במהלך 40 שנות מעקב מקרוב, כעיתונאי חוקר וחבר בגופים ציבוריים למאבק בשחיתות, אחר מעלליו ומעשי העבריינות הבלתי פוסקים של המגה-מושחת אהוד אולמרט, לא הופתעתי השבוע כאשר נחשף על-ידי גיא פלג בערוץ 2 מסמך חדש, שנועד לחלץ ברגע האחרון את אולמרט מריצוי עונש מאסר. לאמיתו של דבר, ציפיתי שהאיש - שנתגלה לי לאורך השנים כקומבינטור, מניפולטור, תחמן, שקרן, יהיר, שחצן, ערמומי, מאחז עיניים ומפגין חביבות מלאכותית - לא ילך לכלא בראש זקוף. אולמרט לא יכול היה להרשות זאת לעצמו, אחרי שהכריז בעקבות הערעור בפרשת הולילנד, שזיכה אותו בנסיבת תמוהות מקבלת השוחד הגדול, כי מעולם לא הוצע לו שוחד ומעולם לא לקח שוחד. המסמך שבו מדובר קשור לסכום של 60,000 שקל שאולמרט הורשע בקבלתם כשוחד משמואל דכנר באמצעות שולה זקן, שהעבירה אותם אליו באמצעות פרקליטו לשעבר, אורי מסר. פרקליטיו של מסר כתבו לפרקליטות, שהכסף האמור לא הועבר ממסר לאולמרט. על סמך זאת עשוי אולמרט לדרוש דיון חוזר, כדי לבטל את הרשעתו בקבלת שוחד ואת העונש שנגזר בגינו. הסיכוי שבקשה כזו תתקבל הוא אפסי, מאחר שהמסמך היה מצוי בידיהם של סנגוריו של אולמרט והם לא הציגו אותו בבית המשפט ולא הזמינו את מסר להעיד. (אולמרט צריך להודות לשופטים העליונים על שלא קיבלו את הראיות הנוספות של זקן, המלמדות שידע היטב על מאות אלפי השקלים שנתן דכנר לאחיו, יוסי אולמרט). לתנועת אומ"ץ אין כוונה להשתתף במסע התעתועים של אולמרט. השבוע פנינו אל פרקליט המדינה, שי ניצן, והפננו את תשומת ליבו לתיק הפתוח של אולמרט בנושא הדחת עדה (זקן) ושיבוש מהלכי משפט. אין זו הפעם הראשונה שבה ביקשנו שההקלטות של זקן ישמשו לפתיחה של תיבת הפנדורה שהייתה סגורה זמן רב מדי. למרבה האירוניה, הפנייה הקודמת של אומ"ץ בעקבות חשיפת ההקלטות של שולה הייתה קשורה דווקא למסר. פנינו בנושא זה אל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, וטענו, שעסקת הטיעון שרקחה הפרקליטות עם זקן מעלה מחדש את השאלה הנוקבת כיצד קרה שמסר, שותפו לשעבר של אולמרט לדברי עבירה, נחלץ משורה של פרשות שחיתות מבלי שהועמד לדין או שימש עד מדינה. בחלק ניכר מן הפרשות בהן עסקנו, ניכרה מעורבותו המיוחדת של מסר, כמי שקיבל מאולמרט העדפות ללקוחותיו בתפקידיו הציבוריים של אולמרט, כמי שאולמרט הסדיר לו עבודות משפטיות וכמי שטמן בכספת במשרדו הפרטי כספי מזומנים. הדעת הייתה נותנת שגם מסר יועמד לדין לפחות בחלק מן הפרשות הללו, ולמרבה התמיהה כנראה בשל מעורבותה של מעמדה של רעייתו, דידי לחמן-מסר, ששימשה משנה ליועץ המשפטי לממשלה, לא הוגש נגדו כתב אישום והוא אף לא שימש כעד מדינה אלא נתן עדות רגילה (במקרים בהם לא שתק). סגירת התיק של מסר מסר נחשד בשלב הראשון בכך שתיווך בהעברת כספי שוחד מיזמי פרויקט הולילנד לאולמרט. התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות. עורכי דינו אמרו אז: "מלכתחילה טענו שלעו"ד מסר אין קשר לפרשת