אני מניחה שהצעד הראשוני היה פרסום. לאיזה קהל יעד כיוונתם, ומה היו התגובות? "לפני הפרסום עשינו מעין 'סקר שוק', כיוון שהתלבטנו בבחירת היום להתנדבות. היינו בטוחים שהיום הטוב ביותר מבין ימות השבוע הוא יום שישי, אך הסתבר לנו שדווקא רביעי או חמישי הם הימים ה'מנצחים', שבהם רוב המבוגרים פוקדים את השוק. לאחר מכן נפגשנו עם המנהל הקהילתי, עיריית ירושלים וגופים אחרים, כדי לתאם מולם את הפעילות שלנו. לאחר שהכל הוסדר התחלנו בפרסום. "כל מי ששמע על המיזם שלנו, לא הפסיק להתפעל ולברך אותנו שנצליח. מכולם בלי יוצא מן הכלל, הן מתנדבים, הן מבוגרים - הבנו שיוזמה כזו היא דבר שבהחלט דבר נצרך ומאוד מחמם את הלב". בהתחלה (הווי אומר לפני שנים ספורות), רוב הפעילות של פרויקט 'גברת עם סלים' נעשתה על-ידי חברים ומכרים של פרטוש, כמו גם אחרים שהסכימו לתת יד לעשייה החשובה, ולהקדיש כשעתיים ביום לטובת העניין. עם הזמן, התרחבה הפעילות והגיעה לאוזניהם של מתנדבים נוספים, צעירים ובוגרים כאחד, שהגיעו אף הם לעזור. "מלבד העובדה שהפעילות מזכה את המתנדבים שלנו בטיפים חכמים לחיים מהאנשים שנעזרים בהם, אין ספק שהפרויקט הזה הניב מפגשים נורא מעניינים. כיום לא רק שזכינו במתנדבים שעושים מסירות נפש ומגיעים למפגשים באופן תדיר, אלא שהרחבנו את הפעילות לשווקים בערים אחרות מלבד ירושלים - מגמה שרק הולכת וגדלה. כך שאני שמח לבשר שבמפגש הבין-דורי הזה, ההבדלים בין נותן ונזקק קטנים. כל אחד נותן את מה שיש לו - האחד כוח, האחר סיפורים יפים על 'חיים שכאלה'".