1. מכונה "החזון איש" על שם ספריו. 2. נולד ברוסיה בי"א בחשוון תרל"ט. נפטר בבני ברק בט"ו בחשוון תשי"ד, לפני 61 שנה. 3. היה מגדולי הדור הליטאיים, מפוסקי ההלכה הבולטים וממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל. 4. לחזון איש הייתה תרומה מכרעת לעיצוב היהדות בדור שלאחר השואה. תרומתו מתבטאת במישרין בצורת התנהלותו של הציבור החרדי. הוא חיזק את תחושת חשיבותו של לימוד התורה למשך כל חיי האדם כאידיאל. כמי שהיה "גדול הדור" בשעת המפנה שלאחר המלחמה, רוב הישיבות שהוקמו בתקופה זו בארץ ישראל קמו בברכתו ובעצתו. משום כך מייחסים לו הביוגרפים החרדים את התואר "אבי הישיבות בארץ ישראל". 5. הקפיד על שמירת ההלכה בכל פרטיה ודקדוקיה. החזון איש ראה בהתנהגות קפדנית זו ערובה ליראת שמיים. מקרה מוכר של דקדוק ההלכה של החזון איש היה חיפושיו אחר זן אתרוגים ללא חשש הרכבה. בציבור החרדי התקבלה גישתו ברבים, וקיים ביקוש גבוה לאתרוגים מעצים שמוצאם מאתרוגים שהחזון איש בירך עליהם. 6. החזון איש פעל במיוחד להחדרת תודעה רחבה לקיום מצוות התלויות בארץ ובעיקר מצוות השמיטה. 7. ספריו הם: "חזון איש", שהוא סדרת ספרי הערות, חידושים ופסקי הלכה וכן "אמונה וביטחון". מאגרותיו ומכתביו יצאו ספרים נוספים: "קובץ אגרות חזון איש", "קובץ מכתבים", "תשובות וכתבים ממרן החזון איש" ו"גנזים ושו"ת חזון איש". 8. בשם הספר "חזון איש" נרמז שם המחבר בראשי תיבות: אברהם ישעיהו. בשל צניעותו, לא חתם את שמו על ספריו, אלא חתומים עליהם מוציאיהם לאור. על ספרו הראשון חתום מעבר לדף השער אחיו הרב משה קרליץ ועל שאר ספריו - הרב שמואל גריינימן. 9. לחזון איש ולאשתו לא היו ילדים. 10. היישוב הקהילתי "בית חזון" נקרא על שמו. בנוסף, נקרא על שמו שיכון חזון איש בבני ברק, שבו מתגוררים כמה מתלמידיו המובהקים. במרכז השיכון עומד בית הכנסת לדרמן של תלמידי החזון איש, שנקרא במקורו על שמו, "בית הכנסת חזון איש" וכל מנהגי בית הכנסת נקבעו לפי שיטתו.‏ גם בזכרון יעקב נקראת אחת השכונות "שיכון חזון איש". במספר ערים בישראל קרויים על שמו רחובות, רחוב מרכזי בבני ברק, ובשכונת רמת שלמה בירושלים. שמו מונצח גם ב"כולל חזון איש", שהוקם בהכוונתו בחייו, ונקרא על שמו עם פטירתו. הכולל מונה מאות אברכים, ובראשו עומד אחיינו, הרב ניסים קרליץ.