עיניהם של אזרחים רבים במדינה היו נשואות השבוע אל בית המשפט העליון לקראת ההכרעה בשאלה האם רומן זדורוב רצח לפני תשע שנים את הנערה תאיר ראדה או לא. בסופו של דבר החליט, כידוע, בית המשפט העליון ברוב של שני שופטים מול אחד שזדורוב הוא הרוצח.
פרשה משפטית סבוכה זו חשפה למרבה הצער מחדש את דמותו של פרקליט המדינה
שי ניצן, שנכנס לתפקידו עמוס תקוות וציפיות נתגלה כעסקן משפטי שבחש מאחורי הקלעים ולא בחל לחצות את קווי החוק. לא בכדי החליטה השבוע אומ"ץ לפנות אל שרת המשפטים
איילת שקד בדרישה להשעות לאלתר את ניצן מתפקידו.
הבקשה הייתה מבוססת על פנייתה של נציבת ביקורת הפרקליטות, השופטת בדימוס
הילה גרסטל, אל היועץ המשפטי ל
ממשלה,
יהודה וינשטיין, שבה האשימה את ניצן באי-אמירת אמת, התנהגות בחוסר תום לב ובניסיונות חוזרים ונשנים למנוע את הביקורת עליו ועל הפרקליטות, אחרי שהתגלו פגמים בהתנהלות הפרקליטות בפרשת משפטו של זדורוב.
מכתבה של גרסטל אל היועץ המשפטי לממשלה מהווה תגובה לפנייתו של ניצן לוינשטיין, שבו ביקש לבטל את מסקנותיה של גרסטל בגלל תצהירו של ד"ר
חן קוגל, מנהל המכון הפתולוגי, בעניינה של ד"ר
מאיה פורמן-רזניק. וינשטיין משום מה קיבל את עמדתו של פרקליט המדינה מבלי שטרח להיכנס לעובי הקורה. התברר שדבריו של ניצן היו שקריים, שכן קוגל התבקש למחוק קטעים מהותיים ולא "עמדות משפטיות" או "הגיגים אישיים" כפי שטענו ניצן והפרקליטות הבכירות
רחל שילנסקי, אורית קורן ו
דינה זילבר.
גרסטל קובעת חד-משמעית בעניין תצהיר קוגל: "התנהלות זו היא התנהלות פגומה ואסורה. מדובר בניסיון לשנות עדותו של עד, ניסיון למנוע את התמונה העובדתית-המקצועית המלאה מבית המשפט, כשאין מדובר בעמדה משפטית הנוגדת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, קל וחומר, בן בנו של קל וחומר, כאשר היה ברור שד"ר קוגל מעיד מטעם המבקשת ולא מטעם המדינה".
גרסטל טוענה עוד: "אין לי אלא להביע תמיהה על טענותיו האפוקליפטיות של פרקליט המדינה כי ניתן להשליך מהמקרה דנן על בקשות לשינויים בטיוטות תצהיר" וכי מסקנותיה יפגעו קשות בעבודת הפרקליטות. "אני רוצה להאמין כי מדובר במקרה חריג ביותר והמדינה אינה נוהגת כדבר שבשגרה לדרוש שינויים בתצהירים חתומים של עדים של הצד שכנגד, או אף של עדים מטעם עצמה, המביעים עמדות מקצועיות אישיות".
גרסטל מסכמת את מכתבה: "איני מתייחסת לשאלת סמכות היועץ המשפטי לממשלה לבטל את הכרעתי שבנדון, אך אני סבורה שהגיעה העת לומר באופן ברור ונחרץ כי אין זה סביר ואין זה מקובל שפרקליט המדינה יפנה מחד-גיסא, חדשים לבקרים, ליועץ המשפטי לממשלה ולשרת המשפטים בבקשות להגנה, לכאורה, מפני נבת"ם, תוך ניסיונות חוזרים ונשנים להצר את צעדיה, שלא לומר למנוע את פעילותה כליל, ומאידך-גיסא, יהיה שותף גם באופן אישי וגם כמנהל להתעלמות בוטה, עקבית וממושכת של הפרקליטות מהוראות היועץ המשפטי לממשלה ושרת המשפטים אשר הקימו, מכוח סמכותם המנהלית, את נבת"ם וקבעו גם לאחר המלצות דוח גולדברג שיש לשתף עמה פעולה".
