X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
חיילים טורקים חולפים על פני בכירים בצבא הרוסי כשהם נושאים את הארון ובו הטייס הרוסי, שנהרג בעת הפלת מטוסו על-ידי מטוסים טורקיים. 30 בנובמבר 2015 [צילום: Turkish Military, AP]
העימות הטורקי-רוסי: לקחים לישראל
לישראל אינטרסים מנוגדים בעימות הטורקי-רוסי. אולם דווקא הם מלמדים על היעד החשוב ביותר כעת, גם עבור ארה"ב ואירופה: עיצוב וגיבוש אסטרטגיה, המובילה, להחלשתם ואף לסילוקם של שני הכוחות השליליים, הפועלים בסוריה: משטר אסד מזה ו'המדינה האיסלאמית' מזה
טורקיה ורוסיה אינן רואות עין בעין את המשבר בסוריה ואת הפתרון הרצוי לו. בעוד טורקיה שמה כמטרה עליונה את סילוק אסד, רוסיה רואה בהשארתו תנאי הכרחי לקידום היציבות במדינה המרוסקת ולשימור האינטרסים האסטרטגיים שלה במזרח התיכון.

   רשימות קודמות
  ההתקפות בפריס: התפתחות טבעית
  אין ב"ארגז הכלים הישן" מענה מתאים
  הקהילה היהודית באמריקה ויחסיה עם ישראל
  היפרדות מיו"ש בטרם הסכם קבע?
  השלכות סימון מוצרים מההתנחלויות

ישראל אינה חלק מהטלטלה המזרח תיכונית וכמעט שאינה מעורבת בה באופן פעיל. בין אם מדובר בבחירה או בכורח המציאות, המדיניות הישראלית העדיפה עד כה ישיבה על הגדר והתבוננות מהצד על המתרחש. בלי קשר לשאלה המהותית בדבר התבונה שבמדיניות זו, ריבוי האירועים מחייב את ישראל לכל הפחות להפנים ולהבין לעומק את ההזדמנויות והסיכונים הנוצרים עבורה, כתוצאה מהנעשה סביבה. והנה, באזור שמסגל לעצמו דפוסים חדשים לעתים תכופות, תוך שינוי תדיר של האיזונים העדינים בין השחקנים הרבים, פרק נוסף בעלילה הסבוכה נרשם מאז השבוע שעבר עם ההתנגשות הצבאית הראשונה בין טורקיה לרוסיה. הפלת המטוס הרוסי על-ידי הטורקים הבליטה וחידדה ניגודים ואמיתות ברמה הבילטרלית וברמה הבינלאומית.
ראשית ולפני הכל, מדובר בעימות בין שתי מדינות, שהיחסים ביניהן נשענים על יריבות היסטורית ואשר אינה כרוכה בהקשר עכשווי גרידא. הרוסים והטורקים ידעו בעבר התנגשויות מלחמתיות בהיקף מלא, על-רקע מאבקים על שליטה והשפעה באזורי מפתח, בפרט בבלקן ובים השחור, בעוד אנקרה רואה במוסקבה איום תמידי על האינטרסים שלה. מדיניותם של שני המנהיגים הנוכחיים של שתי המדינות אך מלבה את המשקעים הקיימים ביניהן. רג'פ טאיפ ארדואן ו-ולדימיר פוטין מציגים מנהיגות כוחנית ושאפתנית, המבטאת את רצונם להפוך את מדינותיהם למעצמות כבימים עברו - לא במקרה הם כבר כונו "הסולטן" ו"הצאר", כרמיזה על הדימוי שאותו הם מנסים לרכוש.
שנית, ביחסים הטעונים ממילא בין טורקיה לרוסיה השתלבו שיקולים אסטרטגיים ואינטרסים פוליטיים, שכרוכים במציאות המתהווה במזרח התיכון ובאירופה. שתי המדינות אינן רואות עין בעין את המשבר בסוריה ואת הפתרון הרצוי לו. בעוד טורקיה שמה כמטרה עליונה את סילוק אסד, רוסיה רואה בהשארתו תנאי הכרחי לקידום היציבות במדינה המרוסקת ולשימור האינטרסים האסטרטגיים שלה במזרח התיכון. שתי המדינות מתנגדות, אומנם באופן רשמי, ל'מדינה האיסלאמית' ורוצות בהחלשתה, אך למעשה משתמשות בה להשגת לגיטימציה לפעילות בסוריה עבור המאמץ החשוב להן יותר: טורקיה - נגד הכורדים ורוסיה - נגד האופוזיציה, שאיננה 'המדינה האיסלאמית' (חלקה הגדול נתמך על-ידי טורקיה). המשבר באוקראינה והתייצבות המערב נגד פוטין, חברותה של טורקיה בנאטו, האינטרסים המנוגדים של רוסיה וטורקיה בסוריה והתנגדותה החריפה של טורקיה להתערבות הצבאית הרוסית בסוריה - הציבו את המדינות במסלול התנגשות.
ללא ספק, העימות בין טורקיה לרוסיה מגביר את אי-היציבות באזור, משום שהוא מצמצם את האפשרות לסיים את המשבר המתמשך בסוריה ולהתמודד בהצלחה עם 'המדינה האיסלאמית'. לאור זאת, מגוון תרחישים עתידיים אפשריים בעימות הטורקי-רוסי עומדים על הפרק - החל בהכלת העימות וחזרה ליחסים נורמליים בין המדינות, עבור לעימות דיפלומטי וכלכלי (בדומה למשבר הטורקי-ישראלי) ביניהן, וכלה בהסלמה צבאית (שיגור טילי S-400 או יירוט מטוס טורקי, מתקפת סייבר או מהלך צבאי נרחב יותר). קשה להעריך מהו התרחיש הסביר יותר, אך מסתמנת בטורקיה הבנה, כי הפלת המטוס הרוסי הייתה צעד מרחיק לכת וארדואן הביע נכונות להתנצלות (מסויגת) ואפשר שמכאן ואילך ינקטו שני הצדדים זהירות. עם זאת, כבר כעת ובמנותק מכל אחד מהתרחישים, ישראל יכולה להפיק כמה לקחים ומשמעויות.

