שירותי הטלוויזיה שלנו משדרים לנו תוכניות הנקראות תוכניות ראליטי, ובהם הישרדות, משחקי השף,
האח הגדול ועוד. תוכניות אלו בדרך כלל מצטיינות ברדידות, בהערצת המציצנות, ובהבאת כל השטיקים האפשריים על-מנת לזכות ברייטינג גבוה.
ואכן רבים וטובים יושבים מול המרקע ונהנים מתוכניות אלו, שלא לאמר מכורים. זה מזכיר לי את המערכון של
אורי זוהר והכדורגל, כאשר הוא משמיד את המכשיר כי לא ענה על ציפיותיו.
והנה צפיתי באחד הפעמים בתוכנית הישרדות הונדורס, ואכן יש שם כמה משתתפים בעלי יופי, כמה בעלי גוף נחמד, כמה בעלי חוזק גופני, שיכולים לסייע להתגבר על המשימות שנתנו להם. ביניהם אחד שהצטייר לי כשוטה הכפר.
שום תכונה ייחודית
החיוך תמיד מרוח על פניו, תמיד מוכן לאיזה אמירה אהבלית, בוכה וצוחק חליפות, וכל כולו תת רמה אחת גדולה. המשחק הוא על מיליון שקל לזוכה, ובדרך עוד כמה מתנות לא רעות כלל, כגון מכוניות. ואכן כמה מהמשתתפים לקחו את העניין ברצינות, כרתו בריתות, הפרו אותן, כרתו חדשות, ועשו כמיטב יכולתם.
והבחור הזה, שאיני יודע כיצד יכול היה להראות את פניו ברחוב אחרי הופעה עלובה מעין זאת, לא ניחן בשום תכונה ייחודית פרט להיותו אהבל שהקופסה שהוא נושא על כתפיו ריקה מתוכן, וכל כולו אומר ריקנות.
אלא שהבחור חביב ולכן לא יצר איבה מיוחדת כלפיו, ותמיד היה מישהו אחר להדיח, וכך זחל והגיע לפרק הסיום, כאשר טובים ומיוחדים ממנו נשרו בדרך. וכאן זכה קודם כל לאהדת הצופים שבחרו בו לחביב הקהל, ולכן זכה מיד למכונית חדשה מהניילון.
והנה הגיע הרגע של בחירת השורד האחרון. 8 מודחים שהיו הנאמנים של התוכנית, בחרו בו להיות השורד האחרון. וזה שיא האבסורד - מדוע 8 נציגים משוחדים, מאחר שהיו על האי, ואולי גם בצוות ההפקה, קובעים לבד מיהו השורד האחרון, שלדעתי היה צריך להיות המודח הראשון בתור. מדוע לא נתנו לכל הצופים לקבוע את מי הם מעדיפים לציין לשבח.
זוהי פעם ראשונה שאני רואה, פרט כמובן למפעל הפיס או כדומה, שאדם ריק מתוכן ללא כל תכונות כלשהן, זוכה על כך במיליון שקל. לכן כנראה אמשיך במסורת, ולא אראה תוכניות מסוג זה, למרות שתוכניות אחרות ברמה די חסרות.
