הלחימה פגעה אנושות בעסקים בצפון

· עסקים קטנים ובינוניים-כללי: על-פי הנתונים הסטטיסטיים מספר העסקים הקטנים והבינוניים בצפון עומד על כ- 85,000 (מתוך כ- 90,000 עסקים בצפון). מתוכם, כ- 25% צפויים לעמוד בסכנת סגירה, באם לא ימצאו פתרונות כלכליים וינתן סיוע מגוון, כבר בחודשיים הקרובים. ככלל, עולה שמצבם הכלכלי של בעלי העסקים בצפון הנו בהול, ומצריך סיוע והתיחסות מיידיים. חשוב לציין, שעיקר ההכנסה של חלק גדול מהעסקים בצפון מבוסס על חודשי יולי-אוגוסט. השיתוק הכלכלי בחודשי הקיץ מהווה פגיעה קרדינלית ומשמעותית בכלל המחזור העיסקי של כלכלת הצפון. · חשיבות שיקום, פיתוח ועידוד המגזר העיסקי הקטן והבינוני בצפון: חלקם הארי של העסקים בצפון מושתת על עסקים קטנים ובינוניים (כ 97%). בנוסף, עיקר המועסקים בכלכלת הצפון, מועסק בעסקים קטנים ובינוניים. בהתאם לנתונים אלו, משמעות סגירת עסקים קטנים ובינוניים בצפון, היא יצירת נטל כלכלי על רווחת וכלכלת המדינה בשל מספר מובטלים גבוה. · הגירה שלילית של צרכני הצפון למרכז-הגברת הבעיה: בשל הלחימה בצפון, נוצרה תופעה נרחבת של "פליטים" תושבי הצפון במרכז המדינה. "פליטים" אלו, הוציאו כספים רבים על צרכים במרכז (ממגורים בבתי מלון ועד צרכים בסיסיים). כתוצאה מכך, תזרים המזומנים והחסכונות של משקי הבית והצרכנים בצפון נפגעו, כך שכיום כוח הקניה בכלכלת הצפון פגוע קשות, וצפוי שיתאושש רק בעוד מספר רב של חודשים. · ייחוד מגזר המיעוטים: חשוב לציין, שמיגזר המיעוטים, על כל גווניו, שותף שווה לכלל הצרכים שאובחנו. אולם, עוצמת הנקודות שמופו באות לידי ביטוי באופן חמור משמעותית מהאופן בו הדברים מתבטאים במגזר היהודי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי המצב הראשוני במגזר הלא יהודי היה ירוד (אין משמעות הדבר שנקודת הפתיחה במגזר היהודי היתה טובה, אלא טובה יותר). · התנהלות הבנקים בימים של הליחמה ושלאחר הלחימה: בעת הלחימה, פנה "המפקח על הבנקים" אל הבנקים, והורה/ביקש להתיחס את לקוחותיו בגמישות הראויה, הנגזרת מהמצב המילחמתי. אולם, הנחיית/בקשת הבנקים הנ"ל, עומדת אל מול "חוק הגבלת האשראי", שלא שונה, ולכן חל גם על הבנקים בצפון. כמו כן, ככלל, המערכת הבנקאית הקשתה את ליבה אל מול המחאות (גם על סכומים קטנים) ובחרה שלא לכבדן. תוצאת ההתנהלות הנ"ל, מביאה לכך שספקים ובעלי עסקים שלא עומדים בתשלומים, לא מצליחים לקבל סחורה או שירותים החיוניים להמשך קיומם. מעגל אי האספקה גדל, וגורם לכך שאלמנט הוודאות העיסקית בכלכלת הצפון נמוגה, וחוזר חלילה. · בנוסף, עולה שישנם מספר מקרים לא מבוטל בהם בנקים מקשיחים את את תנאי מתן ההלוואות, וחורגים מהפתרון המוצע כיום להלוואות בערבות המדינה (כפי שיפורט בהמשך). חשוב לציין, שהדברים הנ"ל לא עומדים בקנה אחד עם הצהרות מנכ"לי הבנקים, כפי שהתבטאו במהלך הלחימה. · הגדרת מרכז הכובד של הבעיה המיידית בקרב העסקים בצפון: הבעיה המרכזית עמה מתמודדים כיום בעלי העסקים בצפון, הינה חוסר בתזרים מזומנים אל מול התחייבויות עיסקיות גוברות. בהתאם לכך, עיקר הפתרון, טמון ביצירת תזרים מזומנים מיידי לעסקים המצויים במשבר קיומי, ולטווח הארוך טמון במציאת דרכים קונסטרוקטביות להגדלת הצריכה והביקושים בצפון.

