשך שנים, ופעלה נגד אשף הסוני-פלשתיני. לבסוף, גם אזרבאיג'ן השיעית (חילונית) מנהלת מזה שנים יחסים דיפלומטיים ביטחוניים וכלכליים עם ישראל.

קבוצות סוניות רדיקליות

הקבוצות הסוניות-מוסלמיות הקיצוניות במזרח התיכון ומעבר לו, הן: הסלפים, או והאבים-סלפים (בעיקר בערב הסעודית), הג'האדיסטים, או סלפים-ג'האדיסטים, בעיקר תחת כנפיו של ארגון אל-קאעידה הפאן-איסלאמי, וגם שלוחות מיליטנטיות של האחים המוסלמים (איח'ואן) בארצות ערביות שונות. כל הקבוצות הללו מאמצות את האידיאולוגיה הסלפית על גווניה ופרשנויותיה השונות, אך לכולן אג'נדה משותפת: שיבה למקורות האיסלאם על-פי מוחמד, כפי שחיו אבותיהם (סלף) בתקופה ההיא, ובמהלך שלושת הדורות הראשונים אחרי מוחמד.
כל הקבוצות הללו שואפות לאמץ את החוק האיסלאמי (שריעה) בארצותיהן ולהפיל משטרים סוררים ומושחתים, כמו גם להילחם נגד האימפריאליזם המערבי, הציונות וישראל. קבוצות שונות מקרב הסלפים והאחים המוסלמים דוחות את השימוש באלימות ומעדיפות מהפכות עממיות או בחירות ליצירת משטרים איסלאמיים דמוקרטיים.
ארגונים אחרים, ובעיקר בקרב אל-קאעידה, דוגלים בשימוש באלימות ובמלחמת קודש (ג'האד) על-מנת ליישם יעדים אלה לקראת הקמת ח'ליפוּת איסלאמית בעולם המוסלמי ומעבר לו. ראוי לציין כי ההכרזה של אבו בכר אל-בגדדי, מנהיג "המדינה האיסלאמית" על הקמת ח'ליפות כזו, נתקלת בהתנגדות חריפה מצד חכמי דת סונים בכירים, ובהם שיח' יוסוף קרדאוי וראשי אל-אזהר.

התנועה הוהאבית-סלפית

זו צמחה במאה ה-18 בחצי האי ערב, באמצעות שיתוף פעולה בין מנהיג מוסלמי אדוק, מחמד אבן עבד-אל והאב, וראש שבט חשוב - מחמד אבן סעוד. הללו הקימו את המלוכה הסעודית המבוססת על רעיונות ופרשניות פוריטניות של האיסלאם, כפי שבאו לביטוי בקוראן ובחדית', כגון התנגדות לחידושים באיסלאם, ולפולחן קדושים וקברים.
מלבד ערב הסעודית גם קטר ואיחוד האמירויות הן והאביות (כמחצית מאוכלוסיותיהן), ומשתמשות במשאביהן הפיננסים לשם הפצת המסרים הדתיים-תיאולוגיים בארצות ערביות, מוסלמיות ואירופיות. זאת על-ידי הקמת מסגדים, חנויות ספרים ואמצעי תקשורת (למשל ערוץ אל-ג'זירה של קטר). אולם למרות התנגדותן האידיאולוגיות למערב הנוצרי (ולישראל), מדינות והאביות אלה פיתחו יחסים, כלכליים, ביטחוניים ופוליטיים משמעותיים עם המערב, ובעיקר עם ארה"ב. כאמור לעיל, סעודיה אף יזמה את תוכנית השלום עם ישראל, וקטר ארחה במשך שנים משרד אינטרסים ישראלי.
לוהאבים יש איבה היסטורית-תיאולוגית לאיסלאם השיעי, גם לקבוצות מוסלמיות סוניות שונות, אם כי עמדותיהן מושפעות גם משיקולים פוליטיים. כך למשל קיים שוני בעמדות ערב הסעודית וקטר כלפי אירן, כאשר סעודיה מתנגדת וקטר מקבלת; כלפי האחים המוסלמים כולל חמאס - סעודיה מתנגדת וקטר תומכת. הוהאבים הסלפים ה"אותנטיים" מתנגדים גם לסלפים ה"מודרניים".

