X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
העובדה, כי הכשרות אינה עוד מצבע אחד ומגוון אחד, אלא היא מורכבת מגוונים הרבה ומצבעים שונים, הנוגדים - לעיתים קרובות - אלה את אלה, גורמת לכך, כי קרוב לוודאי שהגישה האורתודוכסית הקפדנית, הקושרת שמירת שבת לשמירת כשרות ושוללת מתן תעודות כשרות, למקומות הפתוחים בשבת ומחללים שבת, באופן פומבי והמוני, לא תארך זמן רב וסופה להתבטל ולהיעלם מן העולם
▪  ▪  ▪
עדיין בהתחשבות דיני כשרות בלבד [צילום: איתמר לוין]

לאט-לאט אבל בצעד איטי ובוטח, מתחיל מונופול הכשרות שהעניק חוק איסור ההונאה בכשרות, תשמ"ג-1983 לרבנות הראשית, להיסדק וגופים, כמו-גם עמותות, העוסקים במתן כשרויות וליתר דיוק גופים, כמו-גם עמותות, העוסקים "בהשגחה" על מקומות שבהם עוסקים ומתעסקים בענייני מזון, דוגמת מקום לייצור מזון, מקומות למכירת מזון, אולמות אירועים ועוד, מתחילים לתקוע יתד מוצקת ויציבה, במקום בו לא הייתה להם, כלל וכלל, בעבר, כל דריסת רגל והרבנות הראשית לישראל שלטה בתחום מתן הכשרות, שלטון אין מצרים ובלתי מעורער.
חוק איסור ההונאה בכשרות, מגדיר בית אוכל, כמקום שבו עוסקים במכירה לציבור של מצרכים וגם/או בהגשתם, לשם אכילה או שתיה במקום, וכן אטליז, ובית מלון מוגדר בו, כחלקים של בית המלון שבהם עוסקים בהכנתם של מצרכים או בהגשתם לשם אכילה וגם/או לשם שתייה במקום. הגדרת מצרך כוללת, בגדרה ובחובה, מאכלים ומשקאות ואילו הגדרת אטליז, כוללת, בגדרה ובחובה, בשר ומוצרי בשר. עוד קובע החוק, כי לעניין ייצור של מצרך, הרי מונח זה, כולל, בגדרו ובחובו, גם אריזתו של מצרך שכזה.
מי שרשאים לתת תעודות הכשר לפי חוק הכשרות הינם: מועצת הרבנות הראשית לישראל וגם/או רב שהיא הסמיכה לכך; רב מקומי המכהן במקום שבו נמצא בית האוכל, מקום השחיטה וגם/או מקום הייצור של מצרך; לעניין תעודת הכשר בצה"ל, קובע החוק סמכותו של הרב הראשי לצבא-הגנה לישראל וגם/או רב צבאי שהוא הסמיך לעניין חוק זה. רב מקומי, מוגדר בחוק, כמי שבידו אישור בכתב מאת מועצת הרבנות הראשית לישראל שהוא רב בישראל, והוא מכהן כרב עיר, רב מועצה אזורית, רב מושב או רב קיבוץ. צה"ל, מוגדר בחוק, ככולל, בחובו ובגדרו, גם כל שלוחות מערכת הביטחון וכן בעל בית אוכל וגם/או יצרן העוסק עבור צה"ל וגם/או שלוחה של מערכת הביטחון.
החוק אוסר על בעל בית אוכל להציג, בכתב, בית האוכל שלו ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר.
כמו-כן קובע החוק, כי בעל בית אוכל שבידו תעודת הכשר ובית האוכל שלו מוצג, בכתב, ככשר, לא יגיש ולא ימכור בו מצרכים שאינם כשרים לפי דין תורה. עוד קובע החוק, כי יצרן של מצרך לא יציין על מצרך שייצר וגם/או על אריזתו כי הוא כשר ולא יציגו ככשר בפרסום וגם/או בדרך אחרת, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר. על יצרן של מצרך שניתנה עליו תעודת הכשר, נאסר מכוח החוק לשווק מצרך שאינו כשר לפי דין תורה, בציון שהוא כשר. לפי הוראות החוק, מי שעוסק במכירת מצרכים לציבור, לא ימכור ולא יציע למכירה, מצרך שאינו כשר לפי דין תורה, תוך הצגתו, בכתב, ככשר. אחד הסעיפים החשובים ביותר, בחוק הכשרות, הינו סעיף 11 לחוק זה, הקובע בלשון קצרה וחד-משמעית, כי: "במתן תעודת הכשר, יתחשב הרב בדיני כשרות בלבד".