א. צורך בחניכה עיסקית: בעלי עסקים רבים חסרים את הידע ו/או ההבנה העיסקית הדרושים ליציאה מהמצב הכלכלי אליו נקלעו. בשטח קיימים גורמים מכוונים, כגון, מט"ים וקרנות אשר מהווים פונקציה מייעצת ומלווה עסקים בקשיים הקיימים וביוזמות חדשות. עולה צורך ממשי בשימוש בגופים אלו באופן מושכל ומאורגן. ב. מימון גורמי חניכה: אפשרות לשימוש בגורמים הללו, בהיקפים הנדרשים מכורח המציאות החדשה, מעלים צורך במימון של גורמי החניכה הקיימים. חשוב לציין, שקיימים סכומים לצורך מימון הגורמים הנ"ל על סך של כ-20 מש"ח, אולם השימוש בסכום זה הינו על-פי נוהלי חירום. יש לשנות את הנוהלים הקיימים ולהתאימם למציאות כיום, זאת לצורך השימוש בכסף הנ"ל לחונכות אישית, יעוץ מלווה, והלוואות לעסקים בצפון. פתרון מימוני נוסף מצוי גם בניהול תקציבי נכון אשר יביא את הכספים אל פעילות השטח וימנע מבלימתו בשלבים מוקדמים. ג. השלכות החניכה העיסקית: 1) הדרכה ולמידה עיסקית: בשימוש מושכל בחניכה עיסקית טמונה התאוששות כלכלית לאורך זמן ובניית חוסן כלכלי ברמת העסק הבודד. חניכה אפקטיבית, לאלו הזקוקים לכלי הדרכתי-כלכלי זה, היא בעלת פוטנציאל להוות גורם ממנף של היזם הכושל. 2) השפעה על החזר הללוואות: הליווי של החונכים העיסקיים אל מול הבנקים במסגרת של חניכה עיסקית, מגבירה את הסיכויים להחזר חוב במקרה של לקיחת הלוואה. כתוצאה מכך, סיכון הבנקים ירד ותנאי ההלוואה יוטבו. ד. פיקוח על גורמי הלווי: מתוך הנ"ל ומתוך איבחון הפעילות בשטח, עולה צורך בקיום פיקוח ע"י גורם מטעם התמ"ת. מטרתו של הגורם זה תהיה לתקצב ולתכלל את הגורמים הפועלים בשטח (למשל, מט"י), וכן להקנות להם סטנדרטים אחידים, כגון, קרנות או סוגי קרנות באמצעותם הם פועלים וכן עמלות תשלום אחיד לחניכה וליווי. · מע"מ: לאור הצורך העולה בהגברת הרווחים בקרב העסקים בצפון יש לבחון בחיוב את ביטול המע"מ לתקופה של חצי שנה. פעולה זאת תגדיל את רווחיות העסקים. ברמה תאורתית, פעולה מסוג זה, בשל כוחות השוק ובשל גמישות הביקושים וההיצע, תגרום לאיזון נכון של מחיר מוצר והגברה לביקושים בצפון. החיסרון של פעולה מסוג זה הוא הפרת מאזן המשק בשל מס מפלה. · הנחות בעמלות אשראי: יש לבחון יוזמה לשיתוף פעולה בין משרד התמ"ת לבין חברות