אביב גפן, הצווחן-המזמר, אמן גאוני בעיני עצמו, אינו יוצר אמנות אלא יצרן פרובוקציות מילוליות שמטרתן אחת - לחזור ולעמוד במרכז הבמה הציבורית כדי ששמו יינשא בפי כול, למרות שבעיני רבים מאוד עדיף היה שייעלם מן הבמה הציבורית בקול דממה דקה, כמו נפיחת אוויר דלת מהות הנפלטת מחצוצרה מקולקלת.
במונחים פוליטיים אפשר לומר שגפן אינו חכם גדול ולעומת זאת טיפש לא קטן, כי אילו ניחן בהבנה אפילו זעירה של נפש הבוחר היה מבין שהקללות הוולגאריות שהוא משגר מהצד השמאלי של משאלת ליבו לעברו של ראש הממשלה
בנימין נתניהו רק יעצימו - כתגובת נגד להשתלחותו הבזויה - את נחישות התמיכה של הציבור הימני במפלגתו של נתניהו.
מה בעצם הייתה התשפוכת המילולית של נושא המסר האידיאולוגי החדש של השמאלנים עמוסי השנאה? בהופעה בפני סטודנטים בתל אביב, שהייתה אמורה להיות אמנותית, ניצל התועמלן גפן את הבמה כדי להשתלח בראש הממשלה ולהמליץ למאזיניו לא להצביע בעד הליכוד ולסלק את נתניהו מן השלטון. במלל מתלהם - ובזהירות רבה יש לומר, כנראה על-פי עצה משפטית שקיבל כדי שלא יואשם בהסתה - הציג גפן בצעקות מחרישות אוזניים את כול הנושאים שבהם לדעתו נכשל נתניהו כך: "נתניהו חיבל ביחסים עם אמריקה", "אנחנו בבידוד מושלם", "הוא שם חצי מישראל מתחת לקו העוני", "הוא לא השאיר תקווה לכם, לסטודנטים, ליצור חיים נורמליים פה בישראל".
ואחר כך הוסיף בזעם חסר מרגוע: "בשמי ובשמכם אני מקווה שבהליך דמוקרטי - צריך להעיף את ביבי קיבינימט". והקהל האוהד השמיע נהמות תמיכה מתובלות בצחוק משועשע ומלא הנאה. כל זאת בשעה שברקע הופיעו תמונותיהם של
נפתלי בנט,
אביגדור ליברמן ונתניהו, ועליהן איקס גדול בצבע אדום-דם שמשמעותו הייתה אמורה להיות: צריך לשים להם סוף.
ההצגה הזו לא הייתה התפרצות ספונטאנית של רגשות. זה היה מעשה תעמולתי שתוכנן מראש. מישהו הרי הכין את הפלקט ומרח עליו את האיקס וכמובן דאג גם להזמין את התקשורת כדי שהמופע הצעקני הזה יזכה לתהודה נוספת. מה שאכן קרה כאשר ערוצי הטלוויזיה השונים שידרו את ההופעה המסיתה הזו שוב ושוב. וזה לכאורה "כשר", כי המדובר כאילו בסיקור עיתונאי של מופע פומבי נגד נתניהו.
אינני יודע בוודאות אם הצווחן-התועמלן יודע מה משמעות המילה הגסה שהשמיע במטרה להצביע על היעד הסופי שאליו יש להעיף את נתניהו. אז לטובת התוהים לפשר העניין הנה הסבר מקצועי-עדין. "קיבינימט" היא קללה רוסית גסה ביותר שקשורה גם באברי המין הנשיים, שפירושה המילולי נחשב למאוד וולגרי ומתועב ועל-פי החוק הרוסי מי שמשתמש בה צפוי לענישה. אבל כנראה שדווקא הגסות של המלה הייתה הסיבה שגפן השתמש בה. באותה מידה יכול היה להציע לנתניהו ללכת לעזאזל או לכול הרוחות, אבל סביר להניח, כי מלים "רכות" כאלה לא היו זוכות לתהודה שכנראה גורמת לגפן סיפוק אישי והנאה כמו ההתעלות שמביאה לו הקללה "קיבינימט".
תורת הספרות מבדילה בדרך מעניינת בין פרוזה לשירה. פרוזה מוגדרת כ"מלים במיטב סדרן" ואילו השירה היא "מיטב המלים במיטב סדרן". מן הבחינה הזו אפשר בקלות רבה לאפיין את הזמירות הליריות שמשמיע גפן כ"מיטב הרפש המילולי" שגס הרוח ותאב הפרסום הזה מסוגל להפיק.
אולי עכשיו, אחרי השקת המופע הביזארי המתוקשר שזכה בוודאי בהרבה "לייקים", יוכל המלחין גפן לחבר מנגינה לפזמון התעמולה פרי הגותו המעמיקה, והזמר הזה יהפוך להמנון השמאל שיושמע בקול צווחה עזה במופעי רחוב ואולי גם בתחרויות הזמר שבהן משמש אביב הבוטה כשופט הקובע נורמות אמנותיות.