חוק איסור הונאה בכשרות, איבד מידה רבה יעילותו, שכן הסנקציה המוטלת, בגין הפרתו, הינה בדרך כלל קנס כספי, למעט במקרים חריגים, חריגים של ממש שבהן מתבצעת הונאה לשמה, שאז מופעלים הוראות חוק בעלות גוון פלילי ומי שעובר עבירה בעלת גוון פלילי שכזה, צפוי לקנסות וגם/או להטלת מאסר עליו, בגין כך.
בעבר כמו-גם בהווה אוכפת מחלקת האכיפה של הרבנות הוראות החוק ומונעת מגורמי כשרות פרטיים, המעניקים "תעודות השגחה" למקומות שבהם עוסקים ומתעסקים בענייני מזון, דוגמת מקום לייצור מזון, מקומות למכירת מזון, אולמות אירועים ועוד, לכתוב ולכלול בתעודות שמעניקים הם, המלה: "כשרות" וגם/או המלים: "תעודת הכשר", שכן השימוש הבלעדי במלים אלה, מותר - לפי הוראות החוק - אך ורק לרבנות. בשנים האחרונות נתקלנו, יותר ויותר, בהכשרים פרטיים, דוגמת הכשר: "בית יוסף", שכולל המלים: "תעודת הכשר" על התעודות שמנפיק הוא למקומות העוסקים ומתעסקים בענייני מזון, שבפיקוחו. אין לדעת אל וודאי ואל נכון - אם מדובר, בתופעה שולית שלא הובאה לידיעת מחלקת האכיפה של הרבנות ולכן לא טופלה, ביד קשה ובנחרצות, או אולי מדובר במדיניות חדשה של מחלקת אכיפה זו, שאינה אוכפת הוראות החוק, כלפי גוף הכשרות, הקרוי: "בד"ץ בית יוסף",שעה שממילא נטייתם הדתית והפוליטית של שני הרבנים הראשיים לישראל, האשכנזי כמו-גם הספרדי, ידועה ומפורסמת, ברבים, זיקתם למפלגת ש"ס, הקרובה לגוף ההכשר, הקרוי: "בד"ץ בית יוסף".
בג"ץ קבע בעבר לא פעם שהשיקולים במתן תעודות כשרות, בידי הרבנות הראשית חייבים להיות שיקולים הלכתיים. בעבר קבע בג"ץ - לאחר שהתיר למסעדת "אלימלך", בתל אביב, לפעול בשבת וכפה על הרבנות הראשית ליתן לה תעודת כשרות, שעה שנטען שאין מבשלים בה מזון בשבת, אלא רק מחממים מזון על פלטה חשמלית, כפי שנהוג הדבר בבתי-מלון המקבלים תעודות כשרות - כי משהוכח, שמבשלים במסעדה בשבת, הרי אין ליתן תעודת הכשר למסעדה זו, לפי העיקרון ההלכתי הקובע, כי מי שחשוד על חילול שבת, חשוד גם לעניין הכשרות עצמה.
אתמול, דחתה מליאת הכנסת בקריאה טרומית ברוב של 43 ח"כים שהתנגדו להצעת החוק מול 36 ח"כים שתמכו בהצעת חוק של ח"כ אליעזר שטרן, ממפלגת: "יש עתיד", שביקש לקבוע בהצעת החוק כי ההחלטה על מתן כשרות לבית עסק לא תכלול שיקולים כמו פתיחת העסק בשבת ועריכת מופעים לא צנועים וטקסים הנוגדים ההלכה היהודית.
בדברי ההסבר להצעה נכתב, כי חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983, קובע כי "במתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני הכשרות בלבד". מאחר שהגדרת המונח: "דיני כשרות" אינה ברורה, הרי בפועל נמתח הגבול, וכתוצאה מכך, נשקלים שיקולים אשר אינם קשורים לכשרות המזון המוגש וגם/או הנמכר במקום, כגון: הצגת מופעים לא צנועים במקום, עריכת טקסים לא לפי ההלכה היהודית ועוד. לדבר ח"כ אלעזר שטרן, הרי: "הצעת התיקון באה לקבוע כי תעודת ההכשר תינתן לבית אוכל בהתחשב אך ורק במידת כשרותו של המזון, ברוח פסיקתו של בית המשפט העליון. לגבי פתיחת בית האוכל בשבת, מוצעים סייגים הלכתיים אשר מקובלים כיום ברשויות מקומיות באזור הצפון כך שתעודת ההכשר תתייחס לימי החול ובלבד". בעת הצעת החוק, בפני מליאת הכנסת, אמר ח"כ אליעזר שטרן, כי: "הכשרות משמשת היום להונאה, על הגב של סמכות לתת תעודת כשרות, מעמיסים עוד כל מיני דברים שיש לו אינטרס בהם, שבינם לבין כשרות אין כלום. יש רבנים מטעם הרבנות הראשית שנותנים כשרות למקומות שפתוחים בשבת, כמו למשל בבתי מלון. כל הכוח שהמדינה נתנה למוסדות שנותנים שירותי דת למדינה, במקום לקרב אנשים ליהדות הם מרחיקים אותם".
