טוטו ביבי מכלל גורמי הניצחון של הליכוד וגוש הימין, כנגד כל הסיכויים - ההסתה התקשורתית, מני נפתלי ופרסום דוח הדיור - נדמה שנעלם מרכיב דומיננטי, והוא שיעור ההצבעה הגבוה. לא סוד הוא שאחוז המצביעים חסר התקדים, שעמד הפעם על כ-80%, בא בעיקר ממחנה השמאל ומהציבור הערבי, דבר שאמור היה לכרסם בכוחות הימין, אשר נמנים עם המצביעים הטבעיים. ובכל זאת, היידה ביבי, אשר בניגוד לתדמיתו הזגזגנית, התגלה גם הפעם, כמו בשעות מבחן אחרות וכפי שרק הוא יודע, במלוא נחישותו ודבקותו במטרה, ובקמפיין עצמי מבריק (חף מראובן אדלר) סחף את הליכוד בגדול. ההימור על הליכה לבחירות הוכיח את עצמו כצעד פוליטי נכון. חופש השיסוי האם הכלל שמילים הורגות חל רק על הימין? לפחות כך נראה לפי איחולי המוות בציאניד לביבי וחבורתו של הסופרת השמאלנית הנודעת אלונה קמחי. ואל תגידו שמדובר בהומור, כי במקרים כאלה גם ההומור זה דבר רציני מאוד. אז מדוע לשמאל מותר, ובפרט לסופרת זוכת פרס ישראל, לשחרר חרצובות לשונם הארסיות? דומה כי דבריה של קמחי כבר עברו מזמן את גבולות חופש הביטוי והם בגדר מובהק של חופש השיסוי, הראוי לכל ענישה ואין לעבור עליו לסדר היום. מעבר לכך אין ספק כי יותר משהסופריםקמחי וגרבוז בדבריהם הבוטים והשפלים פוגעים בציבור הימין, הם פוגעים במעמדם כאמנים מהשורה הראשונה ומשקפים את נבזותם. מה עם הבית? משום מה גורמים בבית היהודי מנסים להסיט את הכישלון האלקטורלי במפלגה לעבר זליגת מנדטים לליכוד. ולא היא. גם אם אי-אפשר להתעלם מהעריקים, נדמה לי שלא פחות (ואולי יותר) האצבע המאשימה מופנית ליו"ר נפתלי בנט. במקום לחזק את המפלגה מבית, ולשריין מקום לפעילוֹת ותיקות ומוצלחות, דוגמת אורית סטרוק ויהודית שילת, ובכך להשיג שתי צפורים ביד: גם נשים וגם שצמחו מתוך המפלגה - הוא בחר לשריין כוכבים חילונים מבחוץ, חסרי כל ניסיון פוליטי. וינון מגל כמשל (השחקן אלי אוחנה רק הקצין את התהליך). התוצאה שהוא יצא קרח מכאן ומכאן, והפסיד מנדטים. אז לפני שחברים תורמים בעל כורחם איברים לליכוד, כלשונה של שקד, כדאי לדאוג לבית שלך. בנט שומע? נהג השנה מתברר שלא רק בפיגוע בתל אביב הרצל ביטון התגלה כנהג גיבור, שנשכב על הגדר למען ציבור הנוסעים, ובקור רוח ותושייה הציל את חייהם. הוא מצטייר תמיד כנהג אחראי ומסור, וכאישיות מיוחדת במינה, שדומה שכדאי היה לחברת דן להפקיד את ההגה בידיו במשך 25 שנה. מי שהאוטובוס היה ביתו השני (ובעצם לפי עדותו הבית הראשון), הכיר היטב אישית את נוסעיו, ועזר להם ולנהגים. מדובר בנהג מופתי הראוי לשמש מודל לנהגים אחרים. כמה סמלי הדבר, שדקות לפני הפיגוע ביקש ביטון מנוסעת קבועה שלו לתרום את הכרטיס עבור העגלה לבית הכנסת, בנימוק ש"צדקה תציל ממוות". אין ספק שהצדקה, כמו התפילין שהניח כמדי בוקר לפני הנסיעה הקטלנית, עמדו לו לזכוּת להינצל מהפיגוע. ראוי לבחור בו כאיש השנה ולנהג המצטיין של ישראל. ובכלל, כולנו הרצל ביטון. עשן בלי אש? דומה שבפנימיית רננים אין עשן בלי אש (ואין הכוונה רק לעישון סיגריות הממַכר של החניכים הצעירים). אילו היה מדובר בתלונות ממוחזרות, שהן נחלת העבר בלבד, כטענת הנהלת הפנימייה ורשויות הרווחה, לא הייתה נולדת כתבה עיתונאית עדכנית (שישבת), שבה מפורטות גם תלונות מהזמן האחרון. למרבה הצער רננים לא לבד. התעללויות בחניכי פנימיות לחוסים עולות מדי פעם לכותרות. מהן פנימיות שנסגרו בסופו של דבר בעקבות הפרסום בכלי התקשורת. לכן מפליא הדבר שהלקחים לא נלמדים, או אינם מופקים במידה מספקת. והסאגה העצובה הזאת של מסכת ההזנחה והמצוקה במוסדות הללו לא נגמרת. אז מה עוד צריך לקרות כדי שהמצב ישתנה? פסוקו - מספיחי הבחירות נצחון הליכוד: מפריך יונים מפלגת חד: קץ המפלגה?, יו"רים ובוכים? קמפיין אנטי ביבי: מַחְנָ"צ או מַחְנָק? קמפיין הסופרים: דבָר ועֵטו פתרונות דיור: העתיד כבר קַן? זה לא ספורט: קמפיין שלילי - קאמפ - נואו וּשאר זוּטוֹת פרשת המפעל בנגב: ילכו מחַיִל אֶל כִי"ל הזמר אביב גפן מגן על אביו המותקף: אביב הגיע? הגבר המנקה: כי לו יָעֶה צאי וּראי ב'אמונה': בנויה ל(מכללת) תלפיות