X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
העיסוק בשנים האחרונות בנושאים כגון תגליות הגז, זיהום האוויר ושינויי האקלים הקיצוניים, מעלה לתודעה את הנושא שמחלחל לחיינו: קיימות איך הגענו ממצב שדאגה להמשך קיומנו הייתה נחלתם של מעטים, לתופעה גלובלית שמעסיקה רבים, מהאזרח הפשוט ועד לראשי חברות ומדינות?
▪  ▪  ▪
אחריות סביבתית [צילום: AP/Jacquelyn Martin]
הפרלמנט הירוק בעולם
פרופ' יואב יאיר: "מדינת ישראל הייתה בין הראשונות בעולם אשר עשו שימוש בדודי שמש על בתים ופיתחו את הטכנולוגיה. הדוגמה הכי טובה לכך היא השקת השדה הסולארי על גג הכנסת במסגרת הפרויקט 'כנסת ירוקה' שהפך אותה לפרלמנט הירוק בעולם הצפוי לחסוך כ-300,000 אלף שקל מדי שנה"

   רשימות קודמות
  כוחה של שייכות מפלגתית חזקה
  אל תוותרי על השאיפות שלך
  על האקדמיה וסדקיה
  חשבונאות וטכנולוגיה בשוק המוניות החדש
  ההצגה חייבת להימשך