האשראי, כאשר חברות האשראי יספקו הנחות משמעותיות בעמלה שהן גובות מהעסקים למשך כחצי שנה. בתמורה יקבלו פרסום חיובי על בסיס פרסומי התמ"ת. פעולה זאת תגדיל את ריווחי העסקים בכ- 2%. · לייבלים (תוויות): כדי להגביר את הצריכה למוצרים המיוצרים בצפון, ניתן לפנות אל האלמנט הפטריוטי המצוי בלבבות הציבור הרחב, וליזום תווית "מוצר מהצפון", אשר יגדיל את הביקוש למוצרים הללו. יוזמה זאת מצריכה מאמץ הסברתי שיעשה במקביל. · עדיפות עסקים מהצפון במיכרזים ממשלתיים: ניתן להגביר את הצריכה למוצרים המיוצרים בצפון והגדלת הביקושים למוצרים אלו, על-ידי יצירת הנחייה למשרדי הממשלה השונים לפיה אחוז מסוים של מיכרזים ממשלתיים יחויב להינתן לעסק צפוני (עם עדיפות של 5% חריגה בשל חוסר התאמה). · ערים תאומות: עידוד יצירת קרנות פילטרופיות למטרת טיפוח ועידוד יזמות עסקים על-בסיס ערים תואמות ובאמצעות הלוואות חוץ בנקאיות (בהתבסס על מודל פרויקט בוסטון בחיפה וכן תוכנית הניסוי GBN במט"י לב הגליל). · עסקים תאומים (Business Networking): יצירת עידוד וחניכה עיסקית על בסיס התאמת עסקים צולחים מהמרכז, והצמדתם לעסקים כושלים מהפריפריה הצפונית. באמצעות פרויקט מסוג זה ילמד ידע וניסיון עיסקי רחב, ובנוסף, ירקמו קשרים מקצועיים אשר יתכן כי יהוו בסיס לקשרים עיסקיים ופרודוקטיביים. · הקלות בארנונה: מס הארנונה מהווה חלק נכבד מסכום ההוצאות במחזור העיסקי ,בעבור חלק גדול מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים. הקלה במס זה תגדיל את הרווחים של העסקים הללו. אולם, מס זה הנו מס מקומי, ומשמעות הפגיעה בו הינה פגיעה בשילטון המקומי. על כן, עולה צורך לתגמל את השילטון המקומי, על-ידי כספי המדינה כדי לאזן את הכנסות השילטון המקומי. · קיצור תהליכי בירוקרטיה: הפתרון שיבחר, בין אם מתוך רשימה זאת ובין אם לאו, חייב שיהיה בעל תכונות של גמישות ומהירות כדי שיגיע לכיסו של הנפגע במהירות האפשרית. כדי לצאת ממעגל הקושי הכלכלי אליו נקלע המשק בצפון, קיימת חשיבות רבה במהירות התגובה ובהתאמתה למציאות ולצרכים הבהולים. כל פתרון שיהיה חסר אלמנטים מהירי תגובה וניראות בשטח, עלול לאחר את המועד בעבור עסקים רבים, ולהגביר את הנזקים הכלכליים של המשק בצפון המדינה.

