שריפתם למוות של עלי דוואבשה בן השנה ואביו סעד בכפר דומא הביאו לגל התקפות חסר תקדים בתקשורת העולמית נגד המתיישבים ביהודה ושומרון. כך למשל, ה"לוס אנג'לס טיימס" פרסם טור דעה חריף מאת סנדי טולן (Sandy Tolan) הטוען כי ההצתה בכפר דומא מתאימה ל"
דפוס רחב של אלימות מתנחלים". טולן גם קובע כי ההצתה היא תוצאה של "מדיניות ההתנחלות הישראלית בגדה המערבית", וכי "המתנחלים נמשכים לגדה המערבית בשל להט דתי או סובסידיות כלכליות...תעוזתם גוברת כי הצבא הישראלי מגן עליהם". טולן ממשיך וקובע כי "ככל שגדל מספר המתנחלים, כך מתרבה שליטתם האפלה על הגדה המערבית מתחזקת". ראוי לציין כי טולן הוא עיתונאי ותיק ומרצה לעיתונאות באוניברסיטת קליפורניה.
טור דומה הופיע ב"סיאטל טיימס". הכותב ג'ון מקיי ((John McKay, מרצה למשפטים באוניברסיטת סיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות-הברית, טען כי "
ישראל מחזיקה בהתנחלויות, הממוקמות על אדמות פלשתיניות, תוך שימוש בטיעונים דתיים בלבד ובכוח צבאי". מקיי אומנם מכיר בזכותה של ישראל להתקיים כמדינת העם היהודי, אך הוא קורא לאנשים וגופים פרטיים להחרים אותה. בנוסף, הוא קורא לקונגרס לצמצם את הסיוע השנתי לישראל, כל עוד ההתנחלויות ממשיכות להתקיים.
טור דעה אחר המאשים את תנועת ההתנחלות במעשה הופיע בעיתון הסקוטי "הרלד סקוטלנד". העיתונאי דיוויד פראט (David Pratt) כתב כי "
למפיצי השנאה בישראל...יש קשר לתנועת המתנחלים. פראט מוסיף כי יש להעניש את ישראל בשל פעילות הבנייה שלה בגדה המערבית. הוא גם מסתמך על קריאתם של ד"ר אלון ליאל והשגריר לשעבר-אילן ברוך, כי יש להטיל סנקציות על ממשלת נתניהו.
אף בישראל עצמה היו שמיהרו להאשים את המתיישבים ביהודה ושומרון. ראש השב"כ לשעבר
יובל דיסקין פרסם פוסט בפייסבוק המפנה
אצבע מאשימה כלפי המתנחלים. על הפוסט דווח גם באנגלית ב"
ג'רוזלם פוסט". דיסקין כתב כי ב"מדינת יהודה" יש אמות מידה שונות, מערכות ערכים שונות, גישות שונות לדמוקרטיה...במדינת יהודה מערכת האכיפה חלשה להחריד כלפי יהודים. במדינת יהודה הולכות ומתפתחות לאורך שנים אידיאולוגיות אנרכיסטיות, אנטי-ממלכתיות, אלימות וגזעניות, והן זוכות לסובלנות מצד מערכת החוק והמשפט הישראלית. במדינת יהודה המיעוט (הלא מבוטל כבר) של "נוער הגבעות" הקיצוני ומעגלי התמיכה השונים בו קובעים את הטון לרוב המיינסטרימי של הציונות הדתית...ומי שחושב שמדובר בכמה עשרות בודדות של צעירים הזויים טועה טעות גדולה".
דיסקין ממשיך וטוען כי ביהודה ושומרון מתקיימת מדינה יהודית נפרדת ואלימה. "במדינת יהודה יש מאות רבות של צעירים (חלקם כבר לא צעירים) התומכים באידיאולוגיות משיחיות, ו/או אנרכיסטיות ואנטי-ממלכתיות. בקרבם של מאות רבות אלה יש עשרות הנוקטים מדי יום ביומו רמות שונות של אלימות או טרור נגד גופם או רכושם של פלשתינים. ביניהם יש עשרות שיהיו מוכנים לנקוט ללא היסוס אלימות וטרור נגד אחיהם היהודים כשערך 'קדושת האדמה' יעמוד בראייתם למבחן. בתרחישים מסוימים המספרים הללו צפויים לגדול עד מאוד". דיסקין אף גורס כי הסכנה למדינת ישראל נובעת לא רק מאותו מיעוט אלים ומאוכלוסיית המתנחלים, אלא מכל בני הציונות הדתית: "הציונות הדתית עדיין אינה רוב במדינת ישראל רבתי, אך כאליטה משמעותית ביותר היא הצליחה לתרום תרומה מכרעת להקמתה, דה פאקטו כמובן, של 'מדינת יהודה', והיא בדרך לנסות ולהשתלט על מדינת ישראל. זהו ללא ספק ניצחון לאידיאולוגיה הציונית דתית - אבל זהו ניצחון פירוס. ניצחון טראגי".
