תושבי שכונת פסגת זאב בצפון ירושלים דיווחו בימים האחרונים כי הם שומעים ברציפות כבר מספר ימים, קריאות בשפה הערבית, ממחנה הפליטים שועפאט הסמוך לשכונה, האומרות "ח'יבר, ח'יבר יא יהוד, גי'ש מוחמד סווף יעוד" (תרגום: הוי היהודים! (זכרו) את חי'בר, צבא מוחמד עוד ישוב).
השימוש שעושה הדור הצעיר הפלשתיני בסכינים במהלך גל הטרור הנוכחי, מצית את דמיונם של הפלשתינים ואת זכרונם ההיסטורי ומחזיר אותם 1,400 שנים אחורה, לימים שבהם הצליח הנביא מוחמד לחסל את השבטים היהודיים שחיו בחצי האי ערב לאחר שסירבו לקבל עליהם את דת האיסלאם ולהכיר בו כנביאם.
בני ח'יבר היהודים ובני השבט היהודי קוריט'ה נטבחו בסכינים בידי לוחמיו של הנביא מוחמד. הקוראן מעודד את השימוש בסכין נגד הכופרים כפי שלמשל מופיע בסורה 8, פסוק 12: "אני אטיל אימה בליבות הכופרים ואתם הכו (בסכין) על צוואריהם וקטעו כל אצבע שבידיהם על אשר התנגדו לאללה ושליחו".
הסכין הופכת לסמל גל הטרור הנוכחי כפי שהאבן הפכה לסמל האינתיפאדה הראשונה ב-1987. בצד השימוש באבנים ובבקבוקי תבערה, מדגיש הדור הצעיר הפלשתיני החדש שזכה לכינוי "דור אוסלו", את השימוש בסכין כדי לפגוע באזרחים ישראלים. תנועת חמאס מעודדת את התופעה, ולכן הודיעה כי לא תשגר רקטות לעבר ישראל מחשש שהדבר יסיט את תשומת הלב אל הנעשה ברצועה וישבש את האינתיפאדה.
השימוש בטרור הסכינים במרכזי הערים בישראל נועד לזרוע פחד ותחושת חוסר ביטחון בחברה הישראלית. המחבלים הצעירים יודעים היטב כי לא יצליחו להביס את ישראל באמצעות הסכינים, אולם הם מנסים להנחיל תבוסה נפשית לישראל, הם מנסים לדקור את המורל הישראלי ולהחזיר לעצמם באמצעות הפיגועים בסכינים את הכבוד הערבי והמוסלמי, ולשוות לעצמם את תדמית הלוחמים בצבאו של הנביא מוחמד נגד הכופרים, למען מסגד אל-אקצה.
ההישגים של טרור הסכינים
הפלשתינים רואים בתופעת הסכינאות הצלחה גדולה שיש להמשיך ולחקות אותה, מכיוון שהיא הצליחה ליצור תחושה של חוסר ביטחון בקרב הישראלים, שרבים מהם משתדלים להישאר ספונים בבתיהם ולא לצאת אל הרחובות. הפלשתינים מתגאים כי במשך השבועיים שחלפו מאז התחיל גל טרור הסכינים הם השיגו הישג מדיני ראשון - ישראל נסוגה מהתוכנית שלה להשתלט על המסגדים בהר-הבית ולהנהיג במקום סידורי תפילה חדשים.
ההישג השני שעליו מדברים ברחוב הפלשתיני הוא שטרור הסכינים העלה מחדש את הבעיה הפלשתינית לקדמת סדר היום הבינלאומי, לאחר שנדחקה משם בעקבות תופעת "האביב הערבי", ולאחר שהנשיא אובמה ומנהיגים נוספים לא טרחו בכלל להזכיר את הבעיה הפלשתינית בנאומיהם בפני העצרת הכללית של האו"ם בסוף החודש שעבר.
ההישג השלישי מבחינתם הוא שבאמצעות טרור סכינים של שבועיים ימים הם ניפצו את המיתוס כי ירושלים היא הבירה הנצחית והמאוחדת של ישראל. הסגר על השכונות הערביות והכנסת כוחות הצבא והמשטרה הם הוכחה, מבחינתם, כי מזרח ירושלים היא פלשתינית ונפרדת ממערבה.
התקווה ברחוב הפלשתיני היא שטרור הסכינים יביא לפיוס לאומי פלשתיני בין תנועת חמאס לרש"פ ואיחוד השורות נגד ישראל.
עידוד טרור הסכינים
השימוש בסכין מקובל בחברה הערבית ונתפס כנשק עממי פשוט ולגיטימי לא רק נגד ישראל, אלא גם בשימוש בעימותים וסכסוכים בתוך ובין משפחות. עד כה לא גינה שום גורם פלשתיני את השימוש בטרור הסכינים. יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס התעלם מהתופעה בנאומו הטלוויזיוני ב-14 באוקטובר. הוא עודד בדבריו את הדור הצעיר ויצר את הרושם כי הוא נמצא בחזית אחת עם בני עמו נגד ישראל.
כדי להצדיק את טרור הסכינים נגד ישראל ולשפוך עוד שמן על מדורת ההסתה, המציאה מערכת התעמולה השקרית של הפלשתינים סמל חדש, את הנער אחמד מנאצרה שדקר ילד יהודי בשכונת פסגת זאב וצולם כשהוא פצוע על הקרקע. כדי לשלהב את הרוחות, טענו הפלשתינים כי ישראל הוציאה אותו להורג כפי שעשתה לילד
מוחמד א-דורה שהפך לסמל פלשתיני במהלך האינתיפאדה השנייה. מחמוד עבאס חזר על השקר הזה בנאומו ששודר בטלוויזיה הפלשתינית, למרות שידע היטב כי אחמד מנאצרה מאושפז במצב בינוני בלבד בבית חולים ישראלי וזוכה לטיפול רפואי.
ההסתה הפלשתינית מנסה "להדביק" גם את ערביי ישראל בטרור הסכינים ולאמץ אותו. המסר הפלשתיני הוא שכל העם הפלשתיני מאוחד במאבק נגד "הכיבוש הישראלי", כולל אלה המתגוררים בתחומי הקו הירוק.
"אביב הסכינים"
תופעת "האביב הערבי" שהחלה בתוניסיה ב-17 בדצמבר 2010 והתפשטה למדינות ערב דילגה על הפלשתינים. מדובר בתופעה שהופנתה נגד המשטרים הערביים. עכשיו מנסים הפלשתינים לצייר את טרור הסכינים כאילו הוא חלק מתופעת "האביב הערבי". מדובר בשקר גס. טרור הסכינים אינו מופנה נגד משטרו של מחמוד עבאס אלא נגד ישראל.
הפלשתינים ממקדים את הפיגועים בירושלים בשל הקרבה המיידית של מערב העיר למזרחה, ובניסיון לפתוח בקרב על ירושלים כדי לנתק את מזרח העיר ממערבה. הם רואים במערכה על ירושלים מערכה פתוחה שיש לה השלכה ישירה על ההתנחלויות בגדה. על-פי ההיגיון שלהם, אם יצליחו לנתק את מזרח ירושלים ממערבה, הם בטוחים שיצליחו גם לחסל בהמשך את כל ההתנחלויות הישראליות בגדה. לכן, כל עוד תופעת הסכינאות הפלשתינית מצליחה, הם ישאבו ממנה עידוד להמשיך בפיגועי הדקירה שאותם הם רואים כלגיטימיים ומקדמים את מטרותיהם המדיניות.
