מסתבר ומתברר, כי רק עתה
- 67 שנה לאחר היווסדנו כמדינה סדורה, במסדר המדינות הסדורות, בספר דברי ימי עולם - נזכרה מדינת ישראל, כמי שנוטה לאמץ מודל התנהגות מערבית, בהתנהלותה הציבורית, לתת הדעת על כך, כי השירותים החשאיים בישראל,
אינם מוסדרים, באמצעות חוק ישיר, המפקח על פעולתם. ליתר דיוק, היזכרות בעובדה זו, אינה מנת חלקה של ממשלת ישראל, אלא היא - כולה - פרי יוזמתם הנמרצת של חברי הכנסת,
עפר שלח ו
יעקב פרי (ראש השב"כ לשעבר), המכהנים בכנסת ישראל, כנציגיה של מפלגת "יש עתיד".
המצב החוקי הקיים כיום בישראל הינו, כי השירותים החשאיים פועלים - במישרין - בכפיפות למשרד ראש הממשלה ואין כל פיקוח של שרים, כמו-גם של וועדות שרים, על פעילות שירותים גופים חשאיים אלה. אי-קיומו של חוק, המאפשר לפקח על פעילותיהם של הגופים והשירותים החשאיים, כמו-גם מכלול ושפע המטלות, המוטלות על ראש הממשלה
מכוח מעמדו ועמדתו כראש הממשלה המכהן מונע פיקוח יעיל על השירותים החשאיים ושאר הגופים הקשורים לענייני שירותים חשאיים, בישראל, שאינם מפוקחים במישרין באמצעות חוק.
היום (יום ב, 22.2.16), הונחה על שולחן מזכירות הכנסת,
"הצעת חוק השירותים החשאיים", מטעמם של ח"כ עפר שלח וח"כ יעקב פרי, הקובעת, כי דגם ההתנהלות החוקי, שעל פיו מתנהל צה"ל, הקיים במשרד הביטחון, יחול גם
באותה צורה ובשינויים המחויבים והמתבקשים, כתוצאה מכך גם על גופי מודיעין דוגמת המוסד ושירות הביטחון הכללי, הלא הוא השב"כ. משרד המודיעין אמור להפוך לפי הצעת חוק השירותים החשאיים למשרד סטאטוטורי, שבראשו יעמוד שר,
שיהיה שר בעל משרד ותקן של שר במשרה מלאה, כאשר לשר זה יוענקו סמכויות נרחבות, בכל הקשור למינויים בגופי המודיעין השונים, כמו-גם באשר להזרמת תקציבים לגופי מודיעין אלה.
בראיון שנתן ח"כ עפר שלח ל"ווינט" - לאחר שביצע הוא השוואה של המצב החוקי, בכל הקשור לפיקוח על גופי וגורמי המודיעין, במדינות רבות בעולם - אמר הוא, כי "הסדרת פעולתם של ארגוני המודיעין והפיקוח הממשלתי עליהם היא מהלך מתבקש, שהיה צריך להתבצע כבר מזמן". עוד ציין, ח"כ עפר שלח, כי מאז הקמת המדינה פועלים גופים אלה, במישרין, בכפיפות למשרד ראש הממשלה ולדבריו, הרי: "במצב זה", אין על השירותים החשאיים פיקוח מיניסטריאלי דומה לזה שקיים ביחס לצה"ל או לגופי מודיעין אחרים בעולם".
בהתאם לסדר היום המוצע, שמקדם ח"כ עפר שלח, הרי לטענתו הוא, המצב החוקי הנוכחי בישראל, גורם לליקויים רבים במערכת קבלת ההחלטות האזרחית הנוגעת אליהם, ולפיקוח חסר על גופים שמשמעותם לביטחון המדינה קריטית וחלקם בעוגת התקציב עולה מדי שנה. לתפיסתו של ח"כ עפר שלח - כפי שהביע אותה בראיון לאתר "ווינט" - הרי "האמצעים המוצעים בחוק זה ישפרו מצב בעייתי זה באופן דרמטי".