אחרי הערות החמורות הללו לא נותר לנו אלא לדרוש, כאמור, את השעייתו של ניצן. נראה שהטעות הגדולה שעשה ניצן הייתה קשורה במאבקו הבלתי נלאה בנציבת הביקורת על הפרקליטות בשם ציבור הפרקליטים שביקש לנטרל את פעילותה. בשעתו שיגר ניצן מכתב חריף נגד ניצן אל השופט העליון בדימוס
אליעזר גולדברג, שנתמנה ע"י שקד לבחון את עבודתה של נציבות הביקורת, שעורר הרמת גבות אצל אלה המעורים ממה שמתרחש מאחורי הקלעים.
כאשר נכנס ניצן לתפקידו, זמן קצר אחרי שהנציבות החלה את פעילותה, הוא הודיע למקורביו שהוא מברך על פעילותה ומתכוון לשתף פעולה עם גרסטל. עמדה זו הייתה בניגוד לעמדת קודמו בתפקיד,
משה לדור, שאמר לי בשעתו, שהוא מתנגד נמרצות להקמת הנציבות שעלולה לעודד הגשת תלונות נגד פרקליטים ולשבש את עבודתם. השינוי הקיצוני בעמדתו של ניצן מעיד לא רק על-כניעה לפרקליטי המדינה, שמסרבים לשתף פעולה עם הנציבה בשל התנגדותם לביקורת עליהם, אלא שיש בה גם קורטוב של צביעות.
מאז זרמו מים עכורים רבים. נגוזה התקווה שניצן יהיה אדם נחוש, אמיץ ובעל חוט שדרה שיאזן את החולשה, הרפיסות והססנות בקבלת החלטות שמאפיינים את וינשטיין. ניצן אכזב בטיפולו בשורה של נושאים בוערים שעמדו על סדר היום הציבורי. הבולטת בהם הייתה פרשת התאבדותו של ראש יאח"ה, תת-ניצב
אפרים ברכה ז"ל. אומ"ץ פנתה כבר לפני כמה חודשים אל נציבת הביקורת בבקשה לבדוק את התנהלותה הכושלת של הפרקליטות בפרשה זו. הבדיקה של הנציבות התמשכה יתר על המידה. אני יכול רק לנחש שניצן לא הזדרז לשתף פעולה.
בהקשר לכך אני מבקש לצטט קטע ממכתב ששלחתי השבוע לגולדברג: "ראוי לציין שתנועת אומ"ץ יזמה כבר לפני שנים, בשיתוף עם השר לשעבר
מיכאל איתן, הצעת חוק להקמת מערך ביקורת על הפרקליטות שלצערנו לא הבשילה. מאז הקמת הנציבות פנתה אומ"ץ כמה פעמים לנציבות בדרישה לבדוק נושאים שונים שעמדו על סדר היום הציבורי כמו – התיקים של עו"ד
רונאל פישר בתקופת כהונתה של פרקליטת המחוז לשעבר
רות דוד, טיפולה של הפרקליטות בפרשת אולמרט ו
אורי מסר, פרשת תת-ניצב ברכה ז"ל, תפקודה של מחלקת הערער במשרד המשפטים ועוד.
"הצעתו של פרקליט המדינה לכפות על נציבות הביקורת על הפרקליטות לקבל תלונות רק מאלו שנפגעו אישית ע"י פרקליטים ציבוריים אינה מקובלת עלינו, מאחר שהיא נועדה לטרוק את הדלת בפני תנועת מתנדבים מסוגה של אומ"ץ שחרתו על דגלם מאבק למען ניהול תקין וטוהר מידות. אנו פונים אליך בבקשה לבחון היטב את עמדתו של פרקליט המדינה בכלל, וכלפי גופים המגישים תלונות בפרט".