X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
"הרוב הגדול של נערות בסיכון עברו פגיעה מינית ורובן אינן מדברות על זה בגילים אלה" על נערות במעגל הזנות ראיון עם ד"ר רונית לב-ארי, מנהלת בית רות
▪  ▪  ▪
"ברוב המקרים הצלחנו להוציא את הנערות ממעגל הזנות" [צילום אילוסטרציה: AP/Ben Margot]
מה ההסתברות
"כשאני פוגשת נערה שנותנת שירותי מין לחצי בית ספר ויוצאת מבית הוריה בצו בית משפט – בורחת מהבית, נושרת מבית הספר (או נשירה סמויה), יש לה הפרעות אכילה ונגיעה באלכוהול וסמים – אני יודעת שיש הסתברות גבוהה מאוד שעברה פגיעה מינית".

   רשימות קודמות
  לגעת בתופת חייהן
  בעצם לא הייתי
  למלא את החלל
  "שיר פרידה"
  "מעין משפט שלמה"

בין מכלול הגורמים לכניסת נשים למעגל הזנות, נמצא שגילוי עריות והתעללות מינית הם הגורמים בעלי המשקל הרב ביותר. קשר זה הוכח במחקרים רבים, ובחלקם אף נמצא מתאם גבוה מאוד (עד 90%) בין פגיעה מינית בילדות ובין עיסוק בזנות1. עם זאת, גורמים רבים נוספים – כגון התעללות פיזית ופסיכולוגית, משפחה לא מתפקדת ובריחה מהבית – מצטרפים למורכבות התהליך של כניסה לחיים בזנות. אחד הגורמים הדומיננטיים הוא בריחה של הנערה (בדרך כלל, בגיל התבגרות צעיר) מהבית – בית הרוס ולרוב מתעלל. מחקרים רבים מראים כי מרבית הנערות המתבגרות החיות בזנות אכן ברחו מהבית והן חיות ברחוב.
מעניין שרבות מהעוסקות בזנות כלל אינן מגדירות עצמן כמי שסבלו מהתעללות מינית או מגילוי עריות – אם משום שעל-פי הגדרתן התעללות היא כזאת שבה הופעל כוח פיזי או משום שהן חשות שהייתה זו אשמתן. אחד ההסברים הניתנים לקשר זה הוא התיאוריה שלפיה לנשים שחוו טראומה מינית בילדות יש נטיית יתר לחשוף את עצמן בהמשך חייהן למצבים קשים, שבהם הן ממלאות את תפקיד הקורבן ומשחזרות למעשה את טראומת הפגיעה. החזרה הבלתי מודעת על החוויה הטראומטית משמשת כניסיון להחזרת השליטה ולשימור הדימויים המעוותים של העצמי ושל העולם (Vanswenbeeck, 1994).
בעצם החיים בזנות הנערות חושפות את עצמן לסיכונים רבים, וסביבתן (לקוחות, סרסורים ועוד) – המתייחסת אליהן בצורה משפילה – מאששת עוד ומאשרת את הדימוי העצמי הנמוך ומאמתת אותו בעיניהן.
ד"ר רונית לב-ארי פגשה את הנערות הללו מקרוב, בין היתר – בבית רות, כפר לנערות בסיכון בעפולה (של רשות חסות הנוער) שהיא מנהלת כיום. ד"ר לב-ארי, קרימינולוגית, ערכה את המחקר הראשון בארץ על אלימות כלפי נשים (פורסם בשנת 1979), ומאחוריה שנים רבות של עבודה עם נשים. לב-ארי אומרת: "המונח באנגלית הוא Domestic Violence, ולי זה נשמע חביב מדי, אז הכנסתי את המונח 'אלימות במשפחה'".
"הרוב הגדול של נערות בסיכון עברו פגיעה מינית ורובן אינן מדברות על זה בגילים אלה", אומרת לב-ארי. "כשאני פוגשת נערה שנותנת שירותי מין לחצי בית ספר ויוצאת מבית הוריה בצו בית משפט – בורחת מהבית, נושרת מבית הספר (או נשירה סמויה), יש לה הפרעות אכילה ונגיעה באלכוהול וסמים – אני יודעת שיש הסתברות גבוהה מאוד שעברה פגיעה מינית".

