X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
מימין: ד"ר גילי בן-ניסן, לימור מזרחי, עירית פיינר וד"ר מיכל שרון [צילום: רואיה מידן וצלמי מכון ויצמן למדע]
מדוע קיימים שני מנגנונים לפירוק החלבונים בגוף? ממצאי מדעני מכון ויצמן למדע עשויים לעזור בפיתוח תרופות נגד סרטן שיגרמו פחות תופעות לוואי, ולהצביע על כיוונים חדשים לחקר מחלת הפרקינסון
▪  ▪  ▪
תהליך הפירוק [צילום: AP/Petros Giannakouris]

בתאי גופנו מסתובבים "זוגות מספריים" קטנטנים: אלה מכונות מולקולריות זעירות, הנעות במרבית חלקי התא ומפרקות חלבונים לא-רצויים. מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון בקרה השולט ב"מספריים" המולקולריים האלה. ממצאיהם, שפורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Communications, עשויים לעזור בפיתוח תרופות נגד סרטן שיגרמו פחות תופעות לוואי, ולהצביע על כיוונים חדשים לחקר מחלת הפרקינסון.
סילוק חלבונים לא-רצויים - כאלה שנשחקו, נפגמו, או פשוט אינם נחוצים יותר - הוא תהליך חיוני לתפקוד האורגניזם, חשוב עד כדי כך שהתפתחו שני מנגנונים שונים האחראים על ביצועו. את המנגנון המוכר והנחקר יותר מפעיל צֶבֶר מולקולרי גדול הקרוי "פרוטיאזום", אשר ממחזר חלבונים שסומנו לפירוק. המנגנון השני, שהתגלה בשלב מאוחר יותר, הוא המספריים המולקולריים: זו מולקולת פרוטיאזום מופחתת, הכוללת אך ורק את החלק הדרוש לחיתוך חלבונים. "מספריים" אלה אינם מחכים עד שהחלבונים הלא-רצויים יסומנו, אלא מפרקים מיד חלבונים חסרי מבנה מקופל תלת-ממדי.
חרף התועלת הטמונה בהם, זוגות מספריים כאלה, המסתובבים באופן חופשי וחותכים לחתיכות את כל החלבונים הלא-מקופלים, עלולים גם ליצור בעיות. חוסר הקיפול של חלבון עשוי להצביע על נזק, ולכן יש היגיון בסילוק החלבונים הפגומים מבלי לבזבז זמן על סימונם. ואכן, אותו פרוטיאזום חותך, פועל בעיקר במצבי חרום הקרויים "עקה חימצונית" (oxidative stress), בהם נגרם נזק רב לחלבונים בתא. אך באחרונה התגלה, כי כמעט מחצית מכלל החלבונים התקינים בתא כוללים גם הם מקטעים לא-מקופלים; למשל, החלבון p53 - אחד המגינים הראשיים של התא מפני סרטן. בנוסף, בתא ישנם חלבונים חסרי מבנה רבים המבצעים תפקידי מפתח נוספים, כגון בקרה על חלוקת התא או בקרה על ביטוי גנים. לפיכך, כדי שהפירוק יתבצע רק במידת הצורך, נחוצים מנגנוני בקרה האחראים על הפרוטיאזום החותך.
אחד ממנגנוני הבקרה האלה זוהה כעת על-ידי ד"ר מיכל שרון וחברי קבוצתה במחלקה לכימיה ביולוגית של המכון: ד"ר אורן מוסקוביץ, ד"ר גילי בן-ניסן, עירית פיינר, דן פולק ולימור מזרחי. המדענים מצאו, כי חלבון הקרוי DJ-1 מעכב את פעילותו של הפרוטיאזום החותך, ובכך מאט את הפירוק של החלבונים חסרי המבנה. המחקר הראה, לדוגמה, כי DJ-1 מונע מ"המספריים" המולקולריים הללו לחתוך לחתיכות את חלבון ה-p53. בנוסף הראו המדענים, כי DJ-1 נצמד ישירות לפרוטיאזום החותך - ובכך הוא מעכב את פעילותו.
פיענוח של מנגנוני פירוק החלבונים לעומק עשוי, בעתיד, לעזור לשלוט בתהליך זה בצורה מדויקת יותר. כך למשל, מספר תרופות חדשניות נגד סרטן מונעות מהפרוטיאזום לפרק חלבונים נוגדי סרטן, אך הן מונעות גם את פירוקם של חלבונים רבים אחרים, וגורמות בכך תופעות לוואי. הבנה מעמיקה יותר של תהליך הפירוק, הנובעת מהמחקר החדש, עשויה בעתיד לעזור בפיתוח תרופות שימנעו את הפירוק בצורה מדויקת יותר.
יתר על כן, המחקר עשוי לשפוך אור חדש על מחלת הפרקינסון. באחרונה בוצעו מחקרים שהראו, כי מוטציות בגן המקודד ל-DJ-1 מחוללות גרסה תורשתית של מחלה זו, אשר פורצת בגיל צעיר. המחקר שבוצע במכון מצביע על אופן מעורבותו האפשרי של חלבון ה-DJ-1 במחלת הפרקינסון, וממצאים אלה עשויים להצביע על כיוונים חדשים לחקר מנגנוני המחלה.

פורסם במקור: מגזין 'המכון' - מדע ותרבות בשפה ידידותית
השתתפו ביצירת הכתבה חברי צוות המחלקה לתקשורת, מכון ויצמן למדע.
תאריך:  17/06/2015   |   עודכן:  17/06/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ליאור ונטורה
איך הגללים של הפרא האסייתי מהנגב יכולים ללמד אותנו לסייע לבעלי חיים שנמצאים בסכנת הכחדה?
אריאל י. לוין, איתמר לוין
מה יקרה כאשר ארגוני טרור ישימו את ידיהם על מל"טים אזרחיים    מדוע כמעט שלא נעשה שימוש בתצוגות מודרניות    מה מתכננת חברת DLR לטסים לאוסטרליה בעוד שלושה עשורים    כיצד הסרט הנע של צ'רלי צ'פלין הופך לבלתי רלוונטי
מכון ויצמן למדע
כיצד פועלת המערכת החיסונית של החיידקים?    מדענים ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת תל אביב חשפו את המנגנון שבאמצעותו מבדילה המערכת החיסונית של החיידקים בין הדנ"א של הנגיפים שמדביקים אותם לבין הדנ"א שלהם-עצמם
יבשם עזגד
אביטל גבע ומיכה אולמן מכריזים על סוף המשחק    ביקורת להתערוכה המשותפת שהם מציגים בגלריה קונטמפוררי ביי גולקונדה, באצירת רון פורר
עליס בליטנטל
ספרו של יצחק בשביס זינגר "שושה" הופך בתרגומו של בן בר שביט, עיבודו למחזה של יבגני אריה וילנה לסקינה ובבימויו המזהיר של ניר ארז לפנינה תיאטרלית מופלאה שתלבב כל צופה בסטודיו יורם לוינשטיין
רשימות נוספות
השוויון עדיין חסר באקדמיה  /  מכון ויצמן למדע
מניעה, טיפול ופיצול  /  מכון ויצמן למדע
יחידים ומיוחדים  /  מכון ויצמן למדע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il