X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
דעת המיעוט של השופטת דפנה ברק-ארז בפרשת עלילת האונס מדגימה כיצד התהפכו היוצרות: ביהמ"ש מוכן לקבל פרכות באמינות של קורבנות עבירות מין - אפילו אם לא הוכח שמדובר בקורבנות
▪  ▪  ▪
ברק-ארז. אי אפשר לשלול [צילום: המרכז האקדמי כרמל]
נשכחת עובדה בסיסית
בלהט ההסברים המלומדים נשכחת עובדה בסיסית: יש לקבוע תחילה אם אכן מדובר במתלוננת שהיא קורבן עבירת מין, בטרם מתרצים את קשיי עדותה על בסיס תיאוריות המסבירות תופעות נפשיות האופייניות לקורבנות עבירות מין. אם מתלוננת מעלילה אינה קורבן עבירת מין, מה לבית המשפט ולכל התיאוריות הפסיכולוגיות על מצבן הנפשי של קורבנות עבירת מין?

לבחון את ההסברים
מיד יש לבחון את כל הראיות ואת הסברי המתלוננת. פעמים לא מעטות, למרות הפגמים, עדיין ניתן לקבוע שתלונה היא מהימנה. אך לשם כך אין צורך בהסברים פסיכולוגיים. אם מתלוננת מסבירה למשל שנמנעה מתלונה על-רקע בושה, או חשש מתגובת הסביבה או מתוך רצון לשמור על מקום עבודה חיוני, ייתכן בהחלט שנאמין לה על-רקע עובדות אחרות שהוכחו

