ה"פלופ" הראשון של הוועדה לבדיקת אירוע הדקירה במצעד הגאווה בירושלים, שמינה ממלא-מקום מפכ"ל המשטרה, ניצב
בנצי סאו, היה, כזכור, במינויה של מפקדת תחנת הראל אשר כפופה למפקד מחוז ירושלים. חשפנו את שמה ותפקידה ומ"מ המפכ"ל אולץ להחליפה. המינוי הפסול העמיד את הקצינה המוכשרת, באמת מוכשרת, במצב של
ניגוד עניינים בלתי נסבל.
ה"פלופ" השני היה בממצאי הוועדה במועד א'. הביאו את השר לביטחון הפנים לתובנה שמנסים לטייח ומבחינתו היה זה הקש ששבר את גב הגמל שהניעה אותו לאתר ולמצוא מפכ"ל שיגיע מחוץ למשטרת ישראל. למעט ניצב בדימוס ישראל
יצחק, סמפכ"ל המשטרה לשעבר, כל חברי הוועדה הם קציני משטרה מכהנים. מכאן עסקינן בוועדה משטרתית לכל דבר ועניין.
המשטרה אינה בשלה ואינה בוגרת מספיק לבחון ולבדוק את עצמה. תרבות התחקירים בה רחוקה מתרבות התחקירים בצה"ל. מועד א' הוכיח זאת. אלמלא השר
גלעד ארדן, חדש בתפקידו, הרוצה להראות כי קשה יהיה "למרוח" אותו, מבט צופה פני עתיד, היו הממצאים במועד א' עוברים כמעשה של שפכטל. ניתן להניח שאצל קודמו בתפקיד,
יצחק אהרונוביץ', הכל היה עובר חלק. במצב דברים זה, כשניצב בנצי סאו נושא עיניו למשרת המפכ"לות ועל-מנת לרצות את השר המכהן כדי שימליץ עליו בפני ממשלת ישראל, הוא הורה לוועדה להשלים את משימתה. הובא לידיעתי על-ידי מקורות יודעי דבר כי השר ארדן, בכבודו ובעצמו, רשם מסמך בכתב-ידו ובו שאלות ספציפיות המצריכות מענה/בדיקה, שאלות שלא באו כדי ביטוין בממצאי מועד א'. הוועדה באה עם ממצאי מועד ב' וסיפקה את רצונו של ניצב סאו אשר הניח את הממצאים, הפעם לשביעות רצונו של השר ארדן.
מצאנו, כי למעט הערה פיקודית למפקד המחוז ניצב משה (צ'יקו) אדרי, הוא נותר בתפקידו ושערה משערות ראשו לא נפלה. לא בכדי, המשטרה מסתירה עד לרגע זה את הדוח המלא. המשטרה שכחה את התחייבויותיו של המפכ"ל הקודם
יוחנן דנינו לשקיפות מלאה. באו חשבון עם קצין בכיר אחד, מפקד מרחב מוריה, נצ"מ קובי דוידיאן, בהמלצה להעבירו מתפקידו בעוד מפקד מרחב ציון תנ"צ אפי חביביאן יישאר בתפקידו. במפקד ימ"ר ירושלים לא "נגעה" הוועדה, ולא מצאה כל פגם בהתנהלותו. עובדה היא, כי מפקד המחוז עצמו ניצב צ'יקו אדרי הפנה אצבע מאשימה לכיוונו של חביביאן. נקשה, כיצד יוכל מחר בבוקר להמשיך ניצב אדרי לעבוד עם מפקד ימ"ר ירושלים שגם אליו הפנו אצבע מאשימה.
בראש חטיבת המודיעין של משטרת ישראל עומד קצין בדרגת תת-ניצב. הוועדה לא התקרבה אפילו לבחינת תפקודו או אי-תפקודו. היא עצרה בממלאי תפקידי מודיעין במחוז ירושלים. ניצב בדימוס אריה עמית, שהיה מ"מ ירושלים, כתב בדף הפייסבוק שלו כי בעובדה שהוועדה לא מצאה להדיח מתפקידו את מפקד המחוז יש משום לעג לרש. עוד אמר כי היה מצפה מניצב אדרי להסיק את המסקנות ולהתפטר ממשרתו, ובכך להראות לפקודיו ולמפקדיו אחריות מהי.
לו תישמע דעתי, מדובר במקרה מובהק אשר בו יש להעביר את הבדיקה בפרשה לוועדה חיצונית בלתי תלויה על-מנת שתעבור על חוות הדעת במועדי א' ו-ב', תסביר את הפערים ותבחן גם את תפקודם של אחרים בהם בכירים במטה הארצי. במצעד גאווה עסקינן אך לא מצאנו בפרשה גאווה שאפשר לייחס לקציני משטרה בכירים.
כפי שנחשף בחדשות10, ראיתם ושמעתם כיצד קציני משטרה בכירים בורחים מאחריות ומטילים זה בזה בוץ ורפש. כעת הַסבירו לנו כיצד יכול להתנהל מחוז ירושלים כשקצינים בכירים מאבדים את האמון איש ברעהו, מאבדים את האמון במפקדם ובממלא-מקום המפכ"ל ויוצאים למלחמות אישיות זה בזה. מחוז כזה אינו יכול לתפקד אפילו יום אחד. התוהו ובוהו במחוז משקף את התוהו ובוהו הכללי השורר במשטרת ישראל.
לסיום, אי-אפשר שלא להזכיר את ממצאי דוח
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בפרשת רצח המקורות המשטרתיים, שם הוא מותח ביקורת קשה על התנהלות צמרת המשטרה, תוך שהוא מציין בריחה מאחריות, תרבות ארגונית קלוקלת והיעדר דיווחים. פרשת רצח המקורות שחשף ניצב משנה בדימוס ישראל אברבנאל, הייתה בתפר שבין המפכ"ל
דודי כהן והמפכ"ל יוחנן דנינו, ושניהם היו מעורבים בה.
שום לקח לא נלמד. עולם כמנהגו נוהג כאילו השעון עצר מלכת ואיש לא הפנים דבר וחצי דבר מדוחות הביקורת. מחר תבוא פרשה חדשה, בכירים יקבלו הערה פיקודית חסרת כל משמעות ושום שינוי לא יחול או לא יורגש במשטרת ישראל ובמדינת ישראל. מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש.
