סרטה של העיתונאית עדי מאירי, "חיים בצל הפחד" (ערוץ 2, 27.04.16), על חייו והתאבדותו של אפרים ברכה כקצין חקירות במשטרה, מהווה מסמך חשוב. לא רק בגלל מה שאין בו - ולכך נתייחס בהמשך, ואף לא מחמת כוונותיה הזדוניות והנסתרות של מאירי, שניצלה לרעה את תמימותם של אלמנתו וילדיו של בני משפחת ברכה להפקת סרט פרטי שאותו מכרה לערוץ 2. חשיבותו היא נוכח התוצאה שלה לא פיללו: הסרט מאשר, חד-וחלק, מפיהם של איילה ברכה וילדיה, כי אכן, ובניגוד להכחשות: התקיימה חקירה פלילית נגד אפרים ברכה על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים, וכי ברכה, שעמד באותה עת בראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, חשש ממעצרו בתוך ימים. דבר קיומה של החקירה הפלילית היה ידוע היטב לתנ"צ אפרים ברכה. הוא נערך לכך היטב. איילה ברכה אמרה בסרט ששודר: "ממה שאני הבנתי זה: שהתקשרו אליו ממח"ש ואמרו לו שביום ראשון הולכים לעצור אותך". ברכה לא התאבד עקב דחף רגעי, בגלל פרסום כזה או אחר. הוא תכנן את צעדיו במדויק. ילדיו ואלמנתו סיפרו שוב ושוב למאירי על שיחות שקיים עימם ובהן הכינם למותו.

לא השאיר פתק, מכתב או הקלטה

ברכה עשה כל שביכולתו בחודשים שקדמו להתאבדות כדי לסכל חקירה בחייו וגם לאחר מותו. לראיה: ככל הידוע עד כה, ברכה לא השאיר פתק, מכתב, הקלטה או מסר, מכוחם היה להצית טענה או דרישה לקיום חקירה בדבר ההתעמרות בו, כביכול.

ההסבר לכך פשוט וברור: א) איש לא התעמר בברכה ולא העליל עליו מאומה. כל החשדות שהועלו נגדו בחקירת מח"ש אומתו; ב) חקירת נסיבות מותו הייתה מביאה, קרוב לוודאי, לחשיפת ממצאי חקירת מח"ש בדבר החשדות החמורים נגדו ומכתימה אותו וגם כמה מבני משפחתו, ובראשם אחיו מאיר ברכה.

ברכה השיג את מטרתו. לראיה: היועמ"ש יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה שי ניצן, ששיתפו פעולה עם ברכה עוד בחייו ועיכבו במשך תקופה ארוכה (עד לדיון ביום חמישי שקדם להתאבדות) זימונו לחקירה באזהרה, סיכלו, לאחר התאבדותו, הקמת ועדה בדיקה עליה הודיע פומבית השר לביטחון פנים גלעד ארדן. השר ארדן נכנע וציית לאיסורם ולהתנגדותם, משום מה, למרות שאין בידם סמכות חוקית להורות לו להימנע מהקמת ועדת בדיקה.

העליון דרש תגובת היועמ"ש

מיותר כמעט להדגיש: החקירה במח"ש נגד ברכה נפתחה והתקיימה, בלית-ברירה, בעקבות חשדות חמורים נגד אפרים ברכה. היועמ"ש יהודה וינשטיין נאנס ביום 02.07.15 (יום חמישי) לאשר למחלקה לחקירות שוטרים לעבור לחקירה גלויה ביום ראשון, לאחר שהוצג בפניו דוח שהחזיק יותר מ-800 עמודים, ובו ראיות ועדויות ותוצאות בדיקות פוליגרף (שאימתו את דבר ההדלפות ויחסי השוחד). וינשטיין מולכד גם נוכח עתירה שהוגשה על-ידי תנועת אומ"ץ, בשיתוף וביוזמת News1, בדרישה לחייב את היועמ"ש להורות על מעבר לחקירה גלויה וסילוק ברכה מתפקידו (השופט מני מזוז הורה ליועמ"ש להגיב בתוך 30 ימים. תוך כדי ברכה התאבד). עיקרי הדברים שהוצגו בפני היועמ"ש:

• ברכה הדליף לחשודים בפרשת השוחד בעיריית אשדוד, תוך כדי חקירה נגדם, ואף הפציר בכמה מהם להימלט לחו"ל יום לפני המועד שתוכנן לעוצרם על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה;

• שתי בדיקות פוליגרף שנערכו בידי בודק מטעם מח"ש הוכיחו כי אכן: ברכה התקשר מיוזמנו והדליף מידע מוקדם לכמה קבלנים ולפקידים בכירים בעיריית אשדוד והזהירם כי עומדים לעוצרם;

• ברכה קיים יחסי שוחד מתמשכים עם כמה מהחשודים (הקבלנים) בפרשה הנ"ל, מהם קיבל הבטחה לטובות הנאה;

• ברכה העליל על קצין משטרה אחר כאילו הוא שהדליף את אותו מידע;

• ברכה פיברק תרשומות כדי להרחיק ממנו את החשדות;

• ברכה הדליף מידע מהבדיקה שנערכה במשטרה בפרשת מעונות ראש הממשלה;

• ברכה הדליף לחשוד ברצח מתוך תיק רצח שהתנהל בליווי הפרקליטות;

• ברכה קיבל במשך השנים טובות הנאה כספיות בהיקף של מאות אלפי ש"ח לפחות מהרב יאשיהו פינטו, כולל סכום כספי גדול לטיפול בבן משפחה;

• הדוח כלל עדות מפיו של קצין משטרה בכיר, שמסר עדות מפלילה נגד ברכה בדבר מידע שהדליף עקב שיקולים אישיים וזרים;

• הטענות נגד הרב פינטו ומקורביו, כאילו הציגו בפני חוקרי מח"ש מידע כוזב כדי להפליל את ברכה, על-מנת לנקום בו, הופרכו בחקירת מח"ש - בראיות, בתרשומות, וברישומי שיחות שהוצגו;

• ברכה הדליף מידע מוכמן על חקירה סמויה נגד דוד ואנונו;

• ועוד ועוד ועוד.

