אביגדור ליברמן אומר שלקראת כל מערכת בחירות, מתחילה חקירה נגד
ישראל ביתנו. דבריו מתקבלים באי אמון מסוים. אז הוא לא לבד בתלונתו.
בימים אלה, כש
מפלגת העבודה/
המחנה הציוני מצאה את הביטחוניסט שלה, ניזכר בדמות אחרת, נשכחת מעט:
גבי אשכנזי. כאשר פרש מן הצבא כרמטכ"ל מוערך, ייעד את פניו לפוליטיקה. נותרה איזה פרשה זוטרה, מסמך הרפז. באותם ימים הייתה חקירה משטרתית והיא נמשכה ונמשכה ונמשכה ומי יודע היכן היא כיום?
אז מה הקשר לדבריו של ליברמן? גבי אשכנזי רצה לפנות לפוליטיקה ובוודאי היה נקלט במפלגה, שאיננה מפלגת השלטון. אבל כל עוד מתנהלת חקירת משטרה, הוא לא יכול להיכנס לחיים הפוליטיים. חרב מתהפכת מעל ראשו.
האם להימשכות החקירה יש קשר לחיים הפוליטיים? ליברמן בוודאי היה אומר שכן.
מהי שחיתות ציבורית?
בימים אלה של בחירות, כאשר שאלות של נקיון כפיים ושחיתות ציבורית ופלילית עולים על הפרק, נזכרתי באליעזר לבנה. חיפשתי והנה קטע ותמונה מתוך ויקיפדיה, שעוסק בימים רחוקים, כאשר המושגים "מחוברים" ו"מקושרים" לא היו ידועים וגם הסיסמה "מושחתים נמאסתם", טרם הומצאה. מה היה האירוע שגרם לח"כ להיות מופרש ממפלגתו, אירוע שאומר משהו על אובדן הערכים של היום.
אליעזר לִיבְנֶה (לִיבֶּנשטיין) היה איש ציבור, עתונאי ופובליציסט, חבר כנסת מראשי האקטיביסטים במפא"י, פעיל למען פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני ומראשי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.
בשנת 1953 החל ליבנה לבנות בית על מגרש של כחצי דונם בירושלים. הבית, שכלל שתי קומות ומרתף על שטח של 240 מ"ר, נחשב במושגי הימים ההם לווילה מנקרת עיניים, הנוגדת את הגישה של "הצנע לכת".
מזכירות המוסד לביקורת של מפא"י החליטה לאסור על ליבנה להיכנס לגור בבית. ליבנה לא נענה להוראת המוסד. מזכירות המפלגה מנעה ממנו להופיע בפני חברי המפלגה ולקראת הבחירות לכנסת השלישית לא נכלל במקום ריאלי ברשימתה לכנסת.
שיח בכביש
נהג: אור אחד מספיק לך?
נהגת: מה, באמת? פנס לא דולק?
נהג: אל תאמיני לי. תבדקי...
האתר: yairdk.wordpress.com