X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
פרופ' טל אלכסנדר. תהילת הקואזר [צילום: רואיה מידן וצלמי מכון ויצמן למדע]
המזללה שבקצה היקום
מודל חדש, הקרוי מודל הגידול, שהוצע על-ידי פרופ' טל אלכסנדר ממכון ויצמן למדע, מסביר את תהליך ההיווצרות של חורים שחורים עצומים

בפאתי היקום קיימים חורים שחורים ענקיים, שמאסתם פי מיליארד ממאסת השמש שלנו. גרמי השמיים האלה, הקרויים "קואזרים", סופחים ללא הרף כמויות עצומות של גז בין-כוכבי. הגז הנבלע בחור השחור מאבד אנרגיה שנפלטת כאור, שאותו אנו רואים בטלסקופים לאחר שחצה את היקום והגיע עד אלינו. לפיכך, כשאנו מבחינים בקואזר, אנו מתבוננים למעשה בעבר. גיל היקום כיום הוא כ-14 מיליארד שנים, ואילו קואזרים אלו בגבול היקום נגלים לנו כפי שהיו פחות ממיליארד שנים אחרי המפץ הגדול. כלומר, היחס בין ימינו לבין עידן הקואזרים הקדומים דומה ליחס שבין מבוגר בן 40 לבין תינוק בן שנתיים.
אסטרופיסיקאים החוקרים חורים שחורים מנסים זה כבר להבין כיצד הגיעו הקואזרים לגודלם העצום. מנגנון ההיווצרות הנפוץ של חורים שחורים הוא קריסה של שמש בעלת כמה עשרות מאסות שמש אל תוך עצמה, כשמלאי הדלק הגרעיני שבה אוזל, ודבר לא עומד עוד כנגד כבידתה העצמית. בתהליך זה משליך הכוכב חלק ניכר מהמאסה שלו בפיצוץ סופרנובה, בעוד החלק האחר קורס אל תוך ליבתו-שלו ויוצר חור שחור שמאסתו כ-10 מאסות שמש.
בנקודה הזאת עולה שאלה שמעסיקה אסטרופיסיקאים מאז התגלו הקואזרים הקדומים: כיצד גדל חור שחור קטן ומתפתח לקואזר ענק שמאסתו מיליארד מאסות שמש ויותר בזמן כה קצר לאחר המפץ הגדול? מהו המנגנון שמאפשר לחור השחור המקורי "לזלול" כמויות כה גדולות של חומר ולגדול במהירות?
הנה שני תהליכים נפוצים שדווקא בולמים את גידולו של החור השחור: כשהחומר אינו נע ישירות אל פי החור השחור, הוא יכול לחמוק מממנו ולהסתובב סביבו סחור-סחור. כשהחומר סוף-סוף נופל לחור השחור, הוא נדחס, מתחכך, מתחמם, ופולט אור ש"דוחף החוצה". הכבידה מושכת, האור דוחף, ובסופו של דבר נוצר שיווי משקל שמונע בליעה של חומר נוסף בחור השחור, ומעכב את גידולו.
אם כן, כיצד בכל זאת גדלו הקואזרים? פרופ' טל אלכסנדר, ראש המחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון ויצמן למדע, הציע באחרונה פתרון לבעיה זו - במאמר שפירסם בכתב-העת המדעי Science יחד עם שותפתו למחקר, פרופ' פריאמוואדה נאתאראג'אן מאוניברסיטת ייל.
מודל הגידול - שפרופ' אלכסנדר הראה את היתכנותו - מתחיל עם היווצרותו של חור שחור קטן ביקום הקדום. באותה עת היו זרמי הגז ביקום קרים וצפופים, והכילו הרבה יותר חומר בהשוואה לשאריות הגז הדלילות שנותרו ביקום כיום. החור השחור הקטן, שזה עתה נולד, נע ושינה תדיר את כיוון תנועתו בהשפעת כוכבים אחרים ב"תינוקייה" הקוסמית. שינויים אלה גרמו לכך שהגז לא הצליח להסתגל לשינוי המהיר ולהיכנס למסלול היקפי סביב החור השחור, ונבלע בתוכו. כך ספח החור השחור כמויות גדולות של חומר במהירות הולכת וגדלה. פרופ' אלכסנדר מסביר, שמדובר בקצב גידול מהיר מקצב מעריכי (סופרא-אקספוננציאלי). תקופת הגידול המואץ נמשכה כ-10 מיליון שנים (הרף-עין במונחי ההיסטוריה של היקום), ובסופה כבר היה החור השחור בעל מאסה השווה לכ-10,000 מאסות שמש. מכאן ואילך הואט יחסית קצב הגידול, אבל דרכו של החור השחור כבר הייתה סלולה, והובילה אותו בבטחה אל תהילת הקואזר.

