X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מוזיקה שורשית, יפה ומרוממת [צילום: אביר סולטן/פלאש 90]
מזרח-תיכונית כובשת
בהרבה תחומים מרגישים רבים מאזרחי ישראל קרובים יותר לתרבות המערב מאשר לתרבות המזרח תיכונית. עם זאת, ב-20 השנים האחרונות יותר ויותר מוזיקאים בישראל שאינם משתייכים לז'אנר הים תיכוני מצליחים לחבר את הקהל בישראל למוזיקה מהאזור. בעוד לפני 20-15 שנה היו לכך דוגמאות מעטות יחסית וייחודיות לתופעה, כיום מדובר במגמה שהולכת ומתגברת, והצליחה לחדור אף ללב המיינסטרים הישראלי

בהרבה תחומים בחיינו עמוסי התלאות בישראל אנו משווים עצמנו לעולם המערבי, אך חשוב לזכור שאנחנו חיים בלב הערביות ובמרכז המזרח תיכוניות, למרות שאנו מתחרים באירוויזיון ומנסים להשתתף באליפויות אירופה למיניהן בספורט. אחת הדרכים הטובות לקבל עובדה זו היא הכרת מגוון התרבויות של המדינות הסובבות אותנו, ודרך מאוד נעימה ומרתקת לעשות זאת היא חשיפה למוזיקה הייחודית לכל מדינה.
בעשרים השנים האחרונות יותר ויותר מוזיקאים, אשר לא משתייכים לז'אנר הים תיכוני או התזמורות האנדלוסיות, עוזרים לנו להרגיש שייכות למזרח תיכוניות על-ידי שילוב כלים אתניים בשיריהם, הלחנת שירים מתובלים בנגיעות עירקיות, פרסיות וכו' וגם יצירת מוזיקה ערבית מודרנית ועתיקה, שהעברית היא התבלין המפתיע בה ולא להפך.
לפני 20-15 שנה היו לכך דוגמאות מעטות יחסית וייחודיות כמו יאיר דלאל, בוסתן אברהם, הברירה הטבעית, אהוד בנאי בשיריו הפרסיים ובשיתוף פעולתו עם האומנים הגליליים גורג' סמעאן וסאלם דארוויש, להקת שבע ומגוון אומני חברת התקליטים Nada ואף שוטי הנבואה בכמה משיריהם. כיום התופעה רווחת הרבה יותר וכמות היצירה בכל אזורי הארץ מזכירה לנו את מיקומנו הגאוגרפי, שבהליכה ברחובות מסוימים בתל אביב ניתן להתבלבל ולשכוח. יותר ויותר צעירים מנגנים בעוד, טאר, וקמנצ'ה לפני גיטרה וקלידים או עוברים בהדרגה לכלים ולכיוונים אתניים, גם בהשפעת הלהקות הוותיקות המוזכרות לעיל. בנוסף, בתי ספר למוזיקה אתנית נפתחים ומהווים אלטרנטיבה נוחה למוזיקאים השואפים להתקדם ולא בממסד האקדמי והקונסרבטוריונים. כמו-כן ישנם פסטיבלים רבים המקדמים אומני מוזיקת עולם כגון פסטיבל העוד, מוזיקה מקודשת בעיר העתיקה, הזורבה והפסטיבל הסופי באשראם במדבר, פסטיבל הסאנביט ועוד מגוון פסטיבלים חד-פעמיים והופעות, ודרכם נחשף הציבור הישראלי למוזיקה זו, שכן כמעט ואינה מושמעת ברדיו.
בכתבה זו ארצה להציג את המגוון הרחב של האומנים היוצרים את המוזיקה השורשית, היפה והמרוממת, שכמו האוכל הערבי, שייכת לאזור וכפועל יוצא גם למדינת ישראל. אולי הכרת הצדדים היפים בתרבות הערבית (צפון אפריקה, חצי האי ערב ועירק), הטורקית והפרסית לעומק, לא רק על-ידי קומץ מתעניינים בתחום השירה הפלשתינית או מוזיקה עות'מאנית עתיקה, תביא לתחושת שייכות אזורית שתוביל לניפוץ החומות המחשבתיות של רבים מאזרחי ישראל אל מול תרבות שכניהם במזרח התיכון.

