הגישה של הנסן נשמעת קיצונית. ואכן, רבים בקהילה המדעית אכן קיבלו את דבריו בספקנות, אך בכנס שהתקיים באפריל לאנשי ביטוח שעוסקים בניהול סיכונים, חיזקה את דבריו של הנסן מרגרט דייווידסון - יועצת בכירה במינהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה של ארה״ב (NOAA) לנושא הצפות חופים וחוסן אזרחי. לטענתה,
על-פי נתונים ממחקרים שטרם נחשפו נראה שאנו עלולים לחוות עלייה של כשלושה מטרים בפני הים עד השנים 2060-2050. שלושה מטרים ב-30 שנה הם עשרה סנטימטרים בשנה. זה קצב מדהים; אפשר ממש לראות בעין את הים מכרסם לנו את החופים, ואחר כך גם את הבתים ואת התשתיות הצמודות לחוף.
פתאום הים עלה על אף שחוקרים אחרים מנבאים תחזיות מעט פחות קיצוניות מאלו של הנסן ושל דייווידסון, גם מחקרים נוספים מצאו שעליית פני הים שנחזתה עד כה אינה מעריכה נכונה את קצב ההמסה של הקרחונים בגרינלנד ובאנטרקטיקה, שלהם יש פוטנציאל לגרום לעליית פני הים אם יימסו אי-פעם במלואם
בעשרות מטרים. בינתיים, ממשיכים להישבר שם שיאים שליליים: בגרינלנד נשבר השנה שיא בתזמון המסת הקרח, כשבחודש שעבר עשירית ממשטח הקרח שלה נמס מוקדם יותר במהלך השנה מאשר אי-פעם בעבר (השיא היה שייך לפני כן לשנת 2010); באנטרקטיקה, כך על-פי לווינים המודדים את קצב המסת הקרח, הוכפל קצב ההמסה במהלך השנים 2014-2003; ובהתחשב בכך ששנת 2015
הייתה השנה החמה ביותר מאז החלו במדידות - הנתונים אינם מבשרי טובות במיוחד.
אם לא היה די בתחזיות הקודרות האלו, הרי שיש מדענים שמזהירים גם שייתכן שהעלייה החדה בפני הים תתרחש במהירות ולא באופן הדרגתי (שוב, בניגוד לתחזיות הרווחות כיום). פרופ׳ אריק ריגנוט, חוקר מאוניברסיטת אירווין בקליפורניה, מזהיר שברגע שתהליך ההמסה של משטחי הקרח יעבור נקודה מסוימת והקרחונים עצמם יקרסו אל הים, תהליך עליית פני הים יקרה במהירות יחסית - זאת בדומה לתקופת הקרח האחרונה שהתרחשה לפני כ-14 אלף שנה. אז, המסת משטח הקרח בצפון אמריקה גרמה לעלייה של כארבעה מטר בגובה פני הים
בטווח של כמאה שנים. במצב כזה, אם לא נקדים תרופה למכה, לא יהיה לנו מספיק זמן להתכונן ולייצר חסינות ברמה המקומית (לדוגמה, בניית פתרונות הנדסיים למבנים ותשתיות בקו ההצפה) כדי להתמודד עם ההצפות בזמן אמת.
לפעול עכשיו אז מה אפשר בכל זאת לעשות? ראשית, על התחזיות הללו, מלחיצות ומאיימות ככל שיהיו, רצוי שנסתכל בתור שעון מעורר שמתחיל לצפצף. לעליית פני הים ברמה ובקצב שעליהם מדברים המדענים יש השלכות הרסניות לאוכלוסיית העולם: מיליארדי פליטים, מחסור במזון ובמי שתייה, התפשטות מגיפות, ועוד. צריך להבין שהזמן לפעולה הוא עכשיו. בשלב הזה עדיין יש לנו מה לעשות כדי להאט את קצב ההתחממות ולהתארגן לקראת השינויים שהיא תביא איתה. למעשה, יש כבר ערים וקהילות שמבינות את המשמעות ומתחילות לחשוב על פתרונות מתאימים למצב החדש ולהוציא אותם לפועל: החל מרוטרדם בהולנד שבנתה
שערי-ענק למניעת הצפות, דרך קהילות באוסטרליה ש
הקימו קירות-ים מגנים ועד מיאמי, פלורידה, שם הכינו תוכנית ארכיטקטונית שלמה
להגנת העיר מפני הים הגואה.