הלקח הטקטי

טורקיה הוכיחה שידה קלה על ההדק וכי היא עומדת מאחורי איומיה: לפני כשנתיים הזהירה טורקיה שתפגע בכל מטוס שיפר את ריבונותה. במבט קדימה ועל-רקע התנגשויות קודמות (כמו המשט לעזה בשנת 2010), חשוב שישראל תזכור סוגיה זו בהינתן עימות פוטנציאלי עם משט או מטס טורקי עתידי, שיתקרב לגבולות ישראל.

הפלת המטוס מלמדת בראש ובראשונה, שמדובר במרווח טעות זעום: באותה מידה, הטורקים יכולים היו להבליג ולא להפיל את המטוס הרוסי. לפי תמונות המכ"ם שפורסמו מסתמן, שאכן המטוס הרוסי חדר לשטח טורקיה, אך זו הייתה חדירה מזערית (של כ-15-10 שניות טיסה), שלא היה ספק, כי אין מאחוריה כוונות עוינות כלפי טורקיה. המטוס לא הופל בטעות, אולם לא ברור מי החזיק בסמכות לאשר סופית את הירי. בישראל, יש לוודא שסמכות זאת נשמרת ברמה הצבאית-מדינית העליונה.
השתלשלות האירועים מרגע ההחלטה להפיל את המטוס מצביעה על הצורך להבטיח שליטה מקסימלית בקבלת החלטות עם פוטנציאל הסלמה בעימותים שישראל עשויה להיות מעורבת בהם בעתיד. אמנם, בישראל מנגנוני בקרת ההסלמה יעילים מספיק ולא כל אירוע מלחמתי מוביל לעימות כולל, אך חובה עליה לפתח את החשיבה האסטרטגית על אודות מנגנונים למניעת הסלמה וסיום מערכות - גם לאחר פעולה יזומה פרו-אקטיבית או תגובתית, שביצועה חשוב וחיוני.
ברמת התיאום מול רוסיה, בעקבות מעורבותה הצבאית בסוריה, יש לשמר את ההבנות הקיימות שהושגו באוקטובר 2015 בינה לבין ישראל ולבחון האם נדרש לשפרן כעת, כלקח מהתקרית בגבול טורקיה. יתר על כן, הצבת מערכות S-400 המתקדמות משנה את כללי המשחק במרחב האווירי גם עבור ישראל ומחייבת גיבוש מנגנון קפדני למניעת התנגשות ישראלית-רוסית. גם מול טורקיה - שכעת אין לישראל נקודות חיכוך משמעותיות עמה - יש להפיק את הלקחים הנכונים. טורקיה הוכיחה שידה קלה על ההדק וכי היא עומדת מאחורי איומיה: לפני כשנתיים הזהירה טורקיה שתפגע בכל מטוס שיפר את ריבונותה. במבט קדימה ועל-רקע התנגשויות קודמות (כמו המשט לעזה בשנת 2010), חשוב שישראל תזכור סוגיה זו בהינתן עימות פוטנציאלי עם משט או מטס טורקי עתידי, שיתקרב לגבולות ישראל.

הלקח האסטרטגי

הפעילות הרוסית בסוריה, בחסות המאבק ב'מדינה האיסלאמית', מעניקה למעשה הכשר בינלאומי לאויביה המסוכנים ביותר של ישראל - אירן, חיזבאללה ומשטר אסד. בהקשר זה, לטורקיה וישראל אינטרס משותף, הכולל את סילוקו של אסד, החלשת הדומיננטיות האירנית בסוריה והפגיעה שתיגזר מכך בחיזבאללה.