שירותי מין תמורת מתנות

"הייתה לנו נערה שנתנה שירותי מין תמורת מתנות. היא ציינה שיחסי המין הראשונים היו עם אבא. פעמים רבות זה מתחיל בכך שהן מקבלות מתנות, לאו-דווקא כסף. ואז יש גם ניתוק מהגוף, דיסוציאציה. הן צריכות סמים ואלכוהול כדי לאלחש את הכאב, כדי לשרוד את הכל... בנווה תרצה יש רבות כאלה".

לב-ארי מציינת שבעניין של יחסי מין לא מובחנים שהנערות מקיימות ביוזמתן ראוי לשאול – עד כמה יש כאן רצון חופשי או בחירה? ומה עומד מאחורי זה? כאן נזכרת לב-ארי בערב חגיגי שארגן אחיה בהולנד ובו הרצתה הזונה קסווירה הולנדר, יהודייה ממוצא הולנדי שעסקה בזנות שנים – הזונה המפורסמת בעולם. היא התחילה לספר על יחסיה עם אביה, ובין השיטין היה אפשר להבין שהייתה שם פגיעה מינית. זה לא בא לידי ביטוי בספריה, והיא מציגה עצמה כזונה שמחה. ושוב נשאלת השאלה: כמה מתוך החיים בזנות נובע מרצון חופשי? בעקבות צפייה בסרט על איימי ויינהאוס, אומרת לב-ארי: "אין לי ספק שגם היא נפגעה מינית על-ידי אביה. נתקלתי בנערות שאצלן היה קיום יחסים אובססיבי. בעת האחרונה הייתה לנו נערה שנתנה שירותי מין תמורת מתנות. היא ציינה שיחסי המין הראשונים היו עם אבא. פעמים רבות זה מתחיל בכך שהן מקבלות מתנות, לאו-דווקא כסף. ואז יש גם ניתוק מהגוף, דיסוציאציה. הן צריכות סמים ואלכוהול כדי לאלחש את הכאב, כדי לשרוד את הכל... בנווה תרצה יש רבות כאלה".
איך אתן מגדירות הצלחה עם נערות אלה?
לב-ארי: "אם היא לא בזנות או אישה מוכה. ברוב המקרים הצלחנו להוציא את הנערות ממעגל הזנות.
"לעִתים אני רואה בדוח, עוד לפני קבלת הנערה, שהיא מוכרת שירותי מין. כשאני קוראת בדוח על יחסים לא מובחנים, נדלקת אצלי נורה אדומה – נדרשת התערבות טיפולית.
"בטיפול בבית רות אנחנו מנסות לשבור את המעגל הזה של פגיעה מינית וזנות. הנערה מקבלת מענה לצרכים שהיא אינה מקבלת בבית המשדר ניכור. היחסים עם האם גם הם מובאים בחשבון בתהליך הטיפולי. לדוגמה, אם היא 'הנסיכה של אבא' ומתרחש גילוי עריות והיחסים בין ההורים מתערערים, עובר זמן עד שהיא מבינה שמשהו כאן לא תקין, ואז, כאשר היא מתחילה לצאת עם בנים, היא חוטפת מכות מאבא". לב-ארי נזכרת בנערה שהייתה בכפר: "היא הייתה ממש מכורה לזה, ברחה כל הזמן לאבא. יצאה למסיל"ה (מעון נעול) ואחרי שנה עברה מטמורפוזה. פגשתי אותה והיא אמרה לי: 'שידרתי אז דברים שאני לא רוצה לשדר היום'.
"אצל בנות עם פגיעה מינית מגיל צעיר מאוד יש רה-ויקטימיזציה בולטת. הן ממשיכות להיפגע שוב ושוב. יש אשליה של שליטה – היא נכנסת שוב למצב שבו לכאורה הפעם היא תשלוט, אך שוב היא חווה פגיעה, ושוב יש נפילה".