בחודש שעבר חגגו למעלה ממיליארד בני אדם ברחבי העולם את יום השנה ה-45 לכדור הארץ. מבחינה עובדתית המצב כרגע לא מזהיר במיוחד: קרחונים נמסים, מפלס האוקיינוסים עולה וב-30 השנים הקרובות אוכלוסיית כדור הארץ צפויה לצמוח בעוד כ-2 מיליארד בני אדם, אשר יש לספק להם קורת גג ומזון. אם נתבונן על המצב מנקודת מבט אוביקטיבית, הסיטואציה בהחלט ניתנת לשינוי. כבר היום החלטות בתחום הקיימות הפכו שכיחות במגזר העסקי והציבורי ואנו עדים ליותר ארגונים שמשלבים בין העשייה שלהם לאחריות סביבתית. ארגונים נדרשים לעמוד בתקנים מחמירים של הגנת סביבה, זאת לצד דעת הקהל שגם היא מחייבת את המפעלים והחברות השונות להתחשב בנושא כחלק מתהליך קבלת ההחלטות.
בטווח שבין מדיניות ציבורית סביבתית ליזמות ירוקה, פועלים שורה ארוכה של משפטנים, כלכלנים, אנשי מנהל עסקים, אנשי תקשורת ויועצי תקשורת, אשר נדרשים להבנה בתחומי הסביבה, לשם תמיכה וליווי של שלבי התכנון והעשייה במגזר הציבורי והעסקי.
פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות מייסודה של החברה לישראל בבינתחומי הרצליה, מסביר כי "השיח כיום הוא על 'קו תחתון משולש', כלומר גישה האומרת כי לפירמה יש אחריות לא רק כלפי בעלי המניות, אלא גם כלפי החברה והסביבה. בנוסף, החברה האזרחית יכולה להחליט להחרים את התאגיד עד שלא ישנה את דפוסי התנהגותו ויתנהל באופן ידידותי לסביבה. כתוצאה מכך, ישנו ביקוש בשוק התעסוקה לאנשים עם רקע בקיימות, החל מתחום היזמות ופיתוח מוצרים ועד לתפקידי ניהול בתאגידים ובחברות ממשלתיות, בייעוץ אסטרטגי ובפעילות חברתית", מדגיש פרופ' יאיר.
אייל קנטון, סטודנט לתואר ראשון במסלול הדו-חוגי בקיימות וממשל במרכז הבינתחומי הרצליה, מסביר שהגישה לקיימות אינה נכונה בבסיסה: "לנושא הקיימות אין מספיק מודעות בחברה, ולכן כאשר אנו שומעים על מצבים שעשויים לאיים על קיומנו אנו נוטים להיכנס למצב של הכחשה והתנערות".
תחום הקיימות הינו תחום רחב-ידיים אשר בא לידי ביטוי בפעילות יומיומית מגוונת החל מצריכה נכונה ושקולה, דרך מיחזור ועד לאופן בו מתנהלים התעשיות הפופולריות והתאגידים הגדולים. וד"ר נועם גרסל, מנכ"ל AssifStrategies, חברת ייעוץ בתחום הקיימות, מצביע על יזמות עסקית שהולידה מיזמים אשר השפיעו על איכות חיינו אך גם תרמו רבות בכל הנוגע לאיכות הסביבה. בתחום המוזיקה לדוגמה, מסביר גרסל כי "המעבר לאלקטרוניקה גרם לצמיחה משמעותית בענף המוזיקה משום שהוא לא תלוי יותר בחומרים ששימשו לייצור דיסקים". פרופ' יאיר מציין את התחום של 'גינון משרדי': "ישנן חברות, המאפשרות לעובדים לגדל צמחי תבלין באזורי העבודה. בנוסף ליתרונות בגידולים הטבעיים, הדבר משפר את התחושה בסביבת העבודה, מוריד לחצים ויוצר סביבת עבודה נעימה יותר".
כמה שיותר ירוק
גם נושא האנרגיה אשר נמצא במרכז השיח בתחום הקיימות עתיד ליצור מהפכה אדירה. התוכניות האופרטיביות של כל הערים הגדולות, כמו פריז ולונדון, דנות בשאלה 'איך ניתן להפוך את העיר למקום ירוק יותר שצורך פחות משאבים ומזהם פחות?' כתוצאה, אנו נמצאים בחיפוש מתמיד אחר אנרגיות מתחדשות, "אנרגיית הרוח והשמש מתחרה באנרגיה המופקת מגז ומפחם. האנרגיה מתחילה להיות מבוזרת; היא יכולה להיות על גג ביתנו או בסמוך אליו, במקום להיות מרוכזת במספר תחנות כוח בארץ. חברות חשמל בארה"ב ובאירופה אשר לא מתאימות את עצמן למציאות החדשה בשוק האנרגיה המתחדשת פושטות את הרגל", מסביר ד"ר גרסל.
אמנם ישראל עוד לא הפנימה בצורה מלאה את נושא האנרגיה המתחדשת, אך היא בעלת השפעה רבה בתחום ניטור וניקוי הסביבה. "כיום בטכנולוגיית המים, יש יותר מ-100 סטארט-אפים שונים שמביאים לשיפור איכות המים", מציין פרופ' יאיר. "בנוסף, מדינת ישראל הייתה בין הראשונות בעולם אשר עשו שימוש בדודי שמש על בתים ופיתחו את הטכנולוגיה. הדוגמה הכי טובה לכך היא השקת השדה הסולארי על גג הכנסת במסגרת הפרויקט 'כנסת ירוקה' שהפך אותה לפרלמנט הירוק בעולם הצפוי לחסוך כ-300,000 אלף שקל מדי שנה".
ביוזמת 'הכנסת הירוקה', ניתן לראות כיצד נוכחות במערכות שלטוניות או כלכליות בישראל של אנשים שיודעים מהי קיימות, עוזרת לפיתוח המדינה, הכלכלה ותורמת לחברה ירוקה יותר. כיום תחום הקיימות נלמד בבינתחומי הרצליה בשילוב המקצועות כלכלה וממשל. פרופ' יאיר מסביר כי אומנם הנושא חילחל לשיח ולתודעה, אך עד שלא יצאו תקנות מחייבות יהיה קשה לחולל את השינוי. "גם בסקטור הפיננסי, חברות מחויבות להגיש דוח אחריות תאגידית המשקף את התנהלותן בתחום הגנת הסביבה. אחריות תאגידית כיום היא סטנדרט בינלאומי".
כי אין לנו כוכב אחר
קנטון פועל כסטודנט באופן קבוע להעלאת מודעות לסוגיית הקיימות. במהלך התואר הקים מיזם העוסק בקידום חקלאות עירונית, על-ידי הקמת חממות הידרופוניות מסחריות על שטחים לא מנוצלים בערים, בדגש על גגות. "השימוש בגגות לטובת הקמת חממות מסייע במציאת פתרון לבעיית שחיקת הקרקע ובזבוז המים. יתרה מכך, הגידולים גדלים ללא הדברה, והמוצר נמכר באופן ישיר לצרכן, מה שמאפשר לצרכן לרכוש אותו במחיר נמוך יותר ולחקלאי ליהנות מרווח גדול יותר". "באופן כללי לסטודנטים השפעה עצומה על התחום כולו", מדגיש פרופ' יאיר, שכדיקן מאמין בשינוי האדיר שיכולים הסטודנטים לחולל בתחום המדיני והסביבתי על-ידי הפעלת לחצים, יזמות וחזון.
לצד השפעות סביבתיות, אי-אפשר להתעלם במדינתנו גם מההיבט הביטחוני. ד"ר גרסל טוען כי כיום ניתן לראות קשר ברור בין חוסן לאומי לקיימות. "אם ניקח לדוגמה את מפעל המלט 'נשר', נראה כיצד הקיימות והחוסן הלאומי משתלבים. פעילות המפעל מאפשרת לנו עצמאות לקיים תעשיית מלט, גם בזמן מתיחות ביטחונית, בה כחלק מסנקציות כלכליות המרחפות כאיום על ישראל, מדינות זרות עלולות לעצור את אספקת המלט למדינה. בשביל להפיק אנרגיה, המפעל שורף פסולת שבכל מקרה אחר הייתה פשוט נזרקת ומזהמת את הסביבה. יש פה קיום של חוסן לאומי וסביבתי גם יחד", מסביר גרסל.
ככל שידוע לנו, אין לנו כוכב אחר לחיות בו, על כן הצורך שלנו להתקיים דורש איזון בין שיקולים סביבתיים, חברתיים וכלכליים רבים. לאחר יותר ממאה שנה של נזקים תעשייתיים, אין לנו אלא למצוא פתרונות חדשים ולשנות במובן מסוים את אורח החיים המערבי אליו התרגלנו במשך שנים רבות. משימה לא פשוטה, אך בהחלט אפשרית.