התנועה הסלפית המודרנית

תנועה זו נוסדה במצרים במאה ה-19 על-ידי שלושה אינטלקטואלים מוסלמים: ג'מאל אל-דין אל-אפע'אני, מוחמד עבדו ורשיד רידא. הם שאפו להתאים את האיסלאם למודרניות המערבית, בין השאר בטענתם כי מודרניות זו נובעת ומושפעת מערכים והישגים איסלאמיים (כולל מדע ודמוקרטיה). בנושא החוק האיסלאמי הם העדיפו את הגישה הפרגמאטית על זו הדוגמאטית, אך הדגישו את דבקותם באידיאולוגיה הסלפית המקורית.
תפיסה סלפית-מודרנית זו אומצה בידי תנועת האחים המוסלמים שנוסדה במצרים בשנת 1928 על-ידי חסן אל-בנא, והתפשטה לארצות ערביות אחרות. ה'אחים' קראו למהפכה עממית לא אלימה, ולייסוּד מדינה מוסלמית המבוססת על חוקי השריעה; אך באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת, אידיאולוג התנועה - סייד קוטבּ - התפצל והניח את היסודות לתפיסה הרדיקלית של הג'האדיזם (מאבק מזוין).
אידיאולוגיה זו, אשר שלבה בתוכה גם רעיונות סלפים מקוריים, הפכה לבסיס התנועות הג'הדיסטיות ו\או הסלפיות-ג'הדיסטיות בארצות ערב השונות, כשהידוע מביניהן הוא הארגון הפאן-איסלאמי אל-קאעידה

האחים המוסלמים

כאמור, האג'נדה המקורית של האחים המוסלמים דגלה במהפכה איסלאמית עממית בלתי אלימה, אך במהלך השנים אמץ הארגון את דרכי המאבק המזוין נגד משטרים רודניים במספר מדינות ערביות.
ניתן לראות את התהליך באופן בולט בסוריה, היכן שהאחים המוסלמים לחמו באלימות נגד ממשלת הבעת' באמצע שנות ה-60, שנות ה-70 המוקדמות וכן בשנות ה-80 של המאה ה-20. כיום הם מהווים מרכיב חשוב במאבק נגד משטרו האכזרי של בשאר, ודוגלים בסוריה דמוקרטית. גם בירדן פועל פלג אחד של ה'אחים' באגרסיביות נגד הממשלה, בעוד שפלג אחר משתף פעולה עם המלך.
במצרים, מפלגת האחים המוסלמים - 'חרות וצדק' - זכתה ב-45% מקולות המצביעים ומועמדה לנשיאות, מחמד מורסי, זכה ב-52% בבחירות דמוקרטיות חופשיות. משטרו של מורסי, שהחזיק מעמד רק כשנה, נמנע משימוש באלימות ליישום סדר היום הפוליטי והחברתי שלו. הוא דגל במשטר דמוקרטי-מוסלמי ובשוויון בין נשים וגברים, מוסלמים, נוצרים ויהודים. הנשיא מורסי המשיך ביחסים הדיפלומטים עם ישראל ותיווך בינה לבין חמאס בהשגת הפסקת אש לאחר מבצע עמוד ענן ב-2012.
יש לציין שגם המשטר החדש שהוקם בתוניסיה ב-2011 נשען על תנועת הנהדה, שגם היא מסונפת לאחים המוסלמים. המשטר הוא דמוקרטי ליברלי ופרו-מערבי, ומעלה על נס זכויות אדם ובכלל זה נשים. גם המשטר הקיים בטורקיה מזה שנים הוא מוסלמי-דמוקרטי, מיסודם של האחים המוסלמים. במשך שנים הוא ניהל קשרים אסטרטגים וכלכליים טובים עם ישראל, ולאחרונה תומך בעמדות החמאס.

