דונלד ג'. טרומפ לא יהיה ככל הנראה נשיאה הבא של ארצות הברית. גם לא בטוח כלל כי היה מועמד הרפובליקאים להתמודדות על המשרד הסגלגל. אבל העובדה היא כי היום, הוא המועמד הרפובליקאי המוביל בסקרי דעת הקהל, וככל שהוא יודע, הצהרותיו הפומביות המזהות את האינטרס האמריקני עם קסנופוביה, עם פשטנות כלכלית, עם הכלל שהגרמנית היטיבה לנסח אותו AUF DER LUNGE DASS AUF DIE ZUNGE התר לשונך, אמור כל מה שעובר בליבך - תן פה למה שאחרים מתביישים לומר בקול - עשו לו את החייל הזה. אין בעולם מי שאיננו יודע כי האיסלאם הרדיקאלי גדל לממדים של איום גלובאלי. מכאן ועד להוראה לקונסוליות של ארצות הברית ברחבי העולם לערוך בדיקות זהות דתית בטרם יוענקו אשרות מעבר, ועד להנפקת הוראות למשטרת הגבולות לאסור כניסת אזרחים מוסלמים על-פי דתם ודתם בלבד, המרחק הוא כמרחק בין זהירות מתגוננת להפחדה מטורללת.
וזה מביא רייטינג. זה פוגש גינויים של ראשי מדינות העולם. לא כל ראשי מדינות העולם, יש זהירים, שאינם רוצים להיקלע לניגוד אינטרסים אלקטוראלי, או תומכים בסתר אם גם כמובן לא בגלוי, אבל זה פוגש גם הרבה מאוד הנהונים, הערכה למי שאינו מגיש לעולם לקליינטורה שלו תה וקפה יחדיו, וזה אומר שיש משהו מטריד מאוד שעובר על אוכלוסייה גדולה בעולם לא רק בארצות הברית, אלא כנראה, ויותר מכנראה, בארצות החופש כולן, המוכנות לגדל מתוכן שדות סרפד המזדקף לצרוב כשמדברים על מה שהחופש מחייב.
זה הפחד. דונלד טרומפ הוא פתאום מועמד מתוקשר לעילא הנותן קול לנכונות מערבית נאורה התובעת להיות חשוכה. יש שקראים לסינדרום הזה פטריוטיות, תוך חילול שם הפטריוטיות עצמה, יש הקוראים לסינדרום הזה הסקת מסקנה אמיצה מנסיבות שרק סומא אינו רואה אותן, יש קוראים לסינדרום הזה הגנה על הנצרות כציוויליזציה אל מול האיסלאם שהיה בעיניו לעריסת הברבריות, ויש הקוראים לסינדרום הזה פשוט "טרומפיזם", כשם המיליארדר המשתעשע בו או כדי לזעזע את העולם לו הוא בז, או כדי לכבוש בו חבוש מצנפת השוטים את כס המלוכה. מי יודע מה מטריד ממה.