חליפה לפי מידה – הטיפול בנערות בזנות

"אני מאוד לא דיפלומטית... לפני כמה שנים הייתה נערה שגבר מבוגר ליווה אותה והתחזה לאבא שלה כדי שתוכל לעשות קעקוע. הוא גם שילם. שאלתי אותה: 'למה את חושבת שהוא לקח אותך? את רוצה להיות זונה?... לפחות תהיי עצמאית'".

איך אתן מטפלות בהן?
"טיפול רגשי, לפעמים פעמיים בשבוע. לעִתים הטיפול מלווה גם בטיפול תרופתי, כי יש דיכאון או ניסיונות אובדניים. אנחנו נותנות הרבה חיזוקים חיוביים להתנהגות נורמטיבית. בשלב הראשון זה סוג של תחזוקה. יש לנו גם טיפול באמנות וגם טיפול קוגניטיבי, דינמי, 'חליפה לפי מידה' – אנחנו מתאימות את הטיפול לנערה.
"זו מסגרת שכולן נמצאות בה במסגרת צו של בית משפט, והן מוגדרות קטינות נזקקות לפי חוק הנוער טיפול והשגחה. אומנם כולן בהוראת צו, אבל אנחנו מקבלות רק נערות שהסכימו לבוא לכאן. הנערה באה למפגש עם ועדת היכרות, אנחנו מקבלות חומר רקע, אבחונים ואבחונים פסיכודיאגנוסטיים, ובודקות מסוגלות, יכולת ליצור קשר וקבלת סמכות מינימלית. גיל הבנות 18-13.5. הנערה יודעת שהתקבלה, שומעת מה הכללים הנהוגים במקום, וצריכה לתת תשובה אם היא רוצה. המטרה היא לתת לה שליטה, לתת לה ולאחרות מרחב מוגן ותומך. יש לנו שלושה בתים. בכל בית 15 נערות".
האם נושא הפגיעה עולה בדיבור ישיר?
"זמן רב חולף עד שהנערות מדברות על הפגיעה. בדוח שאני מקבלת אני כבר יכולה לראות שהייתה פגיעה גם בלי שכתוב מפורשות. בבית רות שוררת אווירה של ביטחון ואמון, אך עובר זמן עד שהנערות משתפות. לפעמים חולפת שנה, ואפילו שנתיים, עד שהן 'פותחות' את הפגיעה, ואז מוטלת עלינו כמובן חובת דיווח. באה אלינו נערה לאחר ניסיון אובדני, ואביה נענש במאסר בעקבות פגיעה מינית בה. במקרה זה דיברנו על הפגיעה מיד".
והאם מדברים אִתן באופן ישיר על הזנות? האם משתמשים במילה הזאת?
"כן, אני מאוד לא דיפלומטית... לפני כמה שנים הייתה נערה שגבר מבוגר ליווה אותה והתחזה לאבא שלה כדי שתוכל לעשות קעקוע. הוא גם שילם. שאלתי אותה: 'למה את חושבת שהוא לקח אותך? את רוצה להיות זונה?... לפחות תהיי עצמאית'. יכולות להיות שיחות מהסוג הזה.
"בעבר הזמנתי להוסטל בראשון לציון אישה שבעברה הרחוק עסקה בזנות (בינתיים נפטרה). רציתי שישמעו איך זה מתחיל. השתתפתי ביום עיון שבו נשים שיצאו מחיי הזנות סיפרו איך הכל התחיל, במתנות. הצעתי להביא נשים שיצאו מהזנות ולהפגישן עם נערות כאלה, לשלם להן – לא בהתנדבות".
את עושה אבחנה בין זונות רחוב לנערות ליווי?
"לא. מי שמקיימת יחסים יום-יום עם גברים אקראיים, לא מתוך אהבה וקשר, כמו אוטומט, אין לי ספק שמאחורי זה יש פגיעה מינית. לא משנה אם זה במלון יוקרה או בחוף תל ברוך".