תשובת הממשלה, המתנגדת לתיקון חוק הכשרות, לפי הצעת ח"כ אלעזר שטרן, הוצגה בפני מליאת הכנסת בידי שר הדתות, דוד אזולאי, שהשיב להצעת החוק ואמר כי: "תעודת כשרות אינה חובה למי שאינו מעוניין בכך. אם בעל עסק כן רוצה תעודת כשרות, עליו לעמוד בתנאים שנקבעו בחוק. בעבר הרבנות ניסתה לבחון באופן מעשי את האפשרות להשתמש בשבת בכלים חלופיים אבל הניסיון הוכיח שיש קושי לבצע את זה ולהפריד בין כלים של יום חול לבין כלים של שבת".
כיום, קיימים עסקים רבים בתחום המזון בעיקר בצפונה של הארץ כאשר בהסכמה שבשתיקה של רבנים מוכרים, דוגמת רב עיר ורב אזורי, המכהנים במשרות בכירות ברבנות הראשית לישראל, העוצמים עין מכך שבתי עסק פותחים עסקי המזון שלהם, בשבתות, תוך חילול שבת המוני ופומבי, אולם הם אינם שוללים הכשרות ממקומות אלה. רבנים אלה מסתפקים בכך שבימות החול נשמת הכשרות בבתי עסק אלה, שעיסוקם בתחום המזון, כאשר בשבתות נלקחת מהם תעודת הכשרות שניתנה להם, בידי אותם רבנים או אותם רבנים מציינים שתעודות הכשרות הינן בתוקף, אך ורק לימות החול וכי הכלים והסכו"ם שבהם נעשה שימוש במסעדות ובתי אוכל אלה, בשבתות, תוך חילול שבת פומבי והמוני, הוחלפו על-ידם ובימות החול נעשה שימוש בכלים ובסכו"ם אחרים, על כל המשתמע והכרוך בכך.
העובדה, כי הכשרות אינה עוד מצבע אחד ומגוון אחד, אלא היא מורכבת מגוונים הרבה ומצבעים שונים, הנוגדים - לעיתים קרובות - אלה את אלה, גורמת לכך, כי קרוב לוודאי שהגישה האורתודוכסית הקפדנית, הקושרת שמירת שבת לשמירת כשרות ושוללת מתן תעודות כשרות, למקומות הפתוחים בשבת ומחללים שבת, באופן פומבי והמוני, לא תארך זמן רב וסופה להתבטל ולהיעלם מן העולם. העובדה שמול 43 ח"כים שהתנגדו לתיקון חוק הכשרות, ניצבה כמות גדולה של 36 ח"כים שתמכו בהצעת החוק, מצביעה על כך, כי קרוב לוודאי שסעיף 11 לחוק הכשרות, הקובע כי במתן תעודות כשרות יתחשב הרב בדיני כשרות בלבד, סופה בתוך מספר שנים להימחק ולהיעלם מספק החוקים, בישראל.
ישנן גם דעות אחרות. גוף המתקרא בשם "כושרות" שמרכזו באלון מורה בלב השומרון והקשור לרב, אליקים לבנון, בוגר ישיבת מרכז הרב והמכהן כיום כרב השומרון, פרסם - לאחרונה - נייר עמדה, בעקבות הדיון בכנסת בהצעת החוק של ח"כ אלעזר שטרן. בנייר העמדה של גוף זה, נכתב, כי: "הכשרות הממלכתית בייעודה אמורה לשרת את כל עם ישראל ולתת שירות של מזון כשר לכל דורש ע"פ נהלים אחידים בכל רחבי הארץ. המערכת הממלכתית יכולה וצריכה לתת שירות לכל דורש ברמה גבוה ללא ניגוד עניינים והנהגות חסידיות שלא נפסקו להלכה. דוח מבקר המדינה בתחום הכשרות מונה כשלים רבים בתפקוד מערכת הכשרות הממלכתית".
"כושרות" טוענת, כי הכשלים הקשורים בענייני הכשרות נגרמים - לטענתה - בשל: "כוח אדם דל של מערכת האכיפה, מחוסר פיקוח על יישום הנהלים, מחוסר תקציב לארגון המערך הארצי, הפרדת משגיח מושגח ועוד. דבר זה גורם לכך שרבים וטובים כיום נמנעים לסמוך על מערכת הכשרות הממלכתית או שאוכלים רק לאחר בדיקה מדוקדקת".