א. הפתרון המוצע כיום: פתרון חלקי לחוסר התזרים במזומנים כבר ניתן, לכאורה, על-ידי מתן אפשרות ללקיחת הלוואות של עד 135 אש"ח בתנאים של פריים 1.5%, ב"גרייס" של חצי שנה ובפריסה של 18 תשלומים, כל זאת בערבות מדינה של 70%. אולם, כפי הנראה אפשרות זאת לא חילחלה אל השטח, ולמעשה אינה נלקחת בחשבון נכון להיום על-ידי בעלי העסקים בבואם לבחון ולפתור את המצב הכלכלי שפוקד אותם כיום. כמו כן, חשוב לציין שכפי שיוצג, על-פי חמישה פרמטרים, תנאי ההלוואה אינם מהווים פתרון ראוי. ב. אחד הכלים המרכזיים לסיוע בשיקום הינו ההלוואות. אתייחס לחמישה פרמטרים שמתהווים יחדיו לתנאי הלוואה כדאית ללווה: 1) ריבית- נכון להיום, תנאי הריבית על הלוואה בפתרון המוצא הנה פריים +1.5%. ראוי יהיה שתנאי הריבית בערבות מדינה של 70% יהיו פריים או פריים +0.5%. חשוב לציין, שבנוסף לאלמנט החניכה העיסקית, במידה ויתווסף, אחוז החזרי ההלוואות יגדל וסיכון הבנק יקטן. 2) פריסה- כדי להכניס את המאזן העיסקי לריווחי, בזמן קצר, יש לבחון בחיוב מספר תשלומי החזר הלוואה רבים ככל האפשר (פריסה של החזר החוב בין 36 ל-60 תשלומים). חשוב לציין, שבתנאי פריסה מצומצמים, כמו בתנאי ההלוואה כיום, קריסתם של העסקים עלולה להדחות בכמה חודשים ולא להיפתר, זאת בשל לקיחת התחייבות כספית להחזר חוב גדולה מידי, אשר בשל ה"גרייס", תידחה לכמה חודשים. 3) תחילת מועד פרעון החוב (גרייס)- זמן "גרייס" ראוי עומד על שישה חודשים לפחות. 4) סכום הלוואה- על גובה סכום ההלוואה להתייחס לחוסר הכנסה ממוצע לעסק, שניפרס על כשלושה חודשים, ועל העובדה שסכום ההכנסות הריאלי אינו עולה בהכרח עם ההכנסות המוכרות (המדווחות). סכום של 135 אש"ח הינו סביר (2א). 5) ערבויות- חשוב לייצר תנאים המאפשרים חזרה לשיגרה והתנהלות מחזורית-עיסקית תקינה, כלומר, לייצר מציאות שמקיימת אפשרות לקיחת הלוואות עתידיות לצורך התנהלות העסק. כדי ליצור מציאות כלכלית שכזאת, חשוב לספק אפשרות למתן הלוואה לבעלי עסקים עם ערבות מינימלית מצד הלווה (נכון להיום, בעבור רוב ההלוואות הניתנות על-ידי הבנקים על הלווה לספק לבנק ערבות של 100%), תנאי ערבות שמתאימים למציאות כיום הינם ערבות של 30% ללווה ו-70% ערבות ממשלתית, אולם, לאור הריבית הגבוהה, ניתן וראוי לשקול הגדלת גובה הערבות. 6) חשוב לציין, שבמידה ולא ינתנו פתרונות הולמים על-פי הקריטריונים הנ"ל, המרוויחים הגדולים יהיו המלווים בשוק האפור (על גווניו). 7) התנהלות הבנקים: במיקרים רבים הבנקים מקשים את עורפם במתן הלוואות בעבור עסקים קטנים. ישנם מקרים רבים בהם חשבונות העסקים הופכים להיות "חשבונות מוגבלים" בשל החזרת המחאות (גם על סכומים נמוכים), ובכך נערמים המכשולים הבירוקרטים על-ידי הבנקים.

הפתרונות המוצעים -כללי-תיחום הזמן והפעולה: אופן יישום ההמלצות: המסמך מכיל מספר המלצות ופתרונות מוצעים. הפתרונות מהווים המלצות ליישום ויכולות להיות מיושמות באופן מלא או חלקי. אולם, מאפיין כלל הפתרונות הוא יישומם בהקדם האפשרי, זאת כדי למנוע את קריסתם של העסקים בשטח. פתרונות ארוכי טווח: בין מגוון הפתרונות מוצעים פתרונות ארוכי טווח. יש להעדיף פתרונות מסוג זה שכן משמעות יישומם מהווה אבן דרך בשיקומה ובנייתה של כלכלת הצפון באופן קונסטרוקטיבי ועצמאי. · טיפוח ויצירת מנהיגות עיסקית מהפריפריה: ישנה חשיבות רבה בטיפוח של המנהיגות הכלכלית-פריפריאלית על-ידי הממשל בישראל. חשוב למנות פרסונה כלכלית מהצפון שתהיה מעורבת בקבלת ההחלטות באשר לגיבוש הפיצויים והתפיסות הכלכליות בעיקבות הלחימה ולאחריה. תרומתה של דמות מעין זו למתן ייצוג הולם למשק הצפוני על גווניו, גדולה בהבנת הפערים הכלכליים-חברתיים ובצימצומם.