ומה בעתיד?
מניעת הידרדרות לזנות כבר בגיל הצעיר
▪  ▪  ▪

לב-ארי קוראת לשימוש יעיל ונבון בתקציבים למיגור הזנות. מתברר שיש תקציבים כאלו. אם יאתרו ילדים נפגעים, יטפלו בהם מגיל צעיר ותיעשה מניעה, יהיה פחות צורך במיליונים אחר כך למיגור הזנות. היום ידוע וברור שזונות עברו גילוי עריות. גם שחקניות פורנו קרוב לוודאי שעברו פגיעה מינית. אצלן יש גם היבט של נקמנות בגברים. הן מתעללות בגבר חסר אונים לכאורה, שתלוי בהן. בסופו של דבר אף הן עוברות הרס עצמי. לא יעיל לאסור את הזנות, יש משהו חזק מהן שמסתתר בפנים, משהו פגוע מאוד, והזנות עונה על צורך שלהן.
דוח מבקר המדינה 2014 מתח גם הוא ביקורת על טיפול הרשויות בתופעת הזנות בקרב בני נוער. לב-ארי מסיימת בתקווה שיצליחו להניע פרויקט שבו יפגישו נשים שעסקו בעבר בזנות עם הנערות שעוסקות בכך היום, או שהן על סף עיסוק בזנות. לדבריה, בעבר הציעה זאת והפיקוח במשרד הרווחה אף גילה התעניינות: לא בהתנדבות אלא בתשלום! "אם בעקבות הכתבה הזאת יקודם פרויקט כזה – דייני", היא אומרת. "זה מצב של Win-Win".

מקורות

Vanwesenbeeck, I. (1994). Prostitutes' well being and risk. Amsterdam: VU University Press
עוד על הקשר בין זנות לפגיעה מינית בילדות ראו בקישור הבא.

פורסם במקור: נקודת מפגש - עיתון לקהילה המקצועית העוסקת בילדים נפגעי התעללות והזנחה (גיליון 10, שבט תשע"ו, ינואר 2016)
1. גור, ע' (2004). גילוי עריות כגורם מרכזי בהידרדרות של נשים ונערות לזנות, סמים ופשע. בתוך צ' זליגמן וז' סלומון (עורכות), הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות (עמ' 482-457). תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד.
הכותבת היא קרימינולוגית קלינית ומטפלת משפחתית.
תאריך:  21/06/2016   |   עודכן:  21/06/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עליס בליטנטל
הדבר הראשון שעשיתי לכשהגעתי ללונדון לפתיחת הטייט מודרן החדש, היה לחזות בתערוכת שכיות החמדה הנדירות שמוזאון Tretyakov ממוסקבה השאיל לראשונה בתולדותיו ל-N.P.G - National Portrait Gallery בלונדון. הדיוקנאות של גדולי הספרות, המוזיקה והאמנות מרטיטים את הלב עוד יותר מביקורי בשעתו בבית הקברות במוסקבה לגדולי האישים הרוסיים
חנינא פורת
כידוע, בכל העולם, תהליך רכישת נדל"ן ובעיקר קרקע - הוא ארוך, מסובך ודורש המצאת מסמכים ומפות ומשתרע על פני דיונים ארוכים. במיוחד נכון הדבר בעת רכישת קרקע חקלאית באזור שולי-מדברי שם הבעלות אינה ברורה כל צרכה והעברת קרקע מהילדים או השבטים המקומיים לרוכשים החדשים שבאו מעבר לים. תופעה מעין זו אירעה בנגב בשנות השלושים והארבעים של המאה שעברה
עפר דרורי
את ד"ר אשר שפריר לא צריך להציג למי שהשפה העברית יקרה לליבו בוודאי למי שעוסק בה כעורך, ככותב וסתם כחובב
איתמר לוין
למרות שהיא אינה מחזיקה לפניה אפילו נייר אחד, השופטת יעל הניג שולטת היטב בחומר ומקדמת את התיקים לכיוון של פשרה - או לפחות לתיחום קווי המחלוקת
צביקה וינר
כאשר פלוני או אלמוני מחליטים ללמוד הם תורמים, באופן עקיף, לצמיחה הכלכלית ולרווחה של כולנו ולכן עלינו לעודד רכישת השכלה
רשימות נוספות
לגעת בתופת חייהן  /  מור ליפין
בעצם לא הייתי  /  עו"ד עופרה בן-מאיר
למלא את החלל  /  תמר שורץ-זיו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il