חמאס

הוא פלג של האחים המוסלמים אשר צמח מארגון אל-מוג'מע אל-איסלאמי (המרכז האיסלאמי), שהיה בעל צביון חברתי, תרבותי ודתי בלתי אלים. בשנות ה-70 וראשית ה-80 הוא אף טופח על-ידי ישראל במאבקה נגד אש"ף. מתוך ארגון זה התפתח החמאס ב-1988, לאחר האינתפאדה הראשונה (דצמבר 1987) עם אידיאולוגיה אנטי-ישראלית ואנטי-שמית, ומאבק אלים נגד ישראל והיהודים. אולם באג'נדה הפוליטית של חמאס יש מקום לתהדיה (רגיעה), הודנה (שביתת נשק) ואפילו להסדר פוליטי ארוך טווח עם ישראל. זאת בתנאי שישראל תסכים להקמת מדינה פלשתינית ברצועה ובגדה, עם אל-קודס (ירושלים המזרחית) כבירתה, ושליטה במסגדים שעל הר-הבית; וכל זאת בכפוף למשאל עם פלשתיני (חמאס ניצח בבחירות הכלליות-דמוקרטיות בגדה וברצועה ב-2006).

הרשת הסלפית-ג'האדיסטית של אל-קאעידה (הבסיס)

אל-קאעידה נוסדה ב-1988 על-ידי סעודי מוסלמי-פנאטי, אוסאמה בן-לאדן. לאחר הירצחו (בפקיסטן, מאי 2011) הנהיג את הארגון ד"ראיימן זוואהירי, רופא מצרי, ששירת לפני כן כראש הג'האד האיסלאמי המצרי. במקביל לביצוע המגה-טרור בארה"ב ב-11 ספטמבר 2001, חתרה אל-קאעידה ללא לאות להפלת המשטרים הפרו-מערביים ה'מושחתים' בעולם הערבי והמוסלמי, כמו גם למלחמת ג'האד נגד התרבות היהודית-נוצרית ('יהודים וצלבנים') והקמת ח'ליפות איסלאמית.
ארגון זה נלחם גם נגד האחים המוסלמים הסונים, וכן נגד אירן וחיזבאללה השיעיות, כשהוא ממומן מתרומות של תומכים מוסלמים סונים עשירים, וייתכן שגם מסחר בסמים. תחת הדרכתה ו\או בהשראתה של אל-קאעידה, קבוצות ג'האדיסטיות לא מעטות פועלות לאחרונה במקומות רבים בעולם ובמיוחד במזרח התיכון, כגון:
1) קבוצות ג'האדיסטיות-סלפיות שולטות באזורים שונים בסיני המצרית, ומהוות איום הן לישראל והן למצרים;
2) "חזית התמיכה" (ג'בהת אל-נוצרא) באזור הצפון-מזרחי של סוריה בקרבת הגבול העירקי, וכן באזור הדרומי הקרוב לגבול הישראלי - הנלחמת נגד משטרו של בשאר אסד;
3) "המדינה האיסלאמית בעירק ובסוריה רבתי" - דאעש, שהפכה לאחרונה ל"מדינה האיסלאמית", שדוגלת בהקמת ח'ליפות איסלאמית והטלת השריעה. הללו נלחמים נגד קבוצות מוסלמיות סוניות ושיעיות באלימות רבה, ולאחרונה כבשו את עיר הנפט מוסול ואזורים סמוכים בצפון מערב עירק; וכן בצפון מזרח סוריה ובגבולותיה עם לבנון וטורקיה. כיום מהווה ארגון זה סכנה חמורה לשלמותם של עירק וסוריה;
4) בדרום תימן, ארגון אנצאר אל-שריעה (תומכי השריעה) השתלט על העיר אבּייאן, לא רחוק ממֵצר עָדן בעל החשיבות האסטרטגית;
5) בבנגזי, לוב, כוחות ג'יהאדסטים חמושים אשר אינם סרים למרות הממשלה, רצחו את השגריר האמריקני דאז, כריסטופר סטיבנס, בספטמבר 2012;
6) קבוצה ג'האדיסטית אחרת של אנצאר אל-שריעה בתוניסיה, קראה תיגר באופן גלוי על הסמכות הממשלתית במספר ערים, בטענה ל"הגנה על בני אדם, על רכוש ועל הקוראן"; ג'האדיסטים תוניסאים לחמו עוד קודם לכן במאלי ובסוריה (בפברואר 2013), לצד לוחמי אל-קאעידה אחרים;
7) בוקו חראם ('ספר אסור' -התנגדות לחינוך מערבי) נוסדה בניגריה ב-2002, ונלחמת באכזריות רבה נגד נוצרים ובעד הקמת מדינה איסלאמית; 8) ברצועת עזה, הג'האד האיסלאמי, אשר נוסד בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת, נלחם נגד ישראל ומתחרה עם חמאס על השליטה בעזה. למרות היותו ארגון סוני, הוא נתמך על-ידי אירן השיעית.
ניתן לסכם כי לישראל יש אינטרס חשוב לפיתוח קשרים אסטרטגים-ביטחוניים, פוליטיים וכלכליים עם מדינות האיסלאם הסוניות, ובתנאים מסוימים גם עם ארגונים סונים כגון "האחים המוסלמים" וחמאס - נגד שני האיומים האזוריים המשותפים: מחד-גיסא, ארגוני אל-קאעדה ובעיקר דאעש\המדינה האיסלאמית; ומאידך-גיסא, אירן וחיזבאללה השיעיות.
התנאי המרכזי לברית אסטרטגית זו, הוא חידוש תהליך השלום של ישראל עם ממשלת אחדות פלשתינית - של הרשות הפלשתינית וחמאס, כאשר היעד צריך להיות הקמת מדינה פלשתינית עצמאית ומפורזת בגדה וברצועה, עם מזרח ירושלים (אלקודס) כבירתה, ושליטתה במסגדים שעל הר-הבית. האם ישראל מוכנה לצעד היסטורי זה?