כאן עולה שאלת הבחירה הישראלית: האם לנקוט עמדה בסכסוך הנוכחי בין טורקיה לרוסיה, ואם כן, לצד איזו מדינה נכון שתתייצב? ישראל, למעט תקיפות המיוחסות לה של אמצעי לחימה איכותיים המועברים מסוריה לחיזבאללה, אינה מהווה שחקן מרכזי בעימות הפנימי בסוריה ובין גורמים חיצוניים המעורבים בו, ובוודאי שאיננה צד בעימות הטורקי-רוסי. אך בחינת האינטרסים הישראלים אל מול עימות זה מגלה מצב מורכב.
מחד-גיסא, ברמה הבילטרלית, לישראל אינטרס ברור בתמיכה במוסקבה. שתי המדינות מקיימות יחסים טובים, מבוססים ויציבים, ולעת עתה הן אף השכילו לצלוח את מהמורת הנוכחות הרוסית הצבאית בסוריה. לעומת זאת, היחסים בין ישראל לטורקיה בהנהגת ארדואן הינם רעועים ומאז 2009 הם מתאפיינים באיבה מתמשכת, שנראה שקשה יהיה לסיימה כל עוד ארדואן דומיננטי בקבלת ההחלטות בטורקיה. בחירה בצד הרוסי אף עשויה לשאת עמה פירות כלכליים: רוסיה השיתה סנקציות כלכליות על טורקיה, וישראל מצדה תוכל לספק לרוסיה תחליף חלקי לטורקיה בתחומי החקלאות, התיירות ועוד.
מאידך-גיסא, דווקא הבחירה בטורקיה, הפועלת נגד הציר הרדיקלי בסוריה, תבטא טוב יותר את ההיגיון האסטרטגי והאינטרסים הישראלים המהותיים. הפעילות הרוסית בסוריה, בחסות המאבק ב'מדינה האיסלאמית', מעניקה למעשה הכשר בינלאומי לאויביה המסוכנים ביותר של ישראל - אירן, חיזבאללה ומשטר אסד. בהקשר זה, לטורקיה וישראל אינטרס משותף, הכולל את סילוקו של אסד, החלשת הדומיננטיות האירנית בסוריה והפגיעה שתיגזר מכך בחיזבאללה. אם טורקיה אכן תאותת על נכונותה לפעול במשותף עם ישראל מול איומים ואתגרים אלה ולהפחית בהתאם את עוינותה מול ישראל, יעלו על הפרק סוגיות נוספות העשויות להניב רווחים הדדיים: פתיחת השוק הטורקי לגז הישראלי (צורך שיתגבר עם צמצום אספקת הגז הרוסי לטורקיה); שיפור שילובה של ישראל בפעילות נאטו - (הנתקל בקשיים עקב התנגדות טורקית); השבת טורקיה לתפקיד של שחקן חיובי ומרכזי בתהליך המדיני בין ישראל לפלשתינים ולעולם הערבי (המשווע למהלך יצירתי, שיחלצו מהקיפאון).
ואולי, האינטרסים המנוגדים של ישראל בעימות הטורקי-רוסי מלמדים דווקא על היעד החשוב ביותר כעת - גם עבור ארצות הברית ואירופה - והוא עיצוב וגיבוש אסטרטגיה המובילה, באורח בו-זמני או בשלבים ומרווח קצר ביניהם, להחלשתם ואף לסילוקם של שני הכוחות השליליים הפועלים בסוריה - משטר אסד מזה ו'המדינה האיסלאמית' מזה.
נדרשת פעולה משותפת למציאת פתרון למשבר בסוריה, תוך שילוב של מאמץ צבאי, דיפלומטי ומדיני. היצירתיות הישראלית בהקשר זה צריכה להצביע על חוסר היכולת לאחד מחדש את סוריה, וכן על הצורך ליַצבה באמצעות שרטוט מחדש של גבולות, אולי במסגרת פדרטיבית. בכל פתרון שיימצא, הלקח מהעימות הטורקי-רוסי עבור כלל המעורבים בסוריה, הוא, שבמארג הסבוך שהתהווה במזרח התיכון אין לתת ליריבות בין שני צדדים "להלבין" צד שלישי. הווה אומר, רצון להחליש את 'המדינה האיסלאמית' אינו מכשיר את משטר אסד בגיבוי אירני, ומצד שני, התנגדות למעורבות הרוסית—אירנית בסוריה - גם היא אינה מכשירה את 'המדינה האיסלאמית' או את ג'בהת אל-נוסרה כתחליף לאסד. האתגר הוא, לכן, למצוא את האסטרטגיה הנכונה והכוללת, המגובה בנחישות, במשאבים ובכוחות הקרקעיים, להיאבק במקביל גם באסד וגם בכוחות הסלפיים-ג'יהאדיים בסוריה, וכך לעצב בזירה זו מציאות בת-קיימא.