פורסם במקור: אוונגרד - מגזין המרכז הבינתחומי הרצליה

הכותבת היא סטודנטית שנה א' למשפטים וממשל במרכז הבינתחומי הרצליה.
תאריך:  27/07/2015   |   עודכן:  27/07/2015
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
קיימות: נעים להכיר
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
שתי שאלות לגברת סופלין.
אהוד פרלסמן  |  27/07/15 14:35
 
פורום: אוונגרד
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אלי אלון
לא רבים יודעים כי קיים חוק בשם "חוק בניינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים) 1986" - המחייב מוסדות ציבוריים ובנייני ציבור כמו משרדי ממשלה ועירייה, בנקים, קופות חולים, בתי חולים, בתי קולנוע, בתי ספר, הביטוח הלאומי ובמקומות דומים, להציב מתקן מים קרים לטובת הציבור "במקום מרכזי וגלוי לעין"
יוסף כהן-אלרן
ההוכחה ליכולת ולכישרון שהם מעבר למקריות חד-פעמית של כותבים, מובאת בדרך כלל בספר השני שלהם וכאן, בספר שיריה החדש, "פנים רבות לה", יכול אני לומר בבטחה כי גברת פזית אלעזר אכן עשתה זאת, ואף התגוונה שירתה בלכתה למחוזות שמַעַטו בספר שיריה הראשון
בלוריה דיין
האם זו עילה לתביעה לרשלנות? מורה נבוכים להגשת תביעה על רשלנות רפואית במקרים של אבחון מאוחר של סרטן
אלה שורץ
על הפרדה בין פוגע לנפגע במערכת החינוך    ראיון עם הילה סגל, ראש היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובבני נוער בשירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך
ד"ר רון בן-יצחק
תהליך ההזדקנות של המוח מסתיים בתסמונת גריאטרית, המוכרת כדמנציה    מחלה זו ידועה גם בשם שיטיון, כיוון שפעם היה נהוג לחשוב שהיא משטה ומהתלת בחולה    אותה מחלה מכונה גם קיהיון על-פי הגדרת האקדמיה ללשון העברית
רשימות נוספות
כוחה של שייכות מפלגתית חזקה  /  יוליה אלעד-שטרנגר
אל תוותרי על השאיפות שלך  /  אוקסנה סופלין
על האקדמיה וסדקיה  /  מאורי הירש
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il