קוצר ראייה (מצב בו קיים קושי לראות בבירור עצמים מרוחקים), הוא ליקוי הראייה הנפוץ ביותר בעולם. סובלת ממנו רבע מהאוכלוסייה המבוגרת בארה"ב ובמקומות כמו סינגפור וטייוואן, סובלים ממנו כ-80% מהאוכלוסייה העירונית.
אולם לא מדובר רק בנתון מדהים ומפתיע, אלא גם במגמה מדאיגה של עליה מתמדת. בארה"ב למשל, חלה עלייה מ-25% מהאוכלוסייה אשר סבלו מקוצר ראייה לפני 30 שנה, וכיום עומד הנתון על 43% מהאוכלוסייה. מדובר בבעיה עולמית קשה שמתפתחת בגילאים צעירים ומואצת בגילאי העשרה המוקדמים.
עד-כה, לא נתגלתה כל דרך לרפאה. החדשות הטובות נעוצות במחקרים שהוכיחו לאחרונה, כי יש אפשרות להאט באופן משמעותי את עליית המספר בקרב ילדים ובני-נוער קצרי ראייה. הסוד הוא באבחון נכון ובטיפול מתאים.
והבעיה היא אכן קשה. מעבר לקשיי הראייה, קוצר ראייה גבוה מהווה גורם פוטנציאלי לסיבוכים רציניים בעיניים כמו גלאוקומה, קטרקט ואפילו הפרדות רשתית. מכאן נולדת חשיבותו האדירה של הפתרון.
שיטות חדשות להאטת קצב התקדמות קוצר הראייה קיימות נכון להיום ומוכיחות את יעילותן לשליטה בהתפתחות קוצר הראייה: טיפול תרופתי של טיפות עיניים, "עדשות לילה" בשיטת אורטוקרטולוגיה (ortho-k), עדשות מגע מולטיפוקליות וכן, משקפי ראיה מולטיפוקליים. לצד כל אלה קיימות גם שיטות שנמצאות בשימוש, אך הוכחו כבלתי יעילות ואפילו מזיקות.
בטיפול תרופתי, מבין החומרים השונים שנוסו במטרה להאט את התפתחות קוצר הראייה, התוצאות הטובות ביותר הושגו באמצעות טיפות אטרופין בריכוז נמוך של 0.01%. אטרופין היא תרופה המשמשת להרחבת האישון ומשתקת באופן זמני את האקומודציה (יכולת העדשה להתאים עצמה לראייה לקרוב ולרחוק) ומרפה לגמרי את מנגנון הפוקוס של העין. מקובל להשתמש בה לצורך בדיקות ראייה של ילדים, ולהקלה על כאבי עיניים הנגרמים מיוביאיטיס (דלקת של השכבה האמצעית של העין).
המחקר מצא, כי ייתכן קשר בין קוצר ראייה בילדים לבין היחלשות והתעייפות הפוקוס של העין. מכאן, בדקו את השימוש באטרופין לנטרול מנגנון הפוקוס בכדי לטפל בקוצר ראייה זה. התוצאות המרשימות מצאו, כי טיפות האטרופין חוללו ירידה ממוצעת של 81% בהתקדמות קוצר ראייה בקרב ילדים קצרי ראייה. השימוש בהן אומנם לא נפוץ, מאחר שעדיין לא ניתן להשיג את הריכוז המומלץ באופן מסחרי ולא ידועה השפעת התרופה לטווח הרחוק, אולם זו בהחלט פריצת דרך שיש לקחתה בחשבון.
עדשות הלילה בשם ORTHO-K, משתייכות לשיטת האורטוקרטולוגיה. אלה עדשות מגע המורכבות רק במהלך שנת הלילה, ולמעשה מייתרות את הרכבת משקפי הראייה ביום שלמחרת. עדשות הלילה מבוססות על טכניקה הגורמת לעיצוב מחדש של מיקום תאי אפיטל הקרנית. הן נקראות גם עדשות לתיקון הקרנית (CRT).
מחקרים מצאו, כי ילדים המטופלים מספר שנים בשיטת האורטוקרטולוגיה, תהיה עליית מספר פחותה ב-50%-90% בהשוואה לילדים שלא משתמשים בשיטה. כמו בשיטת טיפות האטרופין, גם כאן ישנם חסרונות, אולם בהקפדה על טיפול קפדני ומקצועי, הם הופכים לא רלוונטיים כמעט.
עדשות מגע מולטיפוקליות, הן שיטה נוספת של עדשות המוכרות כעדשות לתיקון ראייה בגיל הבוגר, כשנדרש תיקון ראיה שונה למרחק מאשר לקריאה. אלו עדשות לתיקון משולב של ראייה למרחק וראייה לקריאה או למחשב. בשנים האחרונות פותחו עדשות מולטיפוקליות בעלות מבנה מיוחד לטיפול בעליית קוצר ראייה אצל ילדים, כשתוצאות המחקרים מראות האטה של 30%-54% בעליית קוצר הראיה אצל המשתמשים בהן.
כמו-כן, היציאה מהבית לשמש ופעילות חוץ ביתית, מסייעות במניעת התקדמות של קוצר ראייה. כבר לפני כמעט עשור, מצאו המחקרים בתחום, כי ילדים שנחשפו לאור שמש ולפעילות מחוץ לבית, היו בעלי קוצר ראייה מופחת, לעומת ילדים ששוהים יותר זמן בבית. ומכאן ההמלצה: שהות ופעילות מחוץ לבית של לפחות שעה וחצי ביום המומלצת בחום לילדים באופן כללי, מומלצת גם לשם מניעת קוצר ראייה.
לצד כל אלה, קיימות מספר תפיסות שגויות לגבי דרכי ההתייחסות להתפתחות קוצר הראייה וכן, שיטות שהוכחו כבלתי יעילות ומהן יש להיזהר. ביניהן ההימנעות משימוש במשקפי ראייה או הרכבת משקפיים במספר נמוך מהנחוץ, כדי להימנע מגדילת מעליית מספר המשקפיים. "שיטות" שאינן יעילות ואף עלולות להעמיד ילדים בפני סכנות. תפיסה שגויה נוספת היא, כי עדשות מגע רכות גורמות לעליה מואצת במספר המשקפיים. שיטת ביופידבק היא אחת הדרכים הבלתי יעילות, כמו גם שיטת בייטס שפותחה בתחילת המאה ה-20 שליעילותה אין כל הוכחה במחקר המדעי.
משמעותם של כל הדברים הללו היא אדירה כשמדובר בילדים. הקהל הצעיר הזה מתמודד עם אתגרים חברתיים, לימודיים וגופניים, שעבורם כל קושי פיזי, על אחת כמה וכמה קושי בתפקוד בסיסי כמו ראייה - עלול להיות קריטי. מה גם ששנות הילדות הן אלה בהן מתפתחת, כאמור, בעיית קוצר הראייה. אלה הן השנים בהן אנחנו נדרשים לאבחון נכון של ליקוי הראייה ולטיפול מקצועי ומוקדם ככל שניתן והדבר נכון גם לילדים שאינם מרכיבים משקפיים או מתלוננים על בעית ראייה. בדיקת עיניים תקופתית ובעיקר בשלב שלפני כניסת הילד לכיתה א' - היא הזמן הנכון לעשות את הדבר הנכון עבור העיניים שלו. ויפה שעה אחת קודם.
