שטרית החליט: ביניש תמונה לנשיאת העליון

מינויו של מאיר שטרית כשר המשפטים הפתיע רבים. ידידיו של אולמרט מהתקשורת, בהם דן מרגלית ואמנון דנקנר, ניסו לקדם את מועמדותו של דן מרידור. מרידור הוא בעל תדמית נקייה שהיתה עשויה 'לטהר' את אולמרט הנגוע בחשדות פליליים ואשר צפוי להופיע בקרוב בפני ועדת חקירה ממלכתית בנוגע למחדלי הממשלה במלחמת לבנון השנייה. מועמד נוסף שנחשב לפייבוריט הוא רוני בר-און, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר (שכיהן בתפקידו כיומיים) וכיום שר הפנים שנחשב למקורב מאוד לאולמרט. אולם, ראש הממשלה בחר למנות כמחליפו של רמון, שנאלץ לפרוש בעקבות הגשת כתב האישום נגדו, דווקא את שטרית - אחד ממתנגדיו הגדולים ביותר בסיעת קדימה. עם כניסתו של שר המשפטים החדש, מאיר שטרית, לתפקידו, הולך ומתבהר הטעם מאחורי מינויו. בעוד בר-און היה צפוי להמשיך את הקו האופוזיציוני של קודמו, הרי ששטרית, בדומה לתקופת כהונתו הראשונה בתפקיד (בשנים 2001-2003), מתגלה כפשרן ויש שיאמרו נוח בהתנהלותו מול שופטי בית המשפט העליון.

שטרית: בעד שיטת ה'סניוריטי'

בצעד ראשון הודיע (ה', 24.8.06) שר המשפטים החדש-ישן שטרית, כי השופטת דורית ביניש תמונה ביום 7.9.06 לנשיאת בית המשפט העליון. מינויה של ביניש נסלל בצורה מחתרתית, כאשר ב- 15.8.06 פורסם ברשומות דבר מועמדותה כמועמדת יחידה לתפקיד. כפי שחשף העיתונאי יובל יועז בהארץ, המועמדות, בניגוד למקובל, לא פורסמה בעיתונות, וכן מפאת הנסיבות לא חתם עליה השר דאז, חיים רמון, אלא מנהל הנהלת בת המשפט השופט בעז אוקון. בנוסף הכריז שטרית, שבאופן רשמי מונה רק כממלא-מקום לרמון, כי אין כל פסול בשיטת ה'סניורטי' - שיטה שבה מתמנים נשיא בית המשפט העליון ומשנהו רק לפי הקריטריון של ותק. כזכור, השר רמון הכריז בעבר כי בכוונתו לבטל שיטת המינויים לפי ותק, וכן לא הביע תמיכה פומבית במועמדותה של ביניש לתפקיד הרם. כמו כן, על-פי שיטה זו (שכנראה לא היתה עוברת את מבחן בג"צ לו היה מדובר בכל חברה ציבורית או משרד ממשלתי אחר) ימונה השופט אליעזר ריבלין כמשנה לנשיאה החדשה. שטרית אמר עם כניסתו לתפקיד (יום ד'), כי בכוונתו "להרגיע את האווירה במערכת המשפטית וליצור שקט שהמערכת זקוקה לו".

מי ימונה לעליון?

לאחר מינוים של ביניש וריבלין, עדיין אמור שטרית להתמודד עם המאבק סביב מינוים של שלושה שופטים חדשים לבית המשפט העליון - מינויים שמתעכבים עוד מתקופת כהונתה של השרה ציפי לבני, שלא הצליחה להגיע לעמק השווה בסוגיה זו עם הנשיא אהרן ברק. אם לשפוט על סמך העבר, הרי ששטרית צפוי לערוך עסקות חבילה כפי שערך בתקופת כהונתו הראשונה במשרד. אז תמך במינוי השופטת אילה פרוקצ'יה, בתמורה למינויו של השופט אדמונד לוי ששטרית חפץ ביקרו.

הקונספירציה ו'כנופיית שלטון החוק'

עם היוודע דבר החקירה נגד שר המשפטים היוצא, חיים רמון, לא מעט גורמים ובהם מקורביו של רמון החלו להפיץ תיאוריות לפיהן ידם הארוכה של דורית ביניש ושל "כנופית שלטון החוק" היא שהשיגה את רמון, ביטויים אותם הכחיש רמון עצמו מאוחר יותר. כעת, לנוכח פעילותו האינטנסיבית והמהירה של שטרית למען מינוי ביניש וסיכול הרפורמות של רמון, נותר לציבור הרחב לתהות כיצד הושגו מטרותיה של ביניש, וכיצד מתנגדה החריף סולק מהמשרד.