הולילנד. לאורי ולמשפחתו נגרם עוול קשה, כאשר הוא נאלץ לשבת במעצר 11 ימים ללא עוול בכפו ולהיות מוזכר בתכיפות רבה כחשוד מרכזי בפרשה בכל כלי התקשורת". אחרי שהמשטרה סגרה את התיק של מסר שהיה קשור במעורבותו בפרשת קבלת המעטפות עמוסות הדולרים מאיש העסקים היהודי-אמריקני משה טלנסקי, לא יכולנו לעמוד מנגד. אומ"ץ עתרה לבג"ץ נגד פרקליט המדינה ופרקליט מחוז ירושלים, בטענה שמדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני. עוד נטען, כי קביעות הפרקליטות בהחלטה זו סותרות את טענותיה בכתב האישום שהוגש נגד אולמרט, ולפיו מסר ניהל במשרדו את הקופה הסודית בה הצטברו מאות אלפי הדולרים שקיבל אולמרט מטלנסקי. עוד ציינו, כי אולמרט הואשם גם בכך שנתן בתפקידו כשר התמ"ת יחס מועדף ללקוחותיו של מסר [כמובן שאז עוד לא יכולנו לדעת, שאולמרט אף יורשע בפרשה זו]. השופטים אשר גרוניס, סלים ג'ובראן וניל הנדל דחו את עתירתה של אומ"ץ בלא דיון, לאחר שקיבלו את תגובות הפרקליטות ומסר עצמו. הם קבעו, כי אומ"ץ לא הצליחה להוכיח שהחלטת הפרקליטות היא בלתי חוקית או חורגת בצורה סבירה ממתחם הסבירות - שתי העילות היחידות להתערבות הרשות השופטת בשיקול דעתה של הרשות המינהלית. השופטים הדגישו, כי בנושא טיב הראיות - שיקול דעתה של הפרקליטות רחב עוד יותר, ובג"ץ יתערב רק אם תהיה החלטתה בלתי סבירה בעליל ובצורה קיצונית. מסר - אדם שעומד מעל החוק אודה ואתוודה: לא הופתעתי כאשר המשטרה החליטה במרוצת השנים פעם אחר פעם שלא להמליץ על הגשת כתבי אישום פלילים נגד מסר. הסיבה לכך הייתה פשוטה: מסר הוא כנראה אדם שעומד מעל החוק וזכה למעמד שלא זכו לו נשיא, ראש ממשלה, שרים, חברי כנסת וראשי ערים שנגדם הוגשו כתבי אישום. העובדות המפורטות להלן זועקות בעד עצמן. מסר היה בעבר הרחוק שותפו של אולמרט במשרד בו כבר הועסקה זקן. אחד מחבריו של מסר אמר בשעתו: "אורי היה סטודנט מצטיין למשפטים וקרוב לודאי שהיה עושה קריירה אלמלא נפל ברשתו של אולמרט שהוריד אותו מדרך הישר. בהדרגה הוא נתמלא חיל ורעדה מפני אולמרט, ולא חדל חרף מעידותיו החוזרות ונשנות של שותפו לעסקים". ואמנם, אין ספק שהאחריות להתדרדרותו המוסרית של מסר מוטלת בראש וראשונה על אולמרט, בעל האופי ההרסני. אולי הוא אשר לימד את מסר בימי שותפותם, את שיטות ההתעשרות הקלה על חשבון הקופה הציבורית, את שלל קיצורי הדרך ואת הקומבינות למיניהן. אולי עקב מסר מקרוב אחר תהליך התעשרותו של אולמרט, שצבר תאוצה רבה בתקופה שבה כיהן במקביל כפרקליט וכחבר כנסת, והחליט שגם הוא צריך לעשות לביתו. כך או אחרת, הקשר בין השניים לא פסק גם לאחר שנתקבלה בשעתו ההחלטה האוסרת על חברי כנסת לעסוק בעבודות נוספות, לרבות שירותים משפטיים. ההחלטה חייבה את אולמרט רק באורח פורמלי. הוא העתיק את מרכז פעילותו לחו"ל, לפי הכלל הבדוק שהרוצה לשקר ירחיק עדותו. במשך כל השנים, גם כראש עיריית ירושלים ואחר כך כשר בראש משרדים שונים, הקפיד אולמרט לשמור על