התעמרות ברב פינטו, במקביל לחיפוי על ברכה

החקירה נגד תנ"צ ברכה התקיימה ואף התעצמה במח"ש, בתקופה שהפרקליטות והמשטרה פעלו כדי להכביד עוּלן על הרב יאשיהו פינטו: חומרי החקירה נשללו ממנו, כדי לנגוס בהגנתו; בא-כוחו, עו"ד איל רוזובסקי, קיבל הוראה מהפרקליטות למנוע מהרב פינטו חומרי חקירה להם היה זכאי בדין, שהיו עשויים להוביל לצמצום עונשו; מידע חשוב הוסתר מבית המשפט, תוך שיבוש הליכי חקירה ומשפט; שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, בפניו נדון משפטו של הרב פינטו, הקשיח ליבו על הרב פינטו, ולא אפשר הצגת ראיות ו/או העלאת טיעונים שהיה בהם כדי להביא להקלה בעונש; שתי עתירות שהוגשו נגד ברכה לבית המשפט העליון, נדחו על-ידי השופטים הנכבדים, לאחר שהפרקליטות מסרה לבית המשפט מידע כוזב, באופן זדוני ומרושע; ההתעמרות ברב פינטו נמשכה גם ב-2016, כאשר נמנע ממנו טיפול רפואי הולם במחלת הסרטן שבה לקה; שי ניצן ויהודה וינשטיין פעלו נגד הרב פינטו באופן מרושע ומקומם, ככל שהועלו והוכחו החשדות נגד ברכה בפני חוקרי מח"ש, וככל שהוכח כי שניהם סיפקו לברכה חיפוי וגיבוי באופן הנוגד את החוק.

סרטה של מאירי מאשר, בפועל, כי הפרסומים ב-News1 על קיומה של החקירה היו נכונים ומדויקים, וכי ברכה בחר לשלוח יד בנפשו לאחר שהבין, מניסיונו המקצועי, כי בתוך ימים יחשך עליו עולמו.

סרטה של מאירי מפריך את הבדותות שפרסמה בעצמה, כמו גם פרסומים כוזבים מצד כתבי חצר אחרים (בין היתר: משה נוסבאום, רביב דרוקר, ברוך קרא, גידי וייץ), שהפיצו עלילת דם נגד הח"מ: כאילו טיעוניו בדבר קיומה של חקירה נגד ברכה היו נטולי יסוד; וכי בגלל אותם פרסומים כוזבים, כביכול, בחר ברכה להתאבד. חיים ומוות בצל השקר - הכתרנו רשימה זו, בשל השקרים בחייו של ברכה, הנמשכים, למרבה הצער, גם אחרי מותו; ובשל הניסיונות להפיץ עתה את מורשת השוחד והשקר.

הכאב, האמת

סרטה של מאירי מבטא את כאבם המוצדק והמובן של בני משפחת ברכה בשל התאבדותו של אפרים ברכה. ילדיו ואלמנתו, משפחה יפה, יש לומר, דיברו באופן המעורר הבנה והשתתפות בצער. הם שיתפו את הצופה בלבטים, בכאב, במידע על שהתרחש באמת בתוך ביתם, וגם בפחדיו של אפרים ברכה מפני חקירה ומעצר. אך בד-בבד עם כך, סרטה של מאירי נוגס בדימוי שניסו בני משפחתו ליצור לאפרים ברכה בדבר מורשתו החשובה, כביכול. הסרט מאשר את שנטען וחושף את האמת הפשוטה: התקיימה נגדו חקירה פלילית בגין החשדות החמורים נגדו, וכי בגינה הוא התאבד.

בסרט מצטטים ילדיו ואלמנתו אמירות מפיו של אפרים ברכה, שרמז, יותר מפעם אחת, על כוונתו לשלוח יד בנפשו. בגלל החקירה נגדו. בני משפחתו עשו רבות כדי לשמור עליו מפני התאבדות. אך מתברר, וכך גם העידה איילה ברכה - על הלילה האחרון שבו הצליח להתאבד, כי ברכה הצליח לחמוק מידיהם ולממש את איומיו.

ב-News1 הזהרנו וכתבנו. התרענו כי ברכה מאיים בהתאבדות אם אכן ייקרא לחקירה. פרסמנו זאת מפורשות. למרות זאת, הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה, בכירי המשטרה, עמיתיו החוקרים והשוטרים, ואפילו בני משפחתו הקרובים, לא עשו את כל הנדרש (למשל: ליטול את נשקו) כדי למנוע ממנו לשלוח יד בנפשו. למרבה הצער, ברכה מימש את איומו והתאבד בתוך זמן קצר מאז שהודלף לו על הכוונה לעוצרו ביום ראשון.