מפד"לניק, הצבעת ליכוד? אכלת אותה (1)

לצורך דחיקת רגליו של הבית היהודי מהישגיו, העביר נתניהו את הנהלת בתי הדין הרבניים ממשרד המשפטים, ששם מקומה הטבעי, לאחוזת משרד הדתות. עוד מהלך נכלולי, שפל, אנטי-ציוני ואנטי-לאומי, מבית מדרשו של הליכוד. הצבעתם ליכוד? אז אל תבואו בטענות. אכלתם אותה. עד שמתעורר החשד, שיותר משרצה לרצות את החרדים, מבקש נתניהו לרמוס ולדרוס ברגל גאווה ובהתנהגות שחץ, את רבבות מציליו האידיוטים השימושיים מן הציונות הדתית. ע"ע גלעד ארדן, גדעון סער ואחרים, מטובי מקורביו, ששכבו תמיד על הגדר למענו אבל הושלכו לכלבים, בשיטת השתמש וזרוק. הכרת הטוב – בהפוכה. ככה רואים כולם מי כאן בעל הבית (והשאלה בזכות מי ומה נעשה לבעל הבית – אינה רלוונטית, מבחינתו. אולי ייזכר בה בקמפיין הבחירות השקרי הבא). המהלך הבא היה בהפרה חד-צדדית ברורה של ההסכם הכתוב והחתום בין הבית היהודי ונתניהו, בדבר מינויו של רס"ן (מיל') ח"כ הרב בן-דהן, לתפקיד האחראי בלעדית במשרד הביטחון על המינהל האזרחי ותיאום פעולות הממשלה בשטחים, במסגרת תפקיד סגן שר הביטחון. לאחר שנכתב ונחתם חגיגית ההסכם הקואליציוני על אודות תפקידיו של סגן השר במשרד הביטחון, הגיע השבוע בן-דהן לפגישה ראשונה עם השר יעלון, ושמע מפיו כי אין בדעתו להעניק סמכויות כלשהן בתחומים אלה לסגנו. רק רגע, שר הביטחון יעלון אינו חלק מהליכוד? ההסכמים שחתם עליהם ראש ממשלתו אינם מחייבים אותו? 'מדינת משרד הביטחון' אינה כפופה לנתניהו? רק הליכוד יכול להכיל סוג כזה של פוטש מצידו של שר הביטחון, שבכל מקום אחר כבר היה עף בשל התנהגות כוחנית כזו. בן-דהן יכול היה לומר לתקשורת, כי הוא "נכנס בדחילו ורחימו לתפקיד האחראי והחשוב הזה של האחראי להמינהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים", אבל מי שקובע בליכוד הוא יעלון. מצד שני, אולי בכלל פעל יעלון על-פי תכתיב סמוי של ראש הממשלה? בעצם, מה זה משנה? הצבעתם ליכוד, אז אכלתם אותה. וכך זה עובד גם במשרד החינוך שבו הושיבו לשר החינוך נפתלי בנט סגן שר מטעם החרדים (שלא הסכימו למינוי סגן שר של הבית היהודי במשרד הדתות), וכך זה פועל גם במשרד החקלאות, בו מתאמצת לשכת היועץ המשפטי לחסל את פעילותה המבורכת של החטיבה להתיישבות, דווקא ברגע שכף רגלו של שר מהבית היהודי דרכה על סיפו.

למי שכל זה לא הספיק לו כדי להבין עד כמה מתאמצים בליכוד להעמיד את הציונות הדתית במקומה, באו פרשות ההרס הסיטוני של בתי יהודים ביו"ש בימים האחרונים. בתקופת הבחירות נרגעו אומנם הבולדוזרים, כדי לסמא עיניהם של אידיוטים שימושיים בציונות הדתית, שבמו פיהם צייצו בימי הבחירות: "כבר הפסיקו להרוס בתים ביו"ש"; אך משהוקמה הקואליציה, שוב מסתערים קבלני הביצוע של הפלשתינים, במלוא המרצ ובתאוות הרס, על בתי יהודים ביו"ש. לפני שבוע הרס המינהל האזרחי שני בתי מגורים מאוכלסים בתקוע, ועוד בטרם שקע האבק נמחק ביתו של הרב מיכי יוספי בחוות יישוב הדעת בעמק שילה, והתוכנית המיידית היא להרוס מבני מגורים בהר ברכה. כל זה בתוך פרק זמן כה קצר. "מה פשר הרדיפה הזו, אם לא תג מחיר פוליטי של משרד הביטחון, נגד הבית היהודי?", תוהה בפיכחון רב הח"כ החדש בצלאל סמוטריץ'. יכול להיות שהוא צודק. אבל בואו נודה, שהרדיפה הזו נעשית גם מכוח תפיסתו של חלק מן הציבור הדתי לאומי, שהופך עצמו לאסקופה הנדרסת תחת רגלי הממלכה. נמיכות-קומה ושפלות-רוח, רגשי נחיתות וחוסר אמון בעצמו ובשלוחיו הפוליטיים, הם שהובילו אותו להפגין נאיביות מצמיתה ולהעניק כשליש מכוחו הפוליטי לליכוד. זה מה שבישלתם, חברים יקרים, וזה מה שאתם אוכלים.