קשריו הסמויים עם מסר שתמיד היה בסביבה. על-פי החשדות, לקוחותיו של מסר זכו להעדפות בצינורות השלטוניים שהיו מחוברים לאולמרט, עד כדי כך שיודעי דבר הבינו היטב, שמי שרוצה לקדם עסקות, להסדיר קבלת רישיונות ולקבל סיוע מגופים ציבוריים שעליהם מופקד אולמרט - מוטב שיפנה אל מסר ודרכו תהיה סלולה. לא בכדי צץ מדי פעם ברקע שמו של מסר בחקירות החוזרות ונשנות נגד אולמרט, ובשנים האחרונות הפך הוא עצמו לחשוד מן המניין. דפוסי התנהלות עבריינית סדרתית משותפת אומ"ץ עקבה במרוצת שנות פעילותה בעניין רב אחר מערכת הקשרים הסמויה והבעייתית בין אולמרט לבין מסר והתריעה על כך לא פעם. כך, כבר ב-2006 נשלחה הפנייה הבאה אל היועץ המשפטי דאז, מני מזוז (כיום שופט בית המשפט העליון): "אומ"ץ מגישה בזאת תלונה נגד ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט, בחשד שלאורך תקופה ממושכת הוא מקבל שוחד לכאורה מעו"ד אורי מסר שהיה בעבר שותפו למשרד פרקליטים, ולמרות פירוק השותפות הם ממשיכים בקשרים צמודים שמהותם מעוררת שאלות נוקבות. אומ"ץ העבירה במקביל לבדיקת מבקר המדינה שורה של עובדות חמורות שמוכיחות, כי לאורך כל תפקידיו הציבוריים המוניציפליים והממלכתיים היו ללקוחותיו של עורך הדין מסר שחלקם גויסו ע"י מר אולמרט דלת פתוחה במשרדים שמר אולמרט חלש עליהם והם קיבלו העדפה ברורה על-פני פרקליטים ואזרחים אחרים". למרבה הצער, מזוז סירב באותה עת להפנים את דפוסי ההתנהלות העבריינית הסדרתית המשותפת של אולמרט ומקורביו מסר וזקן. הנחת היסוד שלנו הייתה, על-פי מקורות מידע שונים, שיוזמתו של אולמרט הייתה לפחות בחלק מהמקרים הרבים לכאורה על בסיס עסקי הדדי. מזוז היה אז בראשית דרכו, ונהג להעניק הנחות גדולות כבר בתחילת העונה לאישים פוליטיים בכירים שסרחו מסוגם של אריאל שרון ואהוד אולמרט. כלפי מסר היה לפחות למראית עין ולמשמע אוזן יחס מיוחד אולי בזכות העובדה שרעייתו, דידי לחמן-מסר, כיהנה אז כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, על כל המשתמע מכך. אומ"ץ פנתה בשעתו אל מזוז וביקשה לנקוט בצעדים הדרושים כדי שרעייתו של מסר תהיה ממודרת הרמטית ושלא תהיה לה גישה כלשהי לממצאי החקירות של המשטרה והדיונים הפנימיים במשרד המשפטים בעניינו של בעלה. מזוז מחה על הפנייה וקבל על עצם ההחשדה של המשנה שלו, תוך הבעת ביטחון שהיא כלל לא בתמונה. עד היום אני לא מוכן לטמון פתק בכותל ולבקש מרעייתו של מסר סליחה מחילה וכפרה על שחשדתי בפרקליטה בכירה מקושרת במשרד המשפטים על שלא ידעה, לא שמעה, לא ראתה ולא דווחה מאומה על בעלה שהיה חשוד בביצוע עבירות פליליות חמורות. הרבה דברים מוזרים צצו בשערוריית מסר. שמו של מסר צץ מדי פעם בגלוי וברמזים בכלי התקשורת, בעקבות התדרדרות במצבו הרפואי והנפשי. ניכר היה שהוא נתון בלחצים פנימיים חזקים בין החובה לחשוף את האמת על העבריין הסדרתי אולמרט לבין הרגש שיש לו כלפיו. מאוחר יותר התברר שמסר נחלץ מכתב האישום שהוגש נגד אולמרט וזקן. מפה לאוזן נלחש, כי הוא עשוי להיות עד מדינה למרות שלא נחתמה איתו עסקה. בעת הפגישה שהייתה לי בשעתו עם מזוז, ביקשתי לדעת מדוע הוא העביר להכרעתה של פרקליטות מחוז ירושלים את ההחלטה אם לסגור את תיקו של מסר. מזוז נתן לי תשובה דחוקה ולא משכנעת כאשר הסביר לי, כי נהג כך בשל הרגישות של העניין בגלל תפקידה של רעייתו. אבל גם פרקליטות מחוז ירושלים העניקה למסר הנחות מוזרות. באורח פלא החליט פרקליט מחוז ירושלים דאז, עו"ד אלי אברבנאל, שלא להגיש כתב אישום נגד מסר על חלקו המוכח בפרשות מרכז ההשקעות והעברות מעטפות הכסף שקיבל אולמרט ועל ניהול הקופה הסודית שלו, וזאת למרות שלא נחתם איתו הסכם עד מדינה. התברר שאברבנאל החליט לסגור את התיק נגד מסר בפרשת מרכז ההשקעות, מחוסר ראיות. בפרשת טלנסקי נקבע, כי מאחר שמסר הוא אזרח פרטי, אין מקום להאשימו במרמה והפרת אמונים, בשל העובדה שניהל עבור אולמרט "קופה סודית" שכללה בין היתר את התשלומים מטלנסקי. כל קשר בין קשריה האישים ההדוקים שקיימים בין רעייתו של מסר לבין ראשי מערכת המשפט והפרקליטות, הוא לא מקרי בהחלט. עד שנוי במחלוקת בלשון המעטה למסר שיחק מזל נוסף, כאשר הפרקליטות הודיעה במפתיע שהחליטה לסגור את התיק נגדו בפרשת הולילנד. כאמור, הנימוק השגרתי לגבי מסר היה כמובן שלא נמצאו ראיות מספיקות כדי לבסס כתב אישום בעניינו. כך נסללה הדרך למתן העדות המיוחלת של מסר במשפטו של אולמרט בירושלים. התביעה ציפתה לה בקוצר רוח. אלא שבעת מתן העדות התברר, כי מסר גויס אולי לשמש כעד תביעה תמורה אי-העמדתו לדין, אבל בפועל הוא הפך לעיתים לעד הגנה של אולמרט. התובע עו"ד אורי קורב ביקש להכריז על מסר כעל עד עוין, אך השופטים דחו את בקשתו. לאחר שהוקרן בחקירה החוזרת של מסר סרט שחשף את עדותו במשטרה לעומת עדותו השקרית בבית המשפט, בלטה הסתירה בדבריו. מסר חש אז אי-נוחות בולטת, הזיל דמעות תנין סינתטיות מלוות בבכיינות מלאכותית, וטען שהתביעה מנסה להשפיל אותו. לדעתנו הייתה חובה לערוך בדיקה בלתי תלויה לבירור הסיבות שגרמו לסתירה שבלטה בעדותו. מי יודע; אולי גם כאן היה נחשף חשד לשיבוש הליכי משפט. מזלו של מסר היה שהוא לא העיד בפני השופט דוד רוזן, ששפט את נאשמי הולילנד והוכיח נחישות, אומץ לב ואי תלות. אין לי ספק כמעט שאם מסר היה מופיע בפני רוזן, קרוב לוודאי שהשופט היה מקבל את הגרסה שלו במשטרה ולא בבית המשפט. אולי היה השופט רוזן מביע גם באותה הזדמנות לא חגיגית זו תמיהה מדוע לא הוגש כתב אישום נגד מסר. אבל למרבה הצער, במקום שישאו את השופט רוזן על כפיים על אומץ ליבו וזקיפות קומתו מול שועי הארץ ובראשם אולמרט, הוא זכה בעקיפין למקלחת של צוננים משופטי בית המשפט העליון האנמיים. ומסר עצמו? אחרי שבעט לאורך שנים בשלטון החוק, שיתף פעולה לאורך שנים עם עבריינים רמי דרג מסוגו של אולמרט, נחלץ מאישום פלילי בסיוע רעייתו, הוא מנסה כעת לסייע לחברו הטוב לשעבר שלא להיכנס לכלא.