בחודש שעבר חגגו למעלה ממיליארד בני אדם ברחבי העולם את יום השנה ה-45 לכדור הארץ. מבחינה עובדתית המצב כרגע לא מזהיר במיוחד: קרחונים נמסים, מפלס האוקיינוסים עולה וב-30 השנים הקרובות אוכלוסיית כדור הארץ צפויה לצמוח בעוד כ-2 מיליארד בני אדם, אשר יש לספק להם קורת גג ומזון. אם נתבונן על המצב מנקודת מבט אוביקטיבית, הסיטואציה בהחלט ניתנת לשינוי. כבר היום החלטות בתחום הקיימות הפכו שכיחות במגזר העסקי והציבורי ואנו עדים ליותר ארגונים שמשלבים בין העשייה שלהם לאחריות סביבתית. ארגונים נדרשים לעמוד בתקנים מחמירים של הגנת סביבה, זאת לצד דעת הקהל שגם היא מחייבת את המפעלים והחברות השונות להתחשב בנושא כחלק מתהליך קבלת ההחלטות.
בטווח שבין מדיניות ציבורית סביבתית ליזמות ירוקה, פועלים שורה ארוכה של משפטנים, כלכלנים, אנשי מנהל עסקים, אנשי תקשורת ויועצי תקשורת, אשר נדרשים להבנה בתחומי הסביבה, לשם תמיכה וליווי של שלבי התכנון והעשייה במגזר הציבורי והעסקי.
פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות מייסודה של
החברה לישראל בבינתחומי הרצליה, מסביר כי "השיח כיום הוא על 'קו תחתון משולש', כלומר גישה האומרת כי לפירמה יש אחריות לא רק כלפי בעלי המניות, אלא גם כלפי החברה והסביבה. בנוסף, החברה האזרחית יכולה להחליט להחרים את התאגיד עד שלא ישנה את דפוסי התנהגותו ויתנהל באופן ידידותי לסביבה. כתוצאה מכך, ישנו ביקוש בשוק התעסוקה לאנשים עם רקע בקיימות, החל מתחום היזמות ופיתוח מוצרים ועד לתפקידי ניהול בתאגידים ובחברות ממשלתיות, בייעוץ אסטרטגי ובפעילות חברתית", מדגיש פרופ' יאיר.
אייל קנטון, סטודנט לתואר ראשון במסלול הדו-חוגי בקיימות וממשל במרכז הבינתחומי הרצליה, מסביר שהגישה לקיימות אינה נכונה בבסיסה: "לנושא הקיימות אין מספיק מודעות בחברה, ולכן כאשר אנו שומעים על מצבים שעשויים לאיים על קיומנו אנו נוטים להיכנס למצב של הכחשה והתנערות".
תחום הקיימות הינו תחום רחב-ידיים אשר בא לידי ביטוי בפעילות יומיומית מגוונת החל מצריכה נכונה ושקולה, דרך מיחזור ועד לאופן בו מתנהלים התעשיות הפופולריות והתאגידים הגדולים. ו
ד"ר נועם גרסל, מנכ"ל AssifStrategies, חברת ייעוץ בתחום הקיימות, מצביע על יזמות עסקית שהולידה מיזמים אשר השפיעו על איכות חיינו אך גם תרמו רבות בכל הנוגע לאיכות הסביבה. בתחום המוזיקה לדוגמה, מסביר גרסל כי "המעבר לאלקטרוניקה גרם לצמיחה משמעותית בענף המוזיקה משום שהוא לא תלוי יותר בחומרים ששימשו לייצור דיסקים". פרופ' יאיר מציין את התחום של 'גינון משרדי': "ישנן חברות, המאפשרות לעובדים לגדל צמחי תבלין באזורי העבודה. בנוסף ליתרונות בגידולים הטבעיים, הדבר משפר את התחושה בסביבת העבודה, מוריד לחצים ויוצר סביבת עבודה נעימה יותר".
כמה שיותר ירוק
גם נושא האנרגיה אשר נמצא במרכז השיח בתחום הקיימות עתיד ליצור מהפכה אדירה. התוכניות האופרטיביות של כל הערים הגדולות, כמו פריז ולונדון, דנות בשאלה 'איך ניתן להפוך את העיר למקום ירוק יותר שצורך פחות משאבים ומזהם פחות?' כתוצאה, אנו נמצאים בחיפוש מתמיד אחר אנרגיות מתחדשות, "אנרגיית הרוח והשמש מתחרה באנרגיה המופקת מגז ומפחם. האנרגיה מתחילה להיות מבוזרת; היא יכולה להיות על גג ביתנו או בסמוך אליו, במקום להיות מרוכזת במספר תחנות כוח בארץ. חברות חשמל בארה"ב ובאירופה אשר לא מתאימות את עצמן למציאות החדשה בשוק האנרגיה המתחדשת פושטות את הרגל", מסביר ד"ר גרסל.