לדידו, הציונות הדתית אחראית בדרך כזו או אחרת לתופעות האלימות. "הציונות הדתית הולידה שלא בטובתה את זרעי הפורענות שיחריבו אותה. היא הולידה את תופעת הלאומנות הדתית הקיצונית, שהולידה לצידה כמתחרה מימין את תופעת המשיחיות היהודית הקיצונית, שהולידה את תופעת 'נוער הגבעות' האנטי-ממלכתי, הקיצוני והאלים, הדוגל בערכים 'המהפכניים' של העליונות היהודית (!) של מדינת הלכה, של טרור, של שנאת האחר, של גזענות. היום גם הרבנים שהולידו את האידיאולוגיות ההזויות הללו הפכו למתונים ורכים מדי בעיני חלק מצאן מרעיתם".
כמובן לא כולם בשב"כ מסכימים עם דבריו של דיסקין. כך לדוגמה, ירון בלום, בכיר לשעבר בשב"כ, טען כי "הפעילים המרכזיים, קומץ קטן של פעילי טרור מתוך אוכלוסייה שלמה שיושבת באיו"ש ש
המגזר הדתי לאומי מוקיע אותו בדרך כלל....בסך-הכל מדובר בקומץ מזערי שהמתיישבים היהודים מוקיעים אותם".
דברים דומים לאלה של בלום, כתב הכתב הצבאי של
ידיעות אחרונות אלכס פישמן ב"מוסף לשבת". פישמן מבהיר כי הקבוצה החשודה בביצוע מעשים אלימים נגד ערבים "מונה בין 40 ל-50 איש". בהקשר זה הוסיף סגן ניצב
אורי לוי, ראש המפלג לפשיעה לאומנית במחוז ש"י, כי מדובר בנערים ש"אין להם סמכות רבנית...חבר'ה שלא לומדים, לא במסגרת, כלום. כל הגורמים ניסו לטפל בהם, להציע עזרה, הרווחה, המועצה, כלום לא עבד. אפילו הצבא". כלומר, מדובר בקבוצה קטנה של צעירים עברייניים, המשתייכים אומנם לציונות הדתית מבחינה אמונית, אך מכאן ועד האשמת כלל הציונות הדתית ותנועת ההתיישבות באחריות למעשיה של קבוצה זו, הדרך עוד ארוכה.
מקרב המתיישבים היו כאלה שהבינו את עוצמת הסיקור השלילי וניסו להציג את הפנים האמיתיות של המתיישבים. כך, דובר התנחלות יצהר, עזרי טובי, ניסה להציג צד אחר של תושבי יהודה ושומרון. הוא ערך סיור לכתבים מהעיתון החשוב "וושינגטון פוסט" והצהיר בריש גלי כי הוא אינו מכיר אף מתנחל התומך ברצח פלשתינים. למרות נסיונו של טובי להציג צד אחר של המתיישבים, גם הוא מודה כי המתנחלים "הם כנראה האנשים המושמצים ביותר על פני כדור-
הארץ".
ניסיון נוסף לתאר צד הומני יותר של המתנחלים נעשה על-ידי שר החינוך
נפתלי בנט. במאמר שהתפרסם ב"ניו-יורק טיימס" קבע בנט כי
"ישראל נמצאת תחת מתקפה, והפעם לא מצידם של חיזבאללה וחמאס, אלא מצידן של קבוצות שוליים מקומיות". לדבריו, "המרצחים הם מחבלים המייצגים רק את עצמם", ואילו מרבית התושבים היהודים בגדה המערבית הם אזרחים שומרי חוק המגנים את הרצח.
נראה כי על כולנו, ובכלל זה על המתנחלים, ללמוד לנהל את המאבק נגד השחרת שמם בתקשורת הבינלאומית. זוהי אחת הזירות החשובות ביותר של המאבק בדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, וחשוב כי גם קולם יישמע באופן חד וברור.
