תנחום יצא לדרכו כשהוא חדור בהרגשת-שליחות שמעולם הוא לא הרגיש כמותה בעבר.
הוא ידע עד כמה תלויה בו הצלחת כל המהלך לחילוצו של הבוס שלו.
בסתר-ליבו הוא גם קצת קיווה שברכה תדע על חלקו בכל מה שיתרחש בשעות הקרובות, מה שיכול להוביל, אולי, לפריצת-דרך ביחסים ביניהם.
שיחת-הטלפון הראשונה שנעשתה, לאחר ניתוק השיחה עם יעלה, הייתה לטלפון-הנייד של דני.
תנחום אפילו לא המתין עד שדני יצא מביתו לעבר משרדו או לבית- המשפט. הייתה בו חדוות-עשייה שניזונה גם מן הערגה לברכה.
היה חשוב לו עד אין קץ שהיא תדע כל מה שהוא עושה למען אחיה.
