X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
כדי להתרשם מרצינות כוונותיהם של הפלשתינים יש להקשיב לשיח הפנימי שלהם, לספרי הלימוד שלהם, לאתרי האינטרנט הרשמיים של ההנהגה שם, לנאומים ולתוכניות הטלוויזיה של ילדי הרש"פ מי שעושה את זה מדי יום הוא איתמר מרכוס, ראש מכון 'מבט לתקשורת', שמספר על כמה תובנות שהישראלי הממוצע חייב להכיר
▪  ▪  ▪
האידיאולוגיה הפלשתינית נלמדת מגיל צעיר [צילום: AP]

כדי להכיר את הלכי הרוח האמיתיים שמניעים את "הפרטנר הפלשתיני" למו"מ המדיני חובה על כל אחד ואחד מאיתנו, ובעיקר על המנהיגות הישראלית, להקשיב למה שהפלשתינים אומרים בינם לבין עצמם, למסרים המוטמעים אצלם, למטבעות הלשון, לחזון אותו הם רואים לנגד עיניהם לא רק כאידיאל אלא כמהלך שיש לממשו צעד אחר צעד.
כדי לברר את כל אלה נראה שאין מתאים מאיתמר מרכוס, ראש מכון 'מבט לתקשורת הפלשתינית' העוקב אחר האמירות הערביות הפנימיות. איתו ביקשנו להקשיב למה שנאמר ברש"פ פנימה, לא לצחצחות הלשון, לאנגלית המהוקצעת והמחויכת של טרקליני וושינגטון אלא לזו שנמסרת להמון הפלשתיני, לקורא העיתונים הפלשתיני, לילד הפלשתיני ובחדרי המוקטעה שם מתקבלות ההחלטות.
"הבעיה היא הרבה מעבר להסתה", אומר מרכוס. "הבעיה היא האידיאולוגיה הפלשתינית כשההסתה היא רק הביטוי הפומבי של האידיאולוגיה הזו. האידיאולוגיה הפלשתינית הנאמרת שם כל הזמן היא העיקרון שלפיו לישראל אין זכות קיום. הקביעה הזו היא עיקרון והדבר מופיע בספרי לימוד. דוגמה לכך ניתן למצוא בספר לימוד לכיתה י"ב שם מוגדרת הקמת מדינת ישראל כגזילת פלשתין.
"ברוח זו אנחנו פוגשים בכל שנה לקראת יום העצמאות הישראלית, יום הנכבה אצלם, מאמרים בעיתונות הרשמית של הרש"פ. הנה מה שנכתב לפני יום העצמאות האחרון: 'לפני 66 נולדה מפלצת, שגדלה וצמחה על חורבותיו של עם שלם, אשר גורש מאדמתו וממולדתו, ושמה הפך לישראל... הכנופיות הציוניות פלשו לאדמת פלשתין וגירשו את תושביה לעיניו ולאוזניו של העולם, אשר לא נקף אצבע, וליתר דיוק המעצמות דאז, שנתנו לכנופיות הציוניות חיפוי, הקלו עליהן את המשימה הנתעבת, ונתנו להן את כל אמצעי הסיוע. זהו פשע שלא היה כמותו בהיסטוריה... כיבוש פלשתין היה הפשע הגדול ביותר שידעה האנושות. מאז אותו הזמן, העם הפלשתיני מתמודד עם הכנופיות הללו בכל האמצעים והדרכים כדי להחזיר לעצמו את הזכות שנגזלה, בעודו מצפה ליום המיוחל'".