א. הפתרונות המוצעים כיום-כללי: תחום העסקים הקטנים והבינוניים מחולק קטגורית לשלוש קבוצות, זאת בשל סיבות הסטוריות, פוליטיות וחברתיות- "המגזר הכללי", "המגזר החקלאי" ו"המגזר התיירותי". בהתאם לחלוקה זאת קיימים שלושה מסלולי פיצויים שונים. לא נעסוק בדוח זה במסלולי הפצויים לשתי הקטגוריות האחרונות, רק נציין שמדובר בכ- 70% פיצוי על-פי גובה המחזור לשנת 2005. חשוב לציין, שסך חלקם של המגזרים החקלאיים והתיירותיים מהווה חלק קטן משמעותית ביחס למגזר הכללי של העסקים הקטנים בצפון. ב. הפתרון המוצע כיום לכלל העסקים הקטנים והבינוניים: מפתח הפיצויים לעסקים שנפגעו כלכלית מהלחימה בצפון ואינם נכנסים להגדרת עסק תיירותי או חקלאי, הנו 135% מסך הוצאות העסק בעבור שכר עובדים. פתרון זה אינו פתרון מספק, היות והוא מפצה על הוצאה אשר מהווה בדרך כלל סכום מינורי מסך כל ההוצאות של עסק ממוצע. כתוצאה מכך, בהסדר הקיים, בעל העסק אינו מצליח להפריש שכר בעבורו, וכן אינו יכול לקיים את התחייבויות העסק במחזור השנתי בשל עיתוי שיתוק העסק. ג. המלצה למפתח פיצוי: מפתח הפיצוי הנכון ביותר הנו מתן פיצוי על בסיס 70% מכלל המחזור העיסקי של ממוצע חודשי יולי-אוגוסט לשנת 2005 (מספר האחוזים הנ"ל מהווה פתרון אופטימלי. אולם, החשוב הוא שמפתח הפיצוי יהיה נגזרת מסך המחזור העיסקי). ד. קשיים ביישום המפתח המוצע ופתרונות: מפתח על-פי אחוז מכלל ההכנסות איננו מגלם "גידול מחזורי". בנוסף לכך, מפתח פיצויים על בסיס מפתח משנת 2005 לא יכול להיות מיושם על יוזמות חדשות. על כן, יש ליצור כלי אבחון כגון "ועדת חריגים" אשר, בהתאם להמצאת המסמכים הדרושים מצד התובעים, תאפשר מתן פתרונות פיצוי הולמים עפ"י רווחיות ריאלית. ה. חריגים למסלולי הפיצויים הקיימים: יש לציין, שהגדרת בעלי העסקים עפ"י קטגוריות חקלאיות או תיירותיות, אינו תואם את המציאות, ובכך מופלה עסק תיירותי מוכר אל מול עסק תיירותי שאינו מוכר, ועל כן המציאות בשטח מבולבלת (דוגמא לכך ניתן למצוא בחנות הממוקמת בתוך בית מלון, כאשר החנות אינה "תיירותית" והמלון כן, או בעיר שלמה כמו טבריה שכלכלתה מושתתת בעיקר על תיירות). כל הנ"ל מביא לכדי מסקנה שאין לעשות איפה ואיפה על בסיס קטגוריות שונות אלא להביא למפתח פיתרון אחיד והוגן לכלל העסקים בצפון.