המעון וההון

מאני נפתלי אין ספק שמני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, חוגג על הפיכתו לסלב תקשורתי, ומנסה לתרגם זאת, איך לא, לכסף. בנוסחה אין כל חדש: הַכה בשרה - ותתפרסם, ודאי לפני בחירות. אולם עם כל הכבוד, לא רק גירסאותיו הסותרות במשטרה ובבית המשפט לגבי התפטרותו אומרות דרשני. לא פחות זו הנימה האגרסיבית הבולטת לאורך כל התנהלותו המשפטית והתקשורתית, כשהשיא הוא האולטימטום חסר התקדים (סטייל יו"ר ההסתדרות) שהציב לנתניהו ולנציגיו על תביעת דיבה. נפתלי רק שוכח, מה עלה בגורל התביעות המשפטיות של עובדות קודמות, שאף הן החלו בקול תרועה רמה, אך הסתיימו, כידוע, בקול ענות חלושה ובניצחונה של הגברת הראשונה. יתרה מכך, האם תביעת הדיבה אינה עלולה לפעול נגדו כבומרנג, כשמשפחת נתניהו תתבע אותו בעבירת לשון הרע, על מסע ההכפשות הפומבי שניהל נגדה? להזדקן בכבוד אין ספק שבעידן של הֲדָרַת זקנים, כשהזקנים הפכו לנטל כספי וחברתי על המדינה (ולא רק על חֶברות הביטוח), אשר קיומם נמדד בעלויות, והמושג 'להזדקן בכבוד' הפך אצל רבים, למרבה הצער, למטבע לשון בלבד - הגיעה השעה לשינוי מדיניות שתהווה משב רוח מרענן מול רוחות האופנה הנושבות במחוזותינו. ראוי להחזיר את הכבוד האבוד של הציווי 'והדרת פני זקן' לחברה. כדאי לזכור שהצעירים של היום יהיו הזקנים של המחר, וכי ההנאה הקיומית של החיים זו לא מילה גסה. יש צורך בהגברת המוּדעות של הציבור לזכויות הזקן. בהקשר זה ראוי לציין מדרש יפהפה של חז"ל, המספר על נכד שיחס אביו לסבו היה לצנינים בעיניו. מה עשה? כשאביו אמר לו למצוא מעיל ישן במחסן לסב הקופא מקור בחורף, קרע את המעיל המרופט לשניים, באומרו לאב הנדהם שאת מחצית המעיל הוא שומר לו לכשיזדקן. כוחה של המחשה כבר אמרנו? כל הגימיקים כשרים אז מה עושה ציפי לבני המסורתית בליל שבת, אחרי שקנתה את החלה הטרייה במאפיית ויזניץ המעטירה בבני ברק? לא ניחשתם? רוקדת עם הגייז במועדון תל אביבי ומצטלמת סלפי עם הבליינים. נראה כי בעיני ראשת המחנה הציוני, המפזזת בין הכסאות המוסיקליים של המפלגות השונות, כל הגימיקים כשרים, ואפילו במחיר חילול שבת פומבי, ובלבד לזכות אחר כבוד בכסא המיוחל. אז מה אם היא מניפה את דגל המסורת היהודית ומתהדרת בו? מסורת לחוד ועובדות לחוד. תחי הפוליטיקה! פסטיבל או סקנדל דומה שיותר משהבחירות המסורתיות שהתקיימו בבית ספר בליך המיתולוגי היו, כדברי ראש העירייה, חגיגה דמוקרטית ושיעור באזרחות, הם הפכו למופע שואו, המלמד איך קונים קולות (תרתי משמע) בתפאורה במקום במצע. וכך קיבלנו מועדון של בליינים ורקדנים בשכר מלא, על חשבון, איך לא, הקופה הציבורית. והשיאן בקרנבל, אם עוד לא ניחשתם, היה יאיר לפיד, האיש והאוצר, המתיימר להיות כלב השמירה המוסרי, ושומר הסף של טוהר המידות, שהציג לציבור הצעיר פסטיבל יקר של עבודה בעיניים, כדי לגרוף עוד קולות למפלגתו. כדאי להזכיר, שהאיש נהג לקיים מכיסנו מסיבות נהנתנות בזבזניות למפלגתו, למטרת יחסי ציבור, גם בתקופת כהונתו כשר בממשלה. אם בעבר התיכון היוקרתי בליך, שנודע כמיקרוקוסמוס ישראלי, שיקף נכונה את תוצאות הבחירות כשהתמודד מול מצע מפלגתי, הרי כיום, כמה סמלי, כשהבחירות הפכו למופע הריאליטי הגדול של המדינה, ולקרקס יחצני חסר מעצורים, הפסטיבל חדר גם לכתליו ומשקף היטב את המציאוּת הישראלית. אז מה הפלא שחוץ מהנסיקה של הרקדן לפיד בבחירות הקודמות, הם כשלו בשנים האחרונות בחיזוי התוצאות? במגרש הביתי אין ספק שהורדת הריבית המשמעותית במשק, שהחלה בתקופת כהונתו של נגיד בנק ישראל הקודם, סטנלי פישר, תרמה לעליית מחירי הדיור. זאת בעקבות התגברות הביקושים לרכישת דירות, עם הוזלת המשכנתאות. אולם דומה שהפחתת הריבית האחרונה, בסך כעשירית האחוז, לאחר הריבית האפסית, חסרת התקדים בתולדות המדינה, הקיימת זה זמן רב במשק, לא תהיה לה השפעה ממשית על מחירי הדירות. אז כדאי ששר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, לפני שהוא מפנה בקול רמה אצבע מאשימה למגרש המוניטרי ולנגידה ד"ר קרנית פלוג על הורדת הריבית הנוכחית שתגרום לדבריו לעליית מחירי הדירות, יַפנה מבט למגרש הביתי הפיסיקלי של עצמו. אין עוררין על כך שתוכנית הדגל הבלתי כלכלית שלו, מע"מ 0, גרמה לזינוק במחירי הדירות. ואם לא די בכך, הפלתו את הממשלה על-רקע זה, והקדמת הבחירות בעקבותיה, עולה למשק הון רב, בסך כ-2 מיליארד שקלים. נכון שזה מאוד פופוליסטי להאשים אחרים, תוך התנערות מאחריות עצמית, ודומה שלפיד כאיש תקשורת רהוט, בעל כושר רטורי, עושה זאת בשיטתיות במומחיות רבה. במיוחד כשהבחירות בפתח ופרסום דוּחַ מבקר המדינה בנושא הדיור עומד על הסף, הרי כל האמצעים כשרים בעיניו כדי להציל את כסאו ולהחזיר מנדטים אבודים. אך האם הוא שוכח שאי-אפשר לשקר לציבור האינטליגנטי כל הזמן? פסוקו הזמר אביב גפן תקף את הימין בהופעה: עִנְבֵי (זעם) הגפן במטבח הפוליטי: אומנות הפישול איווט ליברמן מנסה להנמיך את הלהב (433) בחירות: מלחמת הקול בקול ספורט: הניצחון בארנה לגיא גודס - שער הגיא יעל בר זוהר בעקבות הפפרצ'י: המרוץ למָלון מחיר הזוהר נסיכה בעדשה יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, ישוחרר ממאסר: דני דִין ולמי ששכח: (שי) פירון והמיקרופון.