איתמר לוין
עו"ד רוני אלוני-סדובניק והיחצ"ן מוטי מורל הובילו עלילת אונס

בפסק הדין בעניין עו"ד אורי דניאל (עלילת האונס) חזר בית המשפט העליון ואישר ברוב דעות, שנגד עורך הדין נרקמה עלילת כזב שמטרתה הייתה להציגו כעבריין מין ולהרוס אותו מבחינה אישית ומקצועית. למרות זאת, משום מה החליט בית המשפט העליון שלא לפרסם את שמותיהן של המעלילות.
דומה, כי אם לא ניתן לפרסם שם מתלוננת מעלילה במקרה מסוג זה, נראה שבשום מקרה לא ניתן לפרסם שם מתלוננת המעלילה עלילת אונס. שופטי בית המשפט העליון חוששים מ"אפקט מצנן" שירתיע מתלוננות. אני בעוונותי סבור שגם לחשודים/נאשמים שיצאו במזל מעלילת שווא, יש אי-אלו זכויות וגם להם מגיעה הגנה כלשהי.
לא אתעכב על פסק הדין של הרוב, שמסקנותיו מוצקות ומשכנעות בעיני. אכן מדובר בעלילה נבזית מאין כמוה, שלקידומה הייתה שותפה על-פי פסק הדין עו"ד רוני אלוני-סדובניק, שאני מניח שלמרות התלונות שהוגשו בעניינה תצא ללא פגע. אבקש להתעכב על פסק הדין של שופטת המיעוט, דפנה ברק-ארז. השופטת הנכבדה סברה, כי לא הוכח באופן פוזיטיבי שלא היה אונס. היא מבססת את קביעתה על כך שבית המשפט המחוזי ביסס את קביעותיו על דרך הערכה לא נאותה של עדויות המתלוננות, בכך שלא התחשב במאפיינים המיוחדים של קורבנות עבירות מין.
פסיכולוגיה במקום ראיות
אם לתמצת את דעת השופטת בנקודה זו, הרי שהיא טוענת שאי אמינותה המתלוננות נקבעה, בין היתר, עקב שיהוי ממושך בהגשת תלונה (תשע שנים!), עקב העובדה שזמן רב לאחר המעשים שייחסו לדניאל הן נותרו ביחסים קרובים איתו ותמיהות נוספות. כל אלו, לדברי השופטת ברק-ארז, הן תופעות ידועות בקרב קורבנות עבירות מין, ואין בהן כדי להעיד בהכרח על אי-מהימנותן.
גם שופטי הרוב הסכימו עם עמדה עקרונית זו, אך סברו שבנסיבות המקרה היו די והותר ראיות לקבוע פוזיטיבית שלא התרחש אונס. כאן עלי להעיר שלא ברור איך יכול אדם להוכיח באופן פוזיטיבי שלא אנס. האם באופן עקרוני חזקת החפות אינה מספקת ראיה שדי בה, לנוכח העדר עדות מהימנה נוגדת?
התיאוריות המלומדות המשמשות בסיס לפסק הדין של השופטת ברק-ארז אינן חדשות. הן מסבירות למשל מדוע שיהוי רב בהגשת תלונה אינו פוגע באמינות המתלוננת, מדוע אפשר להאמין לתלונת מתלוננת שלאחר מעשה מקיימת קשרים חבריים רגילים עם ה"אנס", מדוע יש להאמין לעדות מתלוננת שלאחר מעשה מנסה לסחוט את הנאשם וכך הלאה. דומה שאין פרכה שאין תיאוריה שתסביר אותה, ותלמד עד כמה היא צפויה במקרה של עדות קורבנות עבירות מין.
משום מה, בלהט ההסברים המלומדים נשכחת עובדה בסיסית: יש לקבוע תחילה אם אכן מדובר במתלוננת שהיא קורבן עבירת מין, בטרם מתרצים את קשיי עדותה על בסיס תיאוריות המסבירות תופעות נפשיות האופייניות לקורבנות עבירות מין. אם מתלוננת מעלילה אינה קורבן עבירת מין, מה לבית המשפט ולכל התיאוריות הפסיכולוגיות על מצבן הנפשי של קורבנות עבירת מין?
כיום התהליך המחשבתי הפוך. למתלוננות על עבירות מין יש מצב נפשי מסוים שגורם להן לפעול בדרכים, שבנסיבות אחרות היינו רואים אותן כפוגעים קשות באמינות התלונה. מכאן נובעת המסקנה שאם עדות בעבירות מין סובלת מפגמים, שהיו ממוטטים אמינות כל עדות אחרת, אות ומופת הוא שבמקרה זה עדות המתלוננת היא אמת צרופה. גדול השופטים יתקשה להיחלץ מהיגיון מעגלי זה, שבו מה שנקבע כהנחת יסוד הוא מה שבעצם צריך להוכיח.
ביהמ"ש חייב להיות רציונאלי
הגיעה העת לחזור לעקרונות רגילים של הערכת מהימנות עדויות, ללא היזקקות לתיאוריות חוץ-משפטיות מתחום הפסיכולוגיה. שיהוי רב בהגשת תלונה, המשך קשר חברי עם החשוד לאחר מעשה, ניסיון להפיק רווח - כל אלו פוגמים במהימנות תלונת מתלוננת על עבירת מין, כשם שהיו פוגמים באמינות כל תלונה אחרת.
אין משמעות הדברים שיש לקבוע בנסיבות אלו שהתלונה אינה אמינה בהכרח. תמיד יש לבחון את כל הראיות ואת הסברי המתלוננת. פעמים לא מעטות, למרות הפגמים, עדיין ניתן לקבוע שתלונה היא מהימנה. אך לשם כך אין צורך בהסברים פסיכולוגיים. אם מתלוננת מסבירה למשל שנמנעה מתלונה על-רקע בושה, או חשש מתגובת הסביבה או מתוך רצון לשמור על מקום עבודה חיוני, ייתכן בהחלט שנאמין לה על-רקע עובדות אחרות שהוכחו.
כך למשל, במשפטו של הנשיא לשעבר משה קצב האמינו (לדעתי בצדק) לא' ממשרד התיירות, למרות שלא הגישה תלונה רשמית. היו ראיות די והותר לכך שבסמוך למעשה היא סיפרה על המעשים לחבר, לחברת כנסת ולעורך הדין שאליו פנתה בעניין פיטוריה. עדויות אלו שללו את החשש של בדיה מאוחרת, וקבלת התלונה לא הצריכה שום תיאוריה פסיכולוגית תומכת.
מה שאסור לעשות הוא להכשיר מראש ולהתעלם מכל פגם בתלונה, בטענה שהוא נובע מהיות המתלוננת קורבן עבירת מין בטרם הוכח שהיא אכן קורבן כזה. אם לעיתים בדיעבד נסלח למתלוננת אמינה על התנהגות לא רציונאלית, אי-אפשר לסלוח לבית משפט על התנהלות כזו.