קריאת הצעת חוק השירותים החשאיים מעלה, כי היא מציעה להסדיר הפיקוח המיניסטריאלי על השירותים החשאיים, כאשר במסגרת זו, יהפוך המשרד לענייני מודיעין למשרד סטאטוטורי, שבראשו יעמוד שר המודיעין, שיהיה שר במשרה מלאה, כאשר שר זה יכהן גם, כחבר קבוע בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני). עוד מציעה הצעת החוק, כי השירותים החשאיים ימשיכו להיות כפופים לראש הממשלה. עם זאת, שר המודיעין יהיה בעל זכות להפעיל - מטעמו של ראש הממשלה - סמכויות מקיפות לאישור ופיקוח על תקציב השירותים, מינויים בכירים ושינויים ארגוניים משמעותיים.
עוד מציעה הצעת חוק השירותים החשאיים, לשנות ולתקן הוראות חוק שירות הביטחון הכללי שנחקק ב-2002. בראיון שנתן ח"כ עפר שלח, לאתר "ווינט", בהקשר להצעת חוק השירותים החשאיים, מצוטט הוא כאומר, כי: "חוק השב"כ הוא דוגמה לדרך שבה הסדרה חוקית שכזו תרמה תרומה מכרעת ליעילותו של הארגון וללגיטימציה שלו בפני הציבור ומערכת המשפט". ח"כ שלח הוסיף ואמר, כי: "בזכות יצירתה של מעטפת אזרחית וחוקית ראויה לפעולותיו. בחוק 'השירותים חשאיים' ייכללו תיקונים מעטים לחוק השב"כ, הנוגעים לסמכויותיו של השר לענייני מודיעין כפי שמפרטת ההצעה בחלקה הראשון".
הצעת החוק קובעת עוד, כי יש להסדיר מן הפן החוקי פעילותו של המוסד, כל זאת תוך שנה ממועד חקיקת החוק. מן הראוי להדגיש ולציין, כי חברי הכנסת, שלח ופרי, "לא המציאו הגלגל", שכן הגישה בדבר הסגרת פעילותו של המוסד, בצורה חוקית, עלתה על סדר היום זה מכבר כאשר גופי ממשל שונים, מהמוסד עצמו ועד המערכת המשפטית, תומכים בהשלמת עיגון פעולתו של המוסד, בחוק מדינה מוסדר ומסודר.
ראש השב"כ לשעבר, ח"כ יעקב פרי שהינו אחד משני יוזמי הצעת חוק השירותים החשאיים התראיין בעניין זה ואמר כי: "עומס הנושאים המונחים על שולחן ראש הממשלה אינם יכולים לאפשר לו לפקד באופן יעיל ומפורט ולהקדיש את הזמן הנחוץ לשב"כ ולמוסד. בהיעדר סמכות ביניים בין ראש הממשלה לבין השב"כ והמוסד יש לעבות, בחקיקה, את סמכויות השר לענייני מודיעין שיטפל בשירותים החשאים ויקדיש להם את מלוא זמנו. עיגון החקיקה יקבע כי השר לענייני מודיעין יפקח על הארגונים, פעילותם, תפקודם והמינויים הבכירים בתוכם, וכן יגבש את מדיניות המודיעין של ישראל".
אין ספק כי שירותים חשאיים
שמרבית פעילותם נעשית בחשיכה ובצללי צללים אינם יכולים לפעול ולהתקיים בלא פיקוח משפטי וחוקי, שיביא לכך שציבור אזרחי המדינה ידע, כי גם הם נתונים בפיקוח של המדינה. לכן, מן הראוי לקדם בברכה חקיקתו של חוק השירותים החשאיים
והגם שמציע הצעת החוק, אינם נמנים על שורות הקואליציה, מן הראוי שהקואליציה לא תכשיל קידומה של הצעת חוק זו. זאת ועוד. לא רק שמן הראוי הוא שהקואליציה לא תכשיל הצעת חוק שכזו, אלא מן הראוי שהקואליציה תביא לקידום ולזירוז חקיקת חוק השירותים החשאיים, כפי שהדברים קיימים, מוסדרים ומותקנים, בכל מדינת חוק דמוקרטית, שהיא, בעולם.