חור שחור קטן הצובר מאסה. גז דחוס וקר (בירוק) נע לכיוון מרכז צביר הכוכבים (האיקס האדום). הכוכבים (בצהוב) קובעים באמצעות כבידתם את מסלולו האקראי והבלתי-יציב של החור השחור דרך ענן הגז (הקו השחור) [צילום: באדיבות דוברות מכון ויצמן למדע]
פורסם במקור: מכון ויצמן למדע, מסע הקסם המדעי
השתתפו ביצירת הכתבה חברי צוות המחלקה לתקשורת, מכון ויצמן למדע.
תאריך:  10/12/2014   |   עודכן:  10/12/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
המזללה שבקצה היקום
תגובות  [ 6 ] מוצגות  [ 6 ]  כתוב תגובה 
1
תיאוריה הגיונית.
עודד112  |  11/12/14 09:27
 
- תקפוץ לבדוק. ל"ת
בנצי 25  |  11/12/14 09:46
 
- מה זאת אומרת ״נכונה״? ל"ת
שאלה בסיסית  |  11/12/14 10:30
 
- זאת אומרת שצריך להיות הבדל
אהרון שחר  |  13/12/14 10:00
2
תודה רבה, מרתק ל"ת
עופר פפ  |  11/12/14 16:49
3
האיור קצת גס
אהרון שחר  |  11/12/14 18:25
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלי אלון
נחל שפירים הוא אחד מהנחלים הפחות מוכרים ומטוילים בארץ, וזאת על-אף מיקומו במרכז הארץ. לאורך עשרות שנים סבל מאירועים חוזרים ונשנים של זיהום, שפגעו באיכות המים בבתי הגידול החי ובעושר המגוון הביולוגי שהיה קיים בו ובסביבתו בעבר. בעשור האחרון מנסים לשקמו ולשפר את מצבו אולם עדיין מצב הנחל רחוק מלהיות אידיאלי
הרצל חקק
כמה מילים על ספר השירים של מלכה נתנזון, "ציפור מכונסת כנף", הוצאת ספרא, 2014, 190 עמודים. מלים שנאמרו בבית הסופר בערב השקה לכבוד הספר בבית הסופר, משכן אגודת הסופרים העברים, בהנחיית אביחי קמחי    פתחתי את הערב כיושב-ראש אגודת הסופרים העברים
זכי הלר
ביום א' (7.12) פינה מד"א גבר כבן 87 לסורוקה במצב קשה לאחר שנחנק מסופגנייה, מאוחר יותר נאלצו הרופאים לקבוע את מותו    במד"א מזהירים מהסכנות האורבות בחנוכה ומגישים מדריך להימנעות מסכנות החג וטיפול בהן במידת הצורך
איתמר לוין
השופט אחיקם סטולר מציע לא ליפול בקסמן של ראיות מדעיות, משום שטועה מי שחושב שהן חד-משמעיות. להפך: לעיתים קרובות חוות הדעת אינן מדעיות בעליל
חיים נוי
ביקורת: "חיזור גורלי" - המותחן הקולנועי הנודע בהפקה משובחת ומרגשת - תיאטרון הבימה
רשימות נוספות
אמנית, מציירת, מדענית  /  מכון ויצמן למדע
מחיר הסטייק  /  מכון ויצמן למדע
שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים  /  מכון ויצמן למדע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il