להקת Anna RF

להקת Anna RF מן הישוב שחרות, המשלבת לחנים מקוריים בהשראת מגוון סגנונות המזרח התיכון עם מקצבים אלקטרוניים מקפיצים, היא דוגמה מצוינת ליצירה שיכולה לקסום למגוון רחב של אנשים בישראל ובעולם באמצעות סיבובי ההופעות בחו"ל, זאת תוך שימוש בלחנים וכלים אתניים שלא שומעים ברדיו כל יום. נגן הקמנצ'ה (ועוד כלים אתניים רבים) רועי סמילה מהרכב זה מנגן גם בהרכב מדברי נוסף, אנסאמבל פארן מהערבה, היוצר מוזיקה מקורית בסגנון טורקי ואזרי בעיקר.

להקת Yemen Blues

להקת Yemen Blues ומגוון שיתופי הפעולה של זמר הלהקה רביד כחלני, היא דוגמה ללקיחת מוזיקה של עדה מסוימת מתוך קיבוץ הגלויות היהודי והוצאתה מסלוני המשפחות התימניות לקהל הרחב בישראל ובעולם. בנוסף, באמצעות כישרונו האדיר בשירה במגוון רב של ניבים מחצי האי-ערב וצפון אפריקה, מצליח כחלני לחשוף את מאזיניו לצלילים מהווי המדבר והערביות, הקרובים לישראל הרבה יותר מרחובות לונדון, מגדלי ניו-יורק ואולפני הוליווד. רביד כחלני שיתף פעולה גם עם הרכב Sahara Desert Groove בהנהגת איש הקצב והבאס חיים לרוז ונגן הגיטרה והעוד אלון אמאנו-קמפינו המשלב לחנים וסלסולים מכל רחבי הסהרה, עם מקצבים אלקטרוניים מרקידים.

להקת דיוואן Saz

דוגמה נוספת היא דיוואן Saz הגלילית המשלבת לחנים מאזור טורקיה ואירן ביחד עם תפילות יהודיות וטקסטים בהשראת המקורות, ומזכירה בהופעותיה הרכב טורקי אופייני. בכך מחברת הלהקה את מאזיניה לפניני התרבות הטורקית והפרסית, תחום שהוזנח בישראל עקב היחסים המדיניים עם מדינות אלו.

הנגן מארק אליהו

אומן בולט המשתף פעולה עם רוב ההרכבים בתחום הוא מארק אליהו נגן הקמנצ'ה והסאז, שבאמצעות מגע הקסם שלו מצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים ועדר מוזיקאים מושפעים. אליהו שבא מבית בוכרי, החליט בגיל צעיר להקדיש חייו למוזיקה ולשם איחוד גופו ונפשו עם הקמנצ'ה אף עבר לתקופה ארוכה לאזרבייג'ן כדי ללמוד מהמקור. כך הצליח להביא לקהל רחב בישראל את ליבה ורזיה של המוזיקה הסוחפת הזו אשר לא הייתה מושמעת בעבר מחוץ לקהילה הבוכרית. כך עושה גם משפחת אלייב בסגנונה המקפיץ. במידה מסוימת, אך יותר כתבלין ולא כמרכיב המרכזי, עשה זאת עידן רייכל עם שילוב המוזיקה האתיופית באלבומיו הראשונים, דודו טסה עם אלבום שלם שהקדיש למוזיקה העירקית ולהקת טורקיז עם מחווה לגדולת זמרות לבנון פיירוז.

מוזיקה לקירוב לבבות
מתופפים ושמחים בת"א [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]