תאריך:  03/11/2014   |   עודכן:  03/11/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מפת דרכים
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
שאלה למר מעוז
עובד 1  |  3/11/14 22:32
2
הפרטים חשובים
אהרון שחר  |  5/11/14 22:07
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ישראלי-ערבי
חגי הוברמן
אפילו על-פי ההסדרים הבזויים שקבע דיין מיד אחרי מלחמת ששת הימים, עליית יהודים להר-הבית אפשרית משך כל שעות היום, ללא הגבלה, כולל שבתות וחגים
עידן יוסף
יעלון: יש להמשיך ולשמור על ההסכם עם ירדן ולהימנע ממתיחויות מיותרות במקומות הקדושים
איציק וולף
לשכת ראש הממשלה הבהירה כי אין כל כוונה לבצע שינוי במצב הקיים בהר-הבית, שעל פיו אסורה תפילת יהודים במקום    ראש עיריית ירושלים: אני לא מרוצה מהסטטוס קוו, אבל הוא לא צריך להיות מטופל בחקיקה
איציק וולף
העיתון הלבנוני אל אחבאר מאשש את ההערכות של מערכת הביטחון כי חיזבאללה שינה את האסטרטגיה והחל להפר בגלוי את החלטת האו"ם 1701 ואת ההבנות שהתקבלו בסוף מלחמת לבנון השנייה    האם העימות הצבאי הבא יהיה בצפון?
איתמר לוין
בן-דרור ימיני אסף בספרו המרתק "תעשיית השקרים" מאות עובדות המצביעות על השקרים הזדוניים המכוונים נגד ישראל. צריך לקרוא את הספר כדי לראות את התמונה במלואה; כאן נתייחס לשאלה מדוע זה קורה, נעיר על "הבמה המרכזית להסתה" ונפנה קריאה לממשלת ישראל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il