בסיומו של נייר העמדה, שפרסמה לאחרונה "כושרות", נכתבו דברים, כהאי לישנא: "מועצת הרבנות הראשית היא הגוף הסמכותי להכיר בנהלי הכשרות של מסעדות. כיום יש מסעדות שפתוחות בשבת ומקבלות תעודת כשרות כך שאין צורך בחוק לשם כך. חקיקה בנושאים הלכתיים מובהקים תגרום להמשך קריסת מערך הכשרות הממלכתי ואי יכולת לאדם שומר מצוות לתת אמון במערכת הכשרות הממלכתית שכן כל אדם מבין שלא הרבנים קובעים את הכשרות אלא המחוקקים. טוב יעשו המחוקקים הרוצים לדאוג למערך הכשרות, אם ידאגו לתקצוב של מערך ממלכתי מאורגן, ידאגו להפרדה בין משגיח למושגח ולמערכת יעילה לאכיפת הנהלים ואכיפת הונאה בכשרות. ולא יתערבו ב נהלי הכשרות. חקיקת חוקים המחייבים את המערכת לפוליטיקאים מזילה את המערכת ומורידה את ערכה של המערכת בעיני הצרכנים המחפשים מוצרים כשרים ומסייעת לגופי הכשרות הפרטיים להתפתח".
גילוי נאות: בשנת 1995 ייצג כותב שורות אלה מסעדת "אלימלך" הקודמת, בשל סירוב רבנות תל אביב, לאפשר פתיחת המסעדה בשבת ולהמשיך אישור הכשרות שנהגה במקום. עם הגשת בג"ץ ובקשה לצו ביניים נגד הרבנות הראשית והמועצה הדתית תל אביב, פעלה מסעדת "אלימלך" הקודמת, גם בשבת ונהנית משירותי כשרות צמודים של רבנות ראשית תל אביב. שירותים אלה והעסקת משגיח כשרות, שעבד בשבתות, במסעדה זו, הוענקו לה, בעקבות צו ביניים שהוציאה שופטת בג"ץ, דליה דורנר. המסעדה מכרה - בשבת - מאכלים שחוממו על פלטת שבת. משטענה הרבנות שהמאכלים חוממו במיקרוגל, נדחתה העתירה והוסרה הכשרות רבנות ממסעדה זו.


הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין. ד"ר חיים שטנגר, אינו עובד במקצועו, במהלך השנה הקרובה ובמקומו עובדים - בתקופה זו - עורכי הדין אורי פנטילט וארנון שצמן.
תאריך:  28/01/2016   |   עודכן:  28/01/2016
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות חיים שטנגר לדוא"ל
 
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כשרות לפי החוק או לפי ההלכה
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
חיים שטנגר
סקר חדש שנערך בקרב המגזר הדתי לאומי מגלה הציבור הדתי-לאומי והחרד"לי, מעוניין בכך ומצביע על רצון של מעורבות יתרה של ציבור תומכים בכוח מפלגת "הבית היהודי", בכל הקשור לענייני שילוב דת ומדינה וענייני שילוב דת וצבא שוטפים
חיים שטנגר
מעז להכתיב לנו תפישותיו הרעיוניים והתוכניים, כמו-השלטון - כן, כן, זה שמרבית העם בחר בו, בקונסטלציה פוליטית זו וגם/או אחרת מעז להכתיב לנו תפישותיו הרעיוניים והתוכניים, כמו-גם לנסות ולהנחיל לנו ולילדינו שלנו, משנתנו הפוליטית
חיים שטנגר
ח"כ לשעבר, ינון מגל, לא הפנים הלקח של ההתנהגות הבוטה, המיוחסת לו לכאורה בידי כמה וכמה נשים שטענו, כי הוא דיבר איתן בצורה בלתי מכובדת ובביטויים עולבים. ח"כ לשעבר, ינון מגל, לא ייצג, בתקופת כהונתו כחבר-כנסת, חלק מלוחמי הסיירת וגם/או חלקים של החבר'ה המסוקסים הרגילים לכנות נשים באמצעות אבר המין שלהן
חיים שטנגר
מתברר ומסתבר כי מי שעוסקת ביחסי ציבור לפרנסתה, אינה רגישה דיה לרגשות הציבור וליחסי הציבור הגרועים, בכל הכבוד הראוי - שעשתה וממשיכה היא לעשות לעצמה - בעקבות הראיון המוחצן, התקיף ואפילו התוקפני מעט, שנתנה היא לשתי רשתות רדיו
חיים שטנגר
מטרת החוק הינה להבטיח פעילותם התקינה של נותני השירותים הפיננסיים, החוץ בנקאיים, כמו-גם להבטיח במקביל שמירה ראוי, נכונה והדוקה על העניינים והאינטרסים של ציבור לקוחותיהם של גופים אלה
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il