הרכבים נוספים אותם אפשר למנות: הראל שחל והעות'מאנים, טרה רוסה הירושלמית, עמוס הופמן המשלב בין ג'אז ומוזיקה ערבית וטורקית, להקת עלילה ונגן העוד שלה גלעד חזן, ההרכב הצעיר אנסמבל עטרוש, גיל רון שמע מלהקת שבע ואלבומו הייחודי Soof, ינון מועלם החי ופועל מאיסטנבול משנת 2002, נדב יצחק מהישוב צוקים בערבה, ההרכב המופלא של הזמרת יוצאת "כוכב נולד" מרים טוקאן, אמיר שהסאר המאסטר בחליל נאי עם הרכביו המגוונים, וזמרות נפלאות כמו הדס פל ירדן (שירת יהודי טורקיה), נטע אלקיים (שירת יהודי מרוקו) ומורין נהדר (שירת יהודי פרס). מספר אומנים מן התחום אף הקימו הרכב חד-פעמי למוזיקה חאליג'ית (מוזיקה מאזור מדינות המפרץ הפרסי) בהנהגת זמר בולט מהסצנה האתנית דביר הכהן עראקי.
שפע הרכבים אלו בשנים האחרונות חושף צעירים רבים לעולם התרבות המזרח תיכונית, ודרכה גם לקירוב לבבות במידה כזו או אחרת עם הציבור הערבי בישראל ועם שכנינו, זאת דרך היכרות עם כלי הנגינה הייחודיים, הטקסטים בשפות השונות (או בעברית בסגנונות ייחודיים) והיחשפות לצלילים האוריינטליים המהפנטים. מאפיינים אלו ודאי קרובים יותר למוזיקה שניגנו אבותינו בישראל לפני 2000 ו-3000 שנה, מאשר ניקי מינאג', ליידי גאגא וביונסה השולטות בפלייליסטים של תחנות הרדיו בישראל.

פורסם במקור: מגזין המזרח הקרוב
הכותב הוא מוסיקאי ובעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית.
תאריך:  15/04/2015   |   עודכן:  15/04/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מזרח-תיכונית כובשת
תגובות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  כתוב תגובה 
1
יש כמה דברים מגעילים
דירוג  |  15/04/15 15:11
 
- באחותי הצולעת אני במקומך רץ
פרעאנקי  |  15/04/15 16:18
 
- אתה טינופת מזרחית!
מאיר ש  |  16/04/15 00:35
2
דבר אחד ברור
דרור5  |  15/04/15 15:21
3
המוזיקה המזרחית החלה לפני 40
שנה   |  15/04/15 15:25
4
מוסיקה מזרחית זה זבל! ל"ת
רמי1  |  15/04/15 20:09
 
- לא רק שהיא זבל, אלא שנראה
רשימה מיותרת   |  15/04/15 21:11
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלי אלון
אחד האסונות הגדולים בתולדות הישוב בארץ שהסעיר את הישוב היהודי בשנות ה-40 ודומה כי נשכח משהו ולא ידוע לרוב רובו של הציבור - היה "אסון המטיילים בעין גדי" שאירע אור ליום 9 באפריל 1942 בפתח נחל ערוגות באזור עין גדי
יוסי בלום הלוי
הטרגדיה של יהדות צ'כוסלובקיה תחת הכיבוש הנאצי, וחלוקתה של המדינה החדשה, לפרוטקטורט הצ'כי של מורביה ובוהמיה תחת השלטון הגרמני, וסלובקיה כמדינת בובות נאצית לכל דבר
ציפי לוין
עדותה של לושיה גולדפינגר-שן מתארת את אשר חוותה, ראתה ושמעה במרכז העצבים של רצח יהודי רַבְּקה וסביבתה    בשל הבנתה את השפה, היה באפשרותה לדעת ולהבין מה קורה בבתיהם ובחדרי חדריהם של אנשי גסטפו רַבְּקה
גיל נוילנדר
השתלטות על חשבונות מדיה חברתית ותיבת הדואר האלקטרוני, מחשב איטי ופרסומות טורדניות – אלה הם רק חלק מהסימנים שעלולים להצביע שמישהו השתלט לכם על המחשב ללא ידיעתכם איך נמנעים ומה עושים אם נדבקתם?
רבקה שפק ליסק
על-פי מפקדי האוכלוסייה העות'מאנים מהמאה ה-16 הייתה הארץ דלת אוכלוסין, מוזנחת ושוממה ומספר תושביה לא עלה על כ-120,000. לאחר חיסול ממלכת החשמונאים ב-6 לסה"נ הארץ הייתה בשליטת כובשים זרים, רומים, ביזאנטים, ערבים, צלבנים, ממלוכים, עות'מאנים ובריטים במשך כ-2,000 שנים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il