התקשורת הישראלית, שרובה ככולה מתגייסת כעדר להפצת המסר "רק לא נתניהו", מתעקשת לשרת את המערך של בוז'ילבני ולהציגו כמרכז-שמאל. יתר על כן, היא מציגה את
ציפי לבני, העריקה מכל מפלגה שבה היתה, כמי שיכולה להביא מצביעים מן הימין, בשעה שדעותיה המדיניות ופעילותה בשנים האחרונות הן לא רק שמאלה מהרצוג אלא גם שמאלה מ
זהבה גלאון. צירופה של לבני למערך מחזירה למפלגת העבודה את הצבע האדום, שהיא כל כך השתוקקה להינתק ממנו. הכוונה למערך האדום - המסוכן וההרפתקני - בתחום המדיני. בתחום הכלכלי שני בני הזוג המוזר נמנים על הימין.
מי שכבר חשה מאוימת - ובצדק - היא זהבה גלאון, שמאז הקמתו מחדש של המערך האדום מפלגתה מרצ הולכת ושוקעת בסקרים לעבר אחוז החסימה. לבני, שמפלגתה האחרונה (בינתיים) צללה לעבר אחוז החסימה ומטה נאחזה בגלגל ההצלה שהושיט לה בתמימותו בוז'י הרצוג, ואף סחטה ממנו הבטחה לראשות
ממשלה לסירוגין, הבטיחה את מקומה בכנסת הבאה, אבל ייתכן שהצלחתה תוציא את מרצ מהכנסת הבאה. הן מדובר בכלים שלובים ובסכום מנדטים שהוא קטן משלושים.
המערך האדום מנסה לשווק את עצמו בשם היומרני "
המחנה הציוני", בעוד שהשם הראוי לו הוא המחנה הקיצוני, המחנה שמתנכר לערכי הציונות ומוביל את ישראל לאובדן זהותה ולמלחמה נוספת במתכונת מלחמת אוסלו, או גרוע ממנה. במסגרת ההינתקות מערכי הציונות הסתייגה לבני מקריאתו של ראש הממשלה ליהודי צרפת וארצות אחרות לעלות לישראל.
ציפי לבני קבעה - בצדק - שמערכת הבחירות תהיה בסימן "ציונות או קיצוניות", אבל בכך הבהירה לבוחרים במי לא לבחור: לא לבחור בגימנזיסטית (הגדרה קולעת שטבע
אהוד ברק) מתלהמת, לא לבחור בגורם הקיצוני והמתסיס בממשלה היוצאת, לא לבחור במי שהיא דיקטטורית במפלגתה, לא לבחור במי שעמדה בראש מפלגה קיקיונית ואף על-פי כן הובילה ממשלה שלמה למתן ומתן רופס מול מכחיש השואה מרמאללה ובכך הגבירה את סחטנותו ותיאבונו, לא לבחור במי שבזה לזכויות
האדם והאזרח ומוכנה לבצע גירוש גזעני - לא יהודי ולא דמוקרטי - של מאות אלפי יהודים מבתיהם בגלל היותם יהודים, לא לבחור במי שרוצה לבטל את היותה של מדינת היהודים יהודית ודמוקרטית ולהפוך אותה למדינת כל אזרחיה, לא לבחור במערך האדום הקיצוני.
יש להודות לציפי לבני על קריאתה לבחור בציונות במקום בקיצוניות. במערך אדום וקיצוני כזה גם
דוד בן-גוריון וגם
יצחק רבין לא היו מוצאים את מקומם.
השותף למערך האדום, ראש האופוזיציה - מנהיגה השמיני של המפלגה האבודה בארבע עשרה השנים האחרונות - מראה עיוורון פוליטי ומזרז במו ידיו את הדחתו אחרי כישלונו הצפוי. אם בוזי הרצוג מתכנן ממשלה בראשותו, עם
אביגדור ליברמן בפנים ועם תמיכת הערבים מבחוץ, אין מנוס מלפקפק בכושר הראייה וההבנה שלו. הסקרים אומנם העלו סומק בלחייו של המערך האדום, אבל יש להניח ולקוות שציבור הבוחרים לא יתפתה לאחיזת העיניים הנמכרת לו בעידוד הציפיתונים.
