בשנים האחרונות מגיעות עדויות על פגיעה באוכלוסיית האלמוגים מאזורים רבים ברחבי העולם, כשהסיבות לכך הן רבות וכוללות פגיעה פיזית באלמוגים על-ידי אנשים וספינות, דיג לא מבוקר, זיהום של הסביבה הימית, פלישת מינים, שינוי אקלים ואירועי מזג אוויר חריגים.
לצד כל אלה, האלמוגים שנמצאים בקרבת חופי רחצה ניצבים בשנים האחרונות בפני סכנה נוספת, שמקורה במתרחצים שבאים ליהנות בחוף הים ומקפידים לשמור על עורם מצריבת השמש המסוכנת. קרם ההגנה שנשפך בכמויות אדירות בחופי הרחצה הפופולריים נשטף בקלות למי הים וגורם נזק אדיר לשוניות. סכנה נוספת לאוכלוסיית האלמוגים טמונה בשפכים שמגיעים לים כתוצאה של דליפות או של הזרמה מכוונת, ומכילים שאריות של מוצרי קוסמטיקה המכילים חומרים מסנני קרינה.
הערכות החוקרים מדברות על כך שבין 6,000 ל-14 אלף טונות של קרם הגנה מגיעים לשוניות האלמוגים מדי שנה. כמות זו משפיעה על קרוב ל-10 אחוזים מכלל שוניות האלמוגים בעולם, ועל קרוב ל-40 אחוזים מהאלמוגים הנמצאים קרוב לחופים. לדברי ד"ר עמרי ברונשטיין מ
המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, "אוקסיבנזון, המצוי כמעט בכל קרם הגנה, גורם נזק אדיר לשוניות אלמוגים, ובעיקר לפגיות האלמוגים". ברונשטיין, שחקר את השפעת החומר הפעיל במקדמי ההגנה על האלמוגים יחד עם עמיתים נוספים מאוניברסיטת בן-גוריון וממעבדות בארצות הברית, מדגיש שהפגיעה בעוברי אלמוגים חמורה במיוחד והיא מטילה בספק את יכולתן להשתקם של שוניות שנפגעו ממגוון רחב של גורמים.
האלמוגים מתרבים בשני אופנים עיקריים: רבייה א-מינית ורבייה מינית. התרבות א-מינית יכולה להתקיים על-ידי שבירת חלק ממושבת האם, שממנו תתפתח מושבה חדשה הזהה לה גנטית. ברבייה המינית משתחררים זרע וביציות, ומהפרייתן נוצרות פגיות - שם כולל לעוברים של האלמוגים. "הפגיות מסוגלות לשחות ולהיסחף למרחקים ניכרים, ומכאן חשיבותן הרבה להפצה ולהישרדות של שוניות האלמוגים", מסביר ד"ר ברונשטיין. בפגיות גם מתבצע שלב הגדילה הראשוני של עוברי האלמוגים, מה שמדגיש את תפקידן הקריטי בשיקום.
תוצאות המחקר מראות שעוברי אלמוגים שנפגעו על-ידי אוקסיבנזון אינם מסוגלים עוד להתיישב בשוניות ולשמור על רצף החיות שלהן, ולעובדה זו יש גם משמעות כלכלית - שוניות רבות שנמצאות בקרבת חופי רחצה אינן בנות שיקום: "כספים רבים מושקעים היום בשיקום שוניות אלמוגים, אך לאור ממצאי המחקר ייתכן בהחלט שמדובר בבזבוז כספי ציבור", מסביר ד"ר ברונשטיין. המסקנה שלו, שמקבלת חיזוק במחקר, היא שנכון יותר יהיה להשקיע בשלב זה את מרבית המשאבים בצמצום הנזקים שמקורם בקרם השיזוף ובמוצרי הקוסמטיקה שממשיכים להצטבר בקרבת חופי הרחצה בקצב מבהיל.