פורסם במקור: INSS, מבט על, גיליון 774 (1.12.15)
הכותב הוא ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי.
תאריך:  02/12/2015   |   עודכן:  02/12/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
העימות הטורקי-רוסי: לקחים לישראל
תגובות  [ 14 ] מוצגות  [ 14 ]  כתוב תגובה 
1
אויביה המסוכנים של ישראל
נטע אורי  |  2/12/15 11:57
2
עמוס ידלין ראש אמן אלוף ב צהל
ישע  |  2/12/15 15:19
3
כמיטב המסורת
באום  |  2/12/15 15:22
 
- ידלין לא יודע, אני אגיד לו
איל  |  5/12/15 15:47
4
ניתוח חלקי המתעלם
גולדבלט משה  |  2/12/15 15:47
 
- שטויות כאילה לא נכתבו מעולם
איל  |  5/12/15 15:58
5
בפרספקטיבה הסטורית
ישראל עם רם  |  2/12/15 16:01
 
- אם
באום  |  2/12/15 16:24
 
- מסכים. ראה מה כתבתי בנדון
איל  |  5/12/15 16:04
6
אם מטוס קרב רוסי יבקש אישור
הגוי..  |  2/12/15 19:20
7
ידלין, אידיוט שימושי של השמאל
מסעודה משדרות  |  3/12/15 05:17
8
ניתוח שגוי ועמדתי אחרת
duducohn  |  3/12/15 07:23
9
תוספת למסקנות ידלין
ראובן גרפיט  |  3/12/15 07:25
10
האויב המסוכן ביותר לישראל
עמעד  |  3/12/15 12:09
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות דאעש
יורם שוייצר
במערכה כזו המתנהלת נגד אויב מסוג המדינה האיסלאמית יש חשיבות לתחכום ולחדשנות. כדי שהמבצעים יהיו יעילים וממוקדים, וכדי להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים, אשר תנוצל ע"י המדינה האיסלאמית לגיוס תומכים ופעילים, יש להסתייע בכוחות מקומיים בתכנון, בפעילות, בסיוע אווירי, בסיכול ממוקד ובהפעלת כוחות מיוחדים, שיתבססו על מודיעין איכותי
רפי לאופרט
כאשר קיים יסוד אמוני-אידיאולוגי חזק המחבר מיעוט מובדל מרוב עויין או מפוחד שסביבו, תיווצר אצל המיעוט נטייה להזדהות עם בעלי הברית הטבעיים שלו – המוסלמים. ככל שבעל הברית הזה מספק סיבות טובות יותר או מצביע בהתמדה על פתרונות מובטחים ולכאורה מוחשיים יותר, גובר משקלו ומתחזקת הנטייה להצטרף אליו. משבר התמוטטות של האמון ההדדי בין שתי אוכלוסיות שמשני צידי המתרס של האינטרסים הקיומיים ביותר, הוא מרשם לאלימות ולהתדרדרות
עידן יוסף
רב-אלוף גדי איזנקוט ביקר בבירה הבלגית שהייתה משותקת בשל האיום מפני פיגוע המוני ונועד עם קצינים בכירים    רמת הכוננות בבריסל הורדה מעט, והתחבורה הציבורית פועלת
יוני בן-מנחם
ארגון דאעש בחצי האי סיני ממשיך בפיגועים למרות נוכחות של כוחות גדולים של הצבא המצרי. אם מצרים לא תנקוט בצעדים המתאימים עלול הארגון להשתלט על כל חצי האי סיני
אריאל י. לוין
מי שמוכר למחבלים חומרים מסוכנים - שישלם מיליונים    הערכות עדכניות של מלחמת האזרחים בסוריה    ההזדמנות לעצב את עולמם של ילדי הטרור    ארה"ב חוששת מפיגועים בכל הגלובוס
רשימות נוספות
INSS  / מי ומי    | 
דאעש  / מי ומי    | 
זינוק של 94% בפיגועי התאבדות  /  יורם שוייצר, אריאל י. לוין, עינב יוגב
טקס פרסי גלובוס הזהב: "תלויים באוויר" מסתמן כמנצח  /  מאיה שני
בסיס הנתונים החדש של צבאות המזרח התיכון  /  יפתח שפיר
אין ב"ארגז הכלים הישן" מענה מתאים  /  קובי מיכאל, אודי דקל
הקהילה היהודית באמריקה ויחסיה עם ישראל  /  אברהם פוקסמן
היפרדות מיו"ש בטרם הסכם קבע?  /  גלעד שר, אבנר הלוי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il