אמנם ישראל עוד לא הפנימה בצורה מלאה את נושא האנרגיה המתחדשת, אך היא בעלת השפעה רבה בתחום ניטור וניקוי הסביבה. "כיום בטכנולוגיית המים, יש יותר מ-100 סטארט-אפים שונים שמביאים לשיפור איכות המים", מציין פרופ' יאיר. "בנוסף, מדינת ישראל הייתה בין הראשונות בעולם אשר עשו שימוש בדודי שמש על בתים ופיתחו את הטכנולוגיה. הדוגמה הכי טובה לכך היא השקת השדה הסולארי על גג הכנסת במסגרת הפרויקט 'כנסת ירוקה' שהפך אותה לפרלמנט הירוק בעולם הצפוי לחסוך כ-300,000 אלף שקל מדי שנה".
ביוזמת 'הכנסת הירוקה', ניתן לראות כיצד נוכחות במערכות שלטוניות או כלכליות בישראל של אנשים שיודעים מהי קיימות, עוזרת לפיתוח המדינה, הכלכלה ותורמת לחברה ירוקה יותר. כיום תחום הקיימות נלמד בבינתחומי הרצליה בשילוב המקצועות כלכלה וממשל. פרופ' יאיר מסביר כי אומנם הנושא חילחל לשיח ולתודעה, אך עד שלא יצאו תקנות מחייבות יהיה קשה לחולל את השינוי. "גם בסקטור הפיננסי, חברות מחויבות להגיש דוח אחריות תאגידית המשקף את התנהלותן בתחום הגנת הסביבה. אחריות תאגידית כיום היא סטנדרט בינלאומי".
כי אין לנו כוכב אחר
קנטון פועל כסטודנט באופן קבוע להעלאת מודעות לסוגיית הקיימות. במהלך התואר הקים מיזם העוסק בקידום חקלאות עירונית, על-ידי הקמת חממות הידרופוניות מסחריות על שטחים לא מנוצלים בערים, בדגש על גגות. "השימוש בגגות לטובת הקמת חממות מסייע במציאת פתרון לבעיית שחיקת הקרקע ובזבוז המים. יתרה מכך, הגידולים גדלים ללא הדברה, והמוצר נמכר באופן ישיר לצרכן, מה שמאפשר לצרכן לרכוש אותו במחיר נמוך יותר ולחקלאי ליהנות מרווח גדול יותר". "באופן כללי לסטודנטים השפעה עצומה על התחום כולו", מדגיש פרופ' יאיר, שכדיקן מאמין בשינוי האדיר שיכולים הסטודנטים לחולל בתחום המדיני והסביבתי על-ידי הפעלת לחצים, יזמות וחזון.
לצד השפעות סביבתיות, אי-אפשר להתעלם במדינתנו גם מההיבט הביטחוני. ד"ר גרסל טוען כי כיום ניתן לראות קשר ברור בין חוסן לאומי לקיימות. "אם ניקח לדוגמה את מפעל המלט 'נשר', נראה כיצד הקיימות והחוסן הלאומי משתלבים. פעילות המפעל מאפשרת לנו עצמאות לקיים תעשיית מלט, גם בזמן מתיחות ביטחונית, בה כחלק מסנקציות כלכליות המרחפות כאיום על ישראל, מדינות זרות עלולות לעצור את אספקת המלט למדינה. בשביל להפיק אנרגיה, המפעל שורף פסולת שבכל מקרה אחר הייתה פשוט נזרקת ומזהמת את הסביבה. יש פה קיום של חוסן לאומי וסביבתי גם יחד", מסביר גרסל.
ככל שידוע לנו, אין לנו כוכב אחר לחיות בו, על כן הצורך שלנו להתקיים דורש איזון בין שיקולים סביבתיים, חברתיים וכלכליים רבים. לאחר יותר ממאה שנה של נזקים תעשייתיים, אין לנו אלא למצוא פתרונות חדשים ולשנות במובן מסוים את אורח החיים המערבי אליו התרגלנו במשך שנים רבות. משימה לא פשוטה, אך בהחלט אפשרית.