ע"א 7426/14, פלונית נ' אורי דניאל / פס"ד
ארבע נשים יפצו ב-550,000 שקל את עו"ד אורי דניאל, בשל עלילה מתמשכת כאילו אנס אותן. את העלילה הובילו עו"ד רוני אלוני-סדובניק והיחצ"ן מוטי מורל
תאריך:  27/03/2016   |   עודכן:  27/03/2016
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
היגיון מעגלי
הודעות  [ 11 ] מוצגות  [ 11 ]  כתוב הודעה 
1
הגיון פשוט, 1+1=2, אחלה. ל"ת
ה.א  |  27/03/16 08:38
 
- מחדל=מה פתרונכם להגיון המעגלי?
ע_הראל  |  27/03/16 09:50
2
מגיל25איןיסוד נפשי/הדחקה/הטרדה
ע_הראל  |  27/03/16 08:58
3
שופטים גאונים.... ובעיית אמת
מגבלות המשפט  |  27/03/16 10:56
 
- טעותך=ראה פק'הראיות סעיף54א(ב)
ע_הראל  |  28/03/16 17:49
4
כשל לוגי
משה, עורך-דין  |  27/03/16 14:22
 
- אין כשל לוגי
גולדבלט משה  |  27/03/16 18:36
 
- ראיות די והותר?שסיפרה?למקורבים
ע_הראל  |  28/03/16 04:06
5
בלי היגיון מעגלי אתה צודק
אהוד פרלסמן  |  29/03/16 03:15
 
- קרא שוב את פסק הדין בעניין קצב
גולדבלט משה  |  29/03/16 08:48
 
- אני יודע את פסק הדין בעל פה
אהוד פרלסמן  |  30/03/16 00:01
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
יורי מור
השעה שביליתי בכלא "מעשיהו" הייתה הקשה בחיי    שחרור מוקדם בניכוי שליש מקובל ברוב המדינות הנאורות. הנוהל היה קיים אפילו בברית-המועצות לשעבר שהייתה ידועה ביחס אכזרי במיוחד לאסיריה
יובל ברנדשטטר
אנו, הרוב השקט המודר בדרך כלל מן התקשורת התקינה, יודעים את האמת ואין לנו צורך במומחים    אטימותם של התקינים החושבים נכונה שמתעקשים לא להבין מה הם רוצים, מכשירה את הקרקע לעוד ועוד פעולות ג'יהאד
חיים משגב
לא יהיה פתרון מדיני - ולא תהיה לערבים "תקווה" מן הסוג שעליה מדבר יובל דיסקין. מה שהערבים רוצים - הם לא יקבלו. המדינה היהודית תישאר כאן לעד
יוני בן-מנחם
ראש הממשלה מנסה לשקם את תדמיתו שנפגעה כ"מר ביטחון" באמצעות התנשאות על אירופה וזלזול בציבור בישראל. נתניהו מפר הבטחותיו למשה כחלון מחשש שיצליח כשר אוצר
איתמר לוין
רוצחים שומרי שבת    פסח ביוון וברומניה במקום בישראל    הדיון על עתיר הממשלה    מי מרוויח בתביעות ייצוגיות    מי באמת מרוויח משכר הבכירים    מאמנים כושלים מועמדים לנבחרת ישראל
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il