הבעיה היא הפנטזיה והשקר שלפיו הם רוצים רק את יו"ש

"הבעיה היסודית היא שיש אצל חלק מהציבור בארץ ובעולם פנטזיה לפיה הרשות הפלשתינית מכירה בישראל והבעיה שלה היא אך ורק עם השליטה הישראלי ביהודה ושומרון. זה פשוט לא נכון והדברים באים לידי ביטוי לא רק כשהם מתארים את העבר אלא גם בציפייה שלהם לעתיד. הם רואים את היעד כפלשתין המשתרעת ממטולה ועד אילת", אומר מרכוס.
לאמירותיו אלה הוא מוסיף מספר דוגמאות עדכניות: קחו לדוגמה את מה שמתרחש בתוכנית הילדים החשובה ביותר בטלוויזיה הפלשתינית - 'בית הבתים'. בשיחותיה עם הילדים חוזרת המנחה שוב ושוב על הגדרתן של ערים כמו חיפה, עכו ויפו כפלשתין הכבושה משנת 48', ערים שיש לצפות ולייחל לשחרורן.
והרי לכם דוגמה לשיח אופייני בתוכנית:
  • ילד אורח: "מעולם לא נכנסתי לישראל או לעזה."
    מנחת הטלוויזיה הפלשתינית: "איזה ישראל? זאת אדמתנו."
    ילד: "ישראל היא אדמתנו - אדמות 48'."
    מנחה: "זאת אדמתנו, פלשתין הכבושה."
    ילד: "אדמות 48'."
    מנחה: "זאת אדמתנו, פלשתין הכבושה. אלה הן חיפה, יפו ועכו. אלה אדמותינו הכבושות, אדמות 48' שישראל כבשה ב-48'. ישראל כבשה אותן ב-48'. אלה אדמות פלשתיניות שיישארו פלשתיניות. אינשאללה, ביום מן הימים הן תשובנה אלינו, ולא יהיו תחת שלטון הכיבוש."
    (הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 04.10.2014)
"הציטוטים האלו הם התמצית של האידיאולוגיה הפלשתינית - אין ליהודים ולישראל זכות קיום ובעתיד הם לא יהיו בשום מקום. כל מה שקורה בעולם הפלשתיני נועד לקידום התפיסה הזו", אומר מרכוס ועובר לבעיה המהותית יותר - האידיאולוגיה הדתית ולפיה כל שטחה של מדינת ישראל הוא אדמת וואקף שאין אפשרות לוותר עליה. "אמר את זה לאחרונה מחמוד איאבש, היועץ האישי של אבו מאזן לענייני דתות, מי שהיה גם שר הדתות בעבר והדמות השנייה בחשיבותה ברש"פ. הדברים הללו שלו זהים כמעט לחלוטין לאמנת החמאס".

המאבק הדתי חריף יותר מהמאבק הלאומי
[צילום: מתוך התשדיר]

"לפני הרבה שנים, בשנות ההקמה של תנועת הפתח' היא הייתה תנועה חילונית. לא הוזכר אז באמנה הפלשתינית אפילו הביטוי 'אינשאללה'. היום הפתח' והרש"פ אימצו כמעט לחלוטין את האידיאולוגיה של חמאס שרואה את החובה האיסלאמית לשחרר את כל פלשתין"

"יש כאן שתי מלחמות - מלחמה לאומית ומלחמה בשם האיסלאם שהיא אפילו משמעותית יותר, כי בעוד במלחמה בשם הלאומיות יש סיכוי שאולי יבוא בעתיד מנהיג ויאמר שדעתם הלאומית השתנתה, האידיאולוגיה הדתית שמאמינה שכל שטח ישראל שייך למוסלמים לא ניתנת לשינוי ולפשרה. התפיסה הזו לא מקבלת מסוגלות לקיום ישראל והכל בשם האיסלאם", הוא אומר ומעיר כי פלשתינים חילוניים שאולי היו יכולים להוות בעתיד הרחוק בני שיח לפשרה מורחקים מכל עמדת השפעה רשמית ברש"פ.
הכוח החילוני ברש"פ הולך ונעלם, מסביר מרכוס. "לפני הרבה שנים, בשנות ההקמה של תנועת הפתח' היא הייתה תנועה חילונית. לא הוזכר אז באמנה הפלשתינית אפילו הביטוי 'אינשאללה'. היום הפתח' והרש"פ אימצו כמעט לחלוטין את האידיאולוגיה של חמאס שרואה את החובה האיסלאמית לשחרר את כל פלשתין".
איתמר מרכוס לא מתרשם מאמירות בנוסח 'שלום עושים עם אויבים' ו'ראה את תקדים מצרים וירדן'. אם לומר את האמת הוא גם לא נשמע מאמין גדול בהסכמי השלום הללו אותם הוא מגדיר כהסכמי אינטרסים ואפילו 'הסכמי שוחד'. ההסכם עם ירדן, הוא מסביר, משתלם לממלכה הירדנית לנוכח התמורה שקיבלה ירדן תמורתו - מים והרבה. "בספרי לימוד ירדניים הצדיקו את ההסכם עם ישראל לא כעיקרון אלא כמהלך שבעקבותיו קיבלו מים", הוא שב אל המדד הבסיסי ביותר - מה נכתב בספרי הלימוד ואילו עקרונות מונחלים לדור הבא.
גם ההסכם עם מצרים לא מרשים את מרכוס. לדבריו כעת השקט וההסכם תואם את האינטרס של ההנהגה שם אך אין כל ערובה שכך יהיה גם בעתיד בעיקר כשהעם המצרי לא מפתח כל רגשי שלום כלפי ישראל. "הם לא מחנכים לשלום והשנאה ליהודים עדיין קיימת אצלם על-רקע דתי". הוא אומר. ומה לגבי השקט שיש בגבול הדרום? שקט כזה, הוא מזכיר, יש גם בצפון מול סוריה. הכול תלוי באינטרסים. לא בניירות חתומים על מדשאות ולצלילי חצוצרות.
עם זאת כאשר הוא חוזר אל הזירה הפלשתינית המציאות נשמעת בפיו של מרכוס חריפה וחמורה אף יותר. "מול הפלשתינים הרבה יותר מסוכן כי הירדנים והמצרים לא חשים עלבון שאנחנו יושבים על השטח שלהם. הם לא מחנכים ילדים שצריך לשחרר את מצרים או ירדן הכבושות. הרש"פ מחנכת את הדור הבא שהערים שלנו הן ערים פלשתיניות כבושות".
והטמעת המסרים הללו לא מתחילה ומסתיימת במערכת החינוך הפלשתינית. באתר האינטרנט של שירותי הביטחון של הרש"פ, מספר מרכוס, יש מדור שנקרא 'תמונות מפלשתין' ובו תצלומי ערים כדוגמת יפו וערים ישראליות אחרות שמתחתן הכיתוב 'פלשתין' או 'פלשתין הכבושה' "וכל זה קורה תחת הנהגתו של עבאס", הוא מזכיר ומציין: "אתר הפייסבוק של פתח' כל הזמן מציג את כל ישראל כפלשתין. מדובר בעיקרון יסודי ועמוק באידיאולוגיה שלהם".

מקורו של ההלל למחבלים הוא קידוש השאיפה לג'נוסייד נגד העם היהודי

אנשי 'מבט לתקשורת הפלשתינית' עוקבים גם אחר תופעת השבח הפלשתיני הרשמי למחבלים. "הרש"פ עוסקת בדמוניזציה קבועה של יהודים וישראלים, מפיצה המון עלילות שווא שמצדיקות את הטרור, מציגה בטלוויזיה הרשמית שלה תוכניות ילדים שבהן שירים המתארים את היהודים כצאצאי קופים וחזירים, כשטן עם זנב וכו'. זו לא רק שלילת זכות קיומה של ישראל אלא קריאה המחייבת פגיעה בהם מתוקף היותם אויבי אללא", אומר מרכוס.
דברי השבח וההלל למחבלים, קריאת הכיכרות, מחנות הקיץ ותחרויות הספורט על שמם, כמו גם תשלומי המשכורות למחבלים כלואים ותעודות הוקרה לבני משפחותיהם של מחבלים רוצחים אינם באים על חלל ריק. מרכוס מזכיר את דבריו של המופתי הפלשתיני שנשא דברים באחרונה בירושלים וציטט את החדית' (אסופת הלכות) הקורא להביא לג'נוסייד של היהודים. "פרסמנו את העובדה הזו והדבר הוביל לביקורת גדולה ואפילו לחקירה משטרתית. לא ברור לי למה הוא לא הועמד לדין. כנראה הסיבות הפוליטיות מנעו זאת", אומר מרכוס ומציין כי בדיקה שנערכה גילה כי 65 אחוזים מהציבור הפלשתיני מאמינים בחדית' הזה. "שני שלישים מאמינים שהשמדת העם היהודי היא חלק מהאיסלאם. עבורם הפתרון הסופי של היהודים מקרב את הגאולה המוסלמית... החברה הפלשתינית דתית מאוד. סקרים מגלים ש-98-90 אחוזים רואים בדת חלק משמעותי מאוד עבורם. כשהמנהיגים הדתיים אומרים שאין למדינת ישראל זכות קיום לדבר יש השפעה", הוא אומר.
מרכוס ממליץ לתומכי המו"מ המדיני לעיין גם במסקנות העולות מסקר אמריקני שבוצע על-ידי מכון מחקר מכובד שאנשיו אנשי שמאל מרכז. הסקר המדובר ביקש לבחון את עמדות הרחוב הפלשתיני באשר ליום שאחרי השלמת המו"מ עם ישראל - האם אז ישכון סוף-סוף שלום בראייה הפלשתינית או שמא יש להמשיך במאבק עם ישראל. התוצאות מלמדות על 65 עד 70 אחוזים התומכים בהמשך המאבק גם לאחר הקמתה של מדינה פלשתינית. "הם נשאלו בסקר מה יהיה היעד של ההנהגה הפלשתינית והתשובה שהתקבלה באחוזים גבוהים ביותר שהיעד הוא לשחרר עוד".
מרכוס רואה בנתוני הסקר הזה ובנתונים דומים נוספים עדות לתפיסה הפלשתינית המוטמעת ולפיה גם מדינה פלשתינית אינה סוף התביעות. "התוצאה תהיה או שהם יבחרו מנהיג פתח' אחר שיקדם את המלחמה או בחמאס. מי שחשוב שמדינה פלשתינית תמנע את המשך הלוחמה או משלה את עצמו או לא מכיר את הנתונים. אנחנו חייבים לזכור את אחד מלקחי מלחמת העולם השנייה - כשאויב אומר שהוא רוצה להשמיד אותך את חייב להאמין לו".
אחת לשלושה חודשים מציגים מרכוס ואנשיו את הנתונים הנאספים על-אודות המתרחש בתקשורת הפלשתינית בפני ראש הממשלה ובכירי יחידות המודיעין ולמרות שהמידע פרוס במלואו בפני מקבלי ההחלטות, אנשי שמאל כאנשי ימין, עדיין רואים שם בקיומו של המו"מ המדיני יעד בפני עצמו. מרכוס סבור שהסיבה היא הרצון לרצות את התביעה האמריקנית המבקשת לראות התקדמות מדינית באפיק הפלשתיני ולו כתמורה לעמידה לימין ישראל בזירה האירנית. עם זאת הוא מתקשה להבין את עמדותיהם של שוחרי המדינה הפלשתינית מקרב ההנהגה הישראלית. "אסור למדוד את העמדה הפלשתינית במה שהם אומרים בשיחות עם מנהיגים יהודים שמגיעים אליהם לרמאללה. אני מתפלא עד כמה אנשים ששואפים להנהגה מתגלים כתמימים ובכך מסוכנים לישראל כאשר הם מוכנים לקבל את מה שנאמר להם".

פורסם במקור: גיליון 5 של כתב העת 'ריבונות' היוצא לאור ע"י תנועת 'נשים בירוק'
תאריך:  19/03/2015   |   עודכן:  19/03/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לנו הם מוכרים שלום, אבל מה הם אומרים בינם לבין עצמם?
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
מה חדש?
אדם הגון  |  20/03/15 07:14
2
תרגום לאנגלית
עודד ב  |  20/03/15 14:20
3
מי הם הפלסטינים.
יונה לוי גרוסמן  |  24/03/15 22:48
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ישראלי-פלשתיני
עידן יוסף
אומר כי נאום בר-אילן שבו הכיר בשתי מדינות אינו בטל, רק הנסיבות השתנו משום שאבו מאזן מסרב להכיר במדינה יהודית    ארה"ב אינה מתרשמת מההצהרה המעודכנת
עופר וולפסון
לפי הניו-יורק טיימס, על-רקע עמדותיו הניציות המחודשות של נתניהו, הסבלנות של הממשל האמריקני מקידום מו"מ ישיר הולכת וגוועת
עמי דור-און
אחרי הבחירות: האם ירצו ערביי ישראל להמשיך לייצג את העמדה הפלשתינית או יראו את עצמם כערבים-ישראלים?
כתב העת ריבונות
ח"כ אל"ם במיל' מוטי יוגב מכיר את יהודה ושומרון ככף ידו וכך גם את סכנותיה הביטחוניות של המדינה הפלשתינית שתהיה רק צעד ראשון בתורת השלבים של אש"ף
אורי שרגיל
"היש עם בעמים, שבניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח, וכל אונס ממלא את ליבם רגש הערצה